הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

כרזות יום העצמאות לדורותיהן - מאת: ירמי לז'ה

כרזות ליום העצמאות הופיעו כבר משנת 1949, ומאז בכל שנה מופקת כרזה ע"י מרכז ההסברה במשרד התרבות והספורט. בשנים הראשונות יכול היה כל אוחז עיפרון ומכחול להגיש הצעה לוועדה, אולם מאז שנות ה-70 פונה ועדת יום העצמאות באמצעות מכרז לאנשי מקצוע בתחום העיצוב, ואף מציגה קריטריונים ודרישות עיצוב.

ראשוני המעצבים בארץ התחנכו באקדמיות לאמנות באירופה וברוסיה הסובייטית, לכן  בולט מאוד הסגנון הסובייטי/פועלי בכרזה מ 1949 של יוחנן סימון שהתחנך בגרמניה. הציור על טהרת הריאליזם החברתי מציג זוג ידיים שריריות מניפות דגל, דומה מאוד לדמויות הנערים והנערות מניפים אל על חרמשים ואלומות שיבולים - תמונות מאפיינות של כרזות בתקופת שלטון מפא"י והעבודה,

מאוחר יותר ב1954 ניתן להבחין בכרזה של רוטשילד/ליפמן בחיבור בין העבר ההיסטורי, לבנייה והצמיחה של החברה החדשה. הלבנים החדשות ניבנות על גבי עתיקות וסמלים של העם היהודי.

אצל האחים שמיר בכרזה מ 1956 ניתן כבר לזהות מעט שחרור מנטל הכובד ההיסטורי ובגמישות הגרפית של הדגל המסמן את הספרה 8 כשנות המדינה.

בכרזות של קופל גורבין 1960, וזו של דן רייזינגר מ - 1970, רואים כבר השפעות מערביות על העיצוב הישראלי, ועל דור המעצבים הצעיר תוצרת "בצלאל". הדמויות הגיאומטריות של גורבין, וציור עץ המנורה של רייזינגר בקו חופשי תואמות לאילוסטרציות מעולם הפרסום והמגזינים האמריקני של שנות ה-60.

בכרזת 1976 חוזרת ציונה שמשי מעט אל המסורת ומעטרת את הכרזה בשלל צבעים ומוטיבים מסורתיים.

ב-1978 מעצב דוד טרטקובר, מחשובי המעצבים הגרפיים בארץ, כרזה עם המילה שלום על רקע צילום של שמים, וכך לראשונה נעשה שימוש במדיה צילומית בכרזות יום העצמאות. את המילה שלום הכתובה בפונט קורן, שאל טרטקובר מן הלוגו "שלום עכשיו" שגם אותו עיצב. האות למד צבועה בזהב כ-30 שנותיה של המדינה, ואני זוכר שהכרזה הזו הייתה מבוקשת מאוד בזמנה בגלל הקונוטציות והרגישות שיצרה סביבה.

את החדשנות ועולם ההייטק מביאה אופיר מירב ב- 2014 ובעיצוב דיגיטלי חדשני מעלה את נושא הנשים בישראל בדמות סילואטה של ראש אישה במרכז מגן הדוד, וממנה משתרך שובל של אייקונים ואימוג'ים דיגיטליים המוכרים לכולנו מעולם הטלפון הסלולארי.