השירים שלנו - מסע נוסטלגי בעקבות השירים - מאת: לאה רוזנברג

ידידותי וידידי היקרים

החופש לבחור ולהיות עצמאי הם משאת נפש לאומית ופרטית. המאחד אותנו במישור הפרטי הוא הבחירה שעשינו, לצקת משמעות ותוכן לחיינו בהתנדבות למעשה החינוך. במישור הלאומי, חגי ישראל כמעט מתחרים ביניהם במסורות, בהלכות, בותק, בחשיבות, באורך, במטעמים, במנהגים

רק הצעיר שביניהם, חג העצמאות, מתנהג עדיין ב"שובבות נעורים", וכל אחד ואחת בוחרים על פי דרכם כיצד לחגוג.
אחת המסורות המתפתחות של החג, האהובה  עלי ביותר, הוא הביטוי בשירים שאפיינו כל עשור מיום הקמת המדינה.
לכבוד יום העצמאות תשפ"ב  אני מבקשת לקחת אתכם למסע נוסטלגי בעקבות השירים.

בעשור הראשון הרוח נשבה קרירה, והוספנו קיסם למדורה ... ורקדנו  במעגל לצלילי "הורה כרוב והורה תרד, עגבנייה עלי כידון..." בערבי הזיכרון שרנו בלחש וחזרנו לשיר בכיכר שהפכה לכיכר רבין: "הרעות נשאנוך בלי מילים, אפורה עקשנית ושותקת, מלילות האימה הגדולים את נותרת בהירה ודולקת". התחבקנו בתנועת ולס לצלילי "שו..שנה שושנה  שושנה".
וקיווינו ש..."האמיני יום יבוא, טוב יהיה מבטיח לך, לחבק אותך אבוא והכל אשיח לך." 

בעשור השני התרפקנו על "סתם יום של חול" והתמוגגנו מ"ירושלים של זהב", התחצפנו לנו ב"שיר השכונה"  ..."לא רוצים לישון, רוצים להשתגע...". זמזמנו בנוסטלגיה את "היה היה פנס בודד בקצה שכונה, ועל ידו גדר ושער וגינה, ושם אמרתי לה את שאומרים כולם על מפתני כל הבנות שבעולם."

העשור השלישי הביא עמו את הזיכרון המלווה את חגיגת העצמאות :"אנחנו שנינו מאותו הכפר", יחד עם ."מים לדוד המלך", ובכל עשור את התקווה שאינה מרפה: "לו יהי, לו יהי,  אנא לו יהי, כל שנבקש לו יהי" וגם תזכורת ליום חול אבל גם למחלוקות שליוו ומלוות אותנו: שיר הפרחה..."כי בא לרקוד ובא לי שטויות/בא לי לצחוק..."

בעשור הרביעי המדינה "בת ששים היא" ,"העבר מאחוריה, היא צופה אל הבאות", ומתברכת "על כל אלה, על כל אלה, שמור נא לי אלי הטוב", כי "אין לי ארץ אחרת," ולכן. "לא אשתוק, כי ארצי שינתה את פניה, לא אוותר לה, אזכיר לה, ואשיר כאן באוזניה, עד שתפקח את עיניה". 

העשור החמישי הביא עמו את "לבכות לך" ב-4 בנובמבר בכיכר, שהחליפה את שמה לכיכר רבין, ועדיין...."הכל פתוח עוד לא מאוחר".

העשור הששי אולי כבר בסימן ה –  Me To, "תעשי רק מה שאת אוהבת, רק מה שאת חושבת שיהיה לך טוב", יחד עם "ים של דמעות" וגם "ים הרחמים".

בעשור השביעי כבר חולמים "חלומות של אחרים", מבלים ב"תל-אביב", נוסעים ב"דרך השלום " וגם ב"כביש החוף", והעיקר...טודו בום.

והגענו לעשור השמיני -  מתברגנים ומתבססים, אז יש לדאוג ל"מיליון דולר" של נועה קירל, אבל עדיין "באסה  סבבה" של נטע ברזילי.

ולכן חברותי וחברי היקרים,

"לקום מחר בבוקר, עם שיר חדש בלב, לשיר אותו בכוח, לשיר אותו בכאב, לשמוע חלילים ברוח החופשית ולהתחיל מבראשית".­

                                                       חג שמח