הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

זיכרון ילדות - הילדים בגן קראו לי נאצי! מאת: נחום נוימן

בגן הילדים ברמת גן פלטתי פתאום כמה מילים בגרמנית. הילדים הגיבו באכזריות וקראו לי נאצי, ואני הייתי בנם של מי שברחו מגרמניה 

 

לפני ימים אחדים ציינו כולנו את יום הזיכרון לשואה. רציתי לשתף אתכם, חברותי וחברי, באירוע אישי שקרה לי בילדותי וחרוט היטב בזיכרוני.

נולדתי בתל אביב בחורף של שנת 1950 ולאחר שנה עברנו לגור ברמת גן, שם עברו ימי ילדותי.
הורי הם ניצולי שואה שברחו מגרמניה בתחילת מלחמת העולם השניה עם הוריהם והיגרו לפלשתינה.
אוסיף ואומר כי ברמה האישית איני מתחבר כל כך למונח "ניצולי שואה", כיוון שאצלנו בבית התחושה והגישה היתה יותר של: "בוגרי שואה", שהארוע עיצב וגם חישל אותם. ניצול הוא לרוב מי שאחרים, טובי לב, הצילו, בעוד התחושה אצלנו הייתה, שהם בעיקר הצילו את עצמם, ודיברו על כך לא מעט. כמובן שגם למזל היה תפקיד נכבד, אבל זו כמובן תחושה סובייקטיבית. כל ניצול והסיפור שלו.

גדלתי ברמת גן בחברת ילדים, שהוריהם עלו מגלויות שונות. כולנו גרנו בצמצום בדירות של שני חדרים, ולכולם לא היה הרבה, אך אנחנו ממש לא הרגשנו שחסר לנו משהו. שיחקנו משחקי ילדים ברחוב ובחצרות, ואני שהייתי די חנון גם קראתי לא מעט. בבית הורי דיברו בשילוב של עברית וגרמנית. שלטתי בשתי השפות, עד שהגיע האירוע הבא: בגיל 4 נשלחתי לגן בקרבת הבית. בתחילה הדברים התנהלו על מי מנוחות, ואז באחד הימים נפלטו מפי כמה מילים בגרמנית. תגובת הילדים בגן הייתה מהירה ואכזרית. הם קראו לי נאצי שיש לגרשו מהגן.
כידוע, בשנות החמישים שהייתה רתיעה עמוקה בארץ מכל דבר שקשור לגרמניה ולגרמנים. אנשים לא קנו תוצרת גרמניה ולא מכוניות גרמניות, גם לא נסעו לגרמניה. להורי, לדוגמא, לקח עשרות שנים עד שחזרו לדרוך על אדמתה.
הכינוי נאצי היה דבר חמור מאד, שלא כמו היום, שגם בכנסת ישראל שומעים לעיתים קריאות נאצי.
כילד בן ארבע, אינני בטוח שהבנתי לחלוטין, אם בכלל, את משמעות המילה נאצי, אבל הבנתי שמדובר במשהו רע. חזרתי הביתה בבכי תמרורים והודעתי לאימי, שאיני חוזר לגן וגם שאני לא מוכן לדבר יותר גרמנית.

במרחק הזמן לא זכורים לי כל הפרטים, רק שלגן חזרתי לתקופה קצרה בלבד, כי חליתי, ובבית באמת עברו לדבר בעיקר בעברית לאחר שנולד אחי הצעיר.

למזלי במהלך השנים המשכתי קצת לדבר גרמנית עם הסבים והסבתות, שגם לאחר שנים ארוכות בארץ לא למדו עברית, כך שהשפה עדיין שגורה בפי.

חג עצמאות שמח.