הזמנה להתנדב
הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאןהזמנה לתרום
הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
רוצים לדעת מה זה "פרוייקט בן-יהודה"? בבקשה! מאת: נחום נוימן
השם אליעזר בן-יהודה מוכר לכולנו כמחיה השפה העברית, גם אשתו חמדה, ובנו איתמר בן אב"י, מוכרים לרובינו.
אך "פרויקט בן יהודה"? מה זה? אולי מדובר בעבודות התשתית המבוצעות ברחוב בת"א להקמת רכבת קלה?
ובכן, עד לפני כמה ימים גם אני לא שמעתי על הפרויקט הזה, עד שפנתה אלי ריקה, עורכת המידעון, בבקשה לפגוש את מנהלת הפעילות של הפרוייקט, הגב' אפרת אפל, ולראיין אותה.
את אפרת פגשנו, בבוקרו של יום קיץ נעים בבית הקפה "פנקס הקטן", שלמרבה ההפתעה ממוקם.... ברחוב פנקס בת"א.
אפרת פרטה לנו בהרחבה ובסבלנות את מטרות המיזם ושיטת עבודתו.
כדי לא להשאיר אתכם במתח, מדובר בפרוייקט התנדבותי וללא מטרות רווח "למיחשוב הספרות העברית".
המשמעות היא להעלות למדיה דיגיטלית ונגישה לכל, יצירות ספרות עברית – פרוזה ושירה, שנמצאות עד כה רק בדפוס, ובספרים שהולכים ונעלמים עם השנים.
המיזם הוקם לפני כעשרים ושתיים שנים ע"י מר אסף בר טוב, איש מחשבים במקצועו ואיש ספר בנשמתו, שאפרת מגדירה כאיש אשכולות. בהמשך הדרך חברה אליו הגב' שני אבנשטיין סיגלוב, אשת ספרות ותוכן חופשי, וכיום שניהם משמשים כעורכים משותפים של המיזם.
בתחילה עסקו במלאכה ידידים ובני משפחה. בהמשך הדרך גדלה הפעילות והצטרפו מתנדבים רבים. לאורך שנות הפעילות עסקו במיזם יותר מאלף מתנדבים, ובנקודת הזמן הנוכחית עובדים במרץ כמאה וחמישים מתנדבים בהעלאת יצירות לאתר.
מרבית המתנדבים הינם גימלאיות וגימלאים, אך יש גם צעירים שאוהבים את העשייה, אוהבים ספרות ושירה עברית, ומבינים את חשיבות הפרוייקט.
כשגדלה הפעילות, הוקמה עמותה התומכת בפרוייקט, אשר פועלת על פי כל כללי הניהול החלים על עמותה. לחברי העמותה יש גם מעת לעת פעילויות העשרה והרצאות בנושאים הקשורים לספרות ושירה עברית.
אילו יצירות עוברות דיגטציה? על פי חוקי הקניין הרוחני, יצירה הופכת לנחלת הכלל רק לאחר 70 שנה ממות המחבר, רק אז ניתן להעלות אותה באופן חופשי לרשת, למעט מקרים בהם יורשי היוצר או אפילו המחבר בחייו, מאשרים לעמותה להעלות את היצירה לאתר ולרשת, זאת מבלי לוותר על זכות הקניין. כתוצאה מכך, תהליך הדיגיטציה החל עם יוצרים שמתו לפני שנים רבות, כגון: ביאליק, אחד העם, פרישמן, נורדאו ועוד רבים וטובים. ברבות השנים התרחב גם ליצירות ברשות פרסום מיוחדת של יוצרים כמו דן אלמגור, יורם קניוק וכדומה.
אתר העמותה – לעמותה יש אתר נגיש וידידותי, בו ניתן לאתר יצירות לפי שם הסופר או המשורר. כמו כן ניתן לחלץ טקסטים לפי מילות מפתח. בנקודה זו אתר הפרוייקט שונה מהאתר הדיגטלי של הספרייה הלאומית, בו הטקסטים סרוקים ואינם טקסטים "חיים" בהם ניתן לאתר נושאים ומילים.
שיטת העבודה – כל העבודה מתבצעת על ידי המתנדבים בביתם ובזמנם החופשי. בכל נקודת זמן נתונה, עובדים על דיגיטציה של מספר יוצרים במקביל, לפי תוכנית עבודה שנקבעה.
תהליך דיגיטציה אופייני עובר את השלבים הבאים:
-
נקבעת תוכנית עבודה של היוצרים והעבודות שיועלו לאתר.
-
מתבצעת סריקה של הטקסט הכתוב מהספרים, עליה עובדים המתנדבים. יש מקרים בהם הספרים נימצאים רק בספריות ארכיונים, גנזים וכו', ויש צורך לאתר אותם.
-
את הדפים הסרוקים של הטקסטים מחלקים לפי מקטעים ומקצים משימות לכמה מתנדבים, כשכל אחד מקליד את חלקו (עד כה לרוב לא משתמשים בתוכנות לקריאה אוטומטית עקב ריבוי שגיאות).
-
שלב ההגהה – הטקסט המוקלד עובר הגהה.
-
עריכה טכנית וחיבור הקטעים ליצירה מליאה.
-
העלאה לאתר, כולל פרסום שהיצירה עלתה.
קהל היעד – העמותה פועלת במטרה להנגיש את יצירות הספרות והשירה העברית לקהלים רחבים ככל האפשר, בדגש על יצירות שהגישה אליהן מוגבלת, שכן הן נמצאות כיום רק בספריות, ארכיונים וכיו"ב.
מטבע הדברים עושים שימוש באתר הפרוייקט סטודנטים, מורים, חוקרים ואוהבי ספרות ושירה עברית. כמובן שהעשייה מיועדת גם לדורות הבאים, בהם הספרים ייעלמו בהדרגה מן העולם.
העמותה "למיחשוב ספרות עברית" עובדת במודל רזה ללא ספונסרים ופרסומת, והיא נתמכת על ידי תרומות. כולם עובדים בהתנדבות, למעט מנהלת הפעילות, אפרת אפל, איתה נפגשנו, העובדת בשכר.
לסיום, סביר שתשאלו, מה הוביל אותנו להתעניין בעשיה היפה של עמותה זו? ובכן, לפני זמן לא רב נפגשה הפרופ' רחל אלאור מהאוניברסיטה העברית, שהיא גם חברת העמותה למיחשוב ספרות עברית, עם פרופ' דוד הרמן, חבר הוועד המנהל של עמותת "ידיד לחינוך", ונוצר הרעיון ליצור קשר בין העמותות. בהמשך נכנס לתמונה גם מנכ"ל ידיד לחינוך מר אורי פרג.
יש לקוות שהקשר הזה יקרום עור וגידים ויביא לשיתוף פעולה פורה.
לא נותר אלא להציע לכם ידידי להכנס לאתר של "פרוייקט בן-יהודה" ולהתרשם מהיצירות שהוא מכיל.
קריאה מהנה.