סוף אלול, שלהי הקיץ - מאת: הניה קמיר

בחצר ביתי נטוע עץ פומלה בן עשרות שנים. לפני כמה חודשים, בחורף, פרח בשלל פרחים לבנים וריחניים ועתה הוא נושא שלל פירות פומלה קטנים וירוקים. בעוד חודשיים שלושה יבשילו לפירות גדולים, מתוקים וטעימים.

כך היה גם לפני שנה...

עץ הפקאן המפואר של השכן שלידי עמד ערום בשלכת כל החורף ועתה הוא ירוק כולו, שולח חלק מענפיו המלבלבים אל החצר שלי. בקרוב יפלו המון אגוזי פקאן על הדשא שלי.

כך היה גם לפני שנה...

ובקרוב יפקדו את חצרי כמה נחליאלים שיגיעו מארצות הקור אל החורף החמים שלנו.

זוהי המחזוריות בטבע. בעלי החיים והצמחים מקיימים אורח חיים מחזורי בהתאם לעונות השנה ותנאי הטבע.

לא כך אנחנו, בני האדם כמעט לא מתחשבים בטבע.
אין לנו עונת ייחום וחיזור, אנו מתרבים כל השנה, בולעים גלולות ומבטלים את המחזור החודשי ושואבים ביציות כדי להבטיח הורות מאוחרת. בונים חממות וכופים על הצמחים לפרוח כל השנה, קוטפים את פירות הקיץ טרם הבשלתם ואוכלים אותם בחורף. מאכילים את הפרות במזון מיוחד, כדי שנפיק מהן חלב מעל ומעבר ליכולתן הטבעית.

האדם משקיע הרבה אנרגיה ומשאבים לסיפוק צרכיו, והטבע מגיב: שינויי טמפרטורה, שיטפונות, שריפות...

ראש השנה המתקרב הוא ציון דרך היסטורי. הוא נקבע לפני שנים רבות בהן האדם ראה את עצמו חלק מהסביבה הטבעית, וחי בהתאם לעונתיות והמחזוריות של הטבע. חלק מהחגים שלנו הם חגים חקלאיים שמאשרים זאת: חג האסיף, חג הקציר.
לפני שנצא לחגוג את ראש השנה, בואו נעצור לרגע. נתבונן בשנה שחלפה ובנזקים שהיינו עדים להם, ונצעד קדימה לעבר השנה החדשה בקצב איטי יותר ובטוח יותר. אחרי הכל, אנחנו, בני האדם, חלק בלתי נפרד מהטבע.

אם נתייחס אל הסביבה בה אנו חיים בכבוד ובאחריות נוכל גם להנות ממנה.

שנה טובה, שפוייה, בריאה ומהנה