ד"ר רחל שגב מילר מהרצליה, כותבת לנו על עצמה בימי חרום אלה

שלום, ריקה

אינני יודעת אם הסיפור שלי מעניין או מתאים לכאן, אבל החלטתי לכתוב לך בכל מקרה.
בתחילת אוקטובר נשלחתי על ידי חנה רבי הנפלאה לחט"ב "סמדר" בהרצליה פיתוח במטרה ללמד אנגלית את כיתת ילדי המפונים, אבל מנהלת ביה"ס, רבקה שמש הודיעה לי בפגישה שהייתה לנו, שכבר יש לה מורה לכיתה זו - גימלאית שלה שנאותה לחזור וללמד. לעומת זאת, חסרה לה מורה לכיתות ח' ו-ט' של תלמידים דוברי אנגלית, וזאת משום שהמורה שלהם חזרה לאנגליה, מייד עם תחילת המלחמה. את בוודאי יודעת שיש מחסור גדול כבר הרבה שנים במורות-ים לאנגלית, ובמיוחד לתלמידים דוברי אנגלית.

התנדבתי ללמד את שתי הכיתות, כמורה מן המניין, לא לפני שקיבלתי אישור מ"ידיד לחינוך". התחלתי כבר ב-22 באוקטובר.
אני מגיעה לבית-הספר פעמיים בשבוע, אבל היות ואין תוכנית לימודים ואין ספרי לימוד מתאימים לרמה של דוברי אנגלית, אני עסוקה מאוד בבית בחיפוש אחר חומרי לימוד הולמים, חיבור מטלות, תרגילים ובדיקתם, ולאחרונה גם חיברתי מבחנים לקראת סיום המחצית הראשונה.

מהשבעה באוקטובר הייתי כמו הרבה אחרות-ים צמודה לטלויזייה, עד שהחלטתי לצמצם שעות מסך רק לערב, וביום לעסוק בשגרה. אני סבתא, וגם מתנדבת הרבה שנים בפרוייקט למען ניצולי השואה של מט"ב. ובכל זאת... המחשבות...
אני כל כך שמחה שהעבודה בבית הספר מעסיקה אותי. אני אפילו הולכת לישון ומתעוררת עם רעיונות לשיעורים ולמטלות (ובכך מביאה לידי בטוי את המושג "החלום היוצר" לפיו אנו הולכים לישון עם בעייה ומתעוררים עם פתרונה").

בתחילת דרכי העבדתי כמורה לאנגלית בתיכון, אבל מאז 1972 אני באקדמיה. התחום שלי הוא בלשנות אנגלית וגם עסקתי בהכשרת מורים לאנגלית. אמנם באופן רשמי פרשתי כבר שלוש פעמים, אבל אני ממשיכה לעסוק במחקר ומוזמנת להרצות ולקיים סדנאות בעיקר בכתיבה אקדמית בעברית ובאנגלית ובשיטות מחקר.
הזהירו אותי שהיום יש בעיות משמעת בבתי הספר, אבל אני חושבת, ששיעורים מאתגרים ומטלות רמות דרג וחשיבה "מחוץ לקופסה" וגם הצבת גבולות וחוקים עקבית מתחילת הדרך, עושים את ההבדל.
מחר יצטרפו לכיתה ח' שלי שני ילדים מפונים דוברי אנגלית. אני כל כך שמחה.

בברכה, אקי (כך מכנים אותי).

העורכת מוסיפה: לשאלתי, האם רחל היא במקורה אנגלוסקסית, וזאת לאור שליטתה המצויינת באנגלית, והעובדה שהיא מלמדת דוברי אנגלית, היא משיבה: "לא, אני מעפילה מגיל שנה וחצי ממחנות המעצר בקפריסין".
אז מנין האנגלית המעולה? "מהמורים הטובים שהיו לי", היא עונה, "וגם מעבודה קשה ומכישרון לשפות".