חינוך מסביב לעולם - רשמים אישיים, מאת: רחלי פוקס משקובסקי

רשמים ממערכת החינוך בהוואי ובקנדה בעקבות ביקור משפחתי

כשהגענו להונולולו בירת הוואי לביקור אצל ילדינו, התבשרנו שמיקה בת השלוש תזכה לסופשבוע ארוך. ביום שישי הקרוב יצויין באיי הוואי יום ההולדת של המלך קמאהמאה, וכל מערכת החינוך תצא לחופשה.

איי הוואי מאז שנות החמישים של המאה העשרים הם אמנם חלק מארה"ב, ולפני כן תחת השפעתה, אולם לאורך המאה ה-19 התקיימה שם ממלכה סוערת ביותר, שתחילתה באיחוד השבטים הפולינזיים באיי הוואי על ידי אותו מלך. המורשת של ילידי האיים נשמרת יפה בבירה הונולולו. פסלים של מלכים ומלכות הוואיים מפוזרים בעיר, ארמון יולני, ששימש זמן קצר את הממלכה, נשמר כמוזיאון, ושמות הרחובות ברובם שמות הוואיים. מן הסתם האוכלוסייה הילידית הקטנה שנותרה בהוואי אינה מאיימת על ארה"ב, ועל כן אין כל התנגדות לשמירה על המורשת. אדרבא, כנראה שהמורשת מחזקת את התיירות במקום.

מדינת הוואי מורכבת מקבוצת איים, לכן החיים סביב הים מאד מפותחים. ספרי הפעוטות גדושים בדולפינים, לוויתנים ודגים למיניהם. שמענו מנכדתנו שיר עם משחק אצבעות, שבמרכזו כריש חמוד. בהשראתו נקרא סבא אפרים "saba shark" (סבא כריש)...

מיקה מבקרת בגן פרטי. אין בהוואי חינוך ציבורי לגיל הזה. חינוך חובה ציבורי חינם ניתן מגיל חמש בלבד. בקבוצה שלה 12 ילדים עם גננת (המכונה בארה"ב מורה) וסייעת. על פי התקן מגיל שלוש צריך להיות איש צוות אחד עבור כל 10 ילדים. סדר היום מאד מובנה, וקיימת שקיפות מלאה כלפי ההורים. ניתן דיווח יומי במייל על הנעשה בגן. בסוף כל יום נשלח להורים, בתיק של הילד, דף ובו פירוט הסוגים והכמויות שהילד אכל ברמה של "50 אחוז מהאורז, ו - 100 אחוז מהפרי"! כתוב אם הילד ישן או "לא היה עייף". הגן כולל את כל הארוחות. יש איסור על הבאת אוכל או שתיה מהבית. פעם בחודש שולחים להורים את התפריט. התשלום עבור הגן (עד שעה חמש כולל כאמור ארוחות) הוא 1350 דולר לגילאי שנתיים עד שלוש, ו -1275 דולר לגילאי שלוש וארבע.
ההורים אינם מורשים להיכנס לשטח הגן (כנראה בגלל מגפת הקורונה), לכן גם אני, לצערי, לא יכולתי להיכנס ולהתרשם בעיני.

התחנה הבאה – קנדה. נכדינו מאיה ויוני לומדים בביה"ס הדו לשוני קיצינר- ווטרלו. ביה"ס משתייך למחוז בשם זה, שהוא חלק מפרובינציית אונטריו. זהו בית ספר פרטי המתנהל כמוסד ללא 

כוונת רווח. בביה"ס לומדים מחצית מהשיעורים באנגלית, ומחציתם האחרת בצרפתית. בבתי ספר שאינם דו לשוניים לומדים צרפתית כשפה זרה. זהו בי"ס ממלכתי, וכבתי הספר הממלכתיים הציבוריים נחשב לבי"ס ללא סממני דת, להבדיל מזרם נוסף של בתי ספר קתוליים. למרות זאת בכיתות הנמוכות מציינים את הסממנים המסורתיים של החגים הנוצריים. לפני קריסמס צובעים סנטה קלאוס, מציירים ביצים לפני חג הפסחא, ולא נפקד מקומו של ה"האלואין".

בביה"ס ילדים מגיל הגן ועד כתה ח. הלימודים נמשכים עד שעה 16.00, ומשעה זו עד שעה 18.00 ביה"ס הופך לצהרון (after school). אין ארוחת צהריים, וגם לא כל ארוחה אחרת. הילדים מביאים איתם אוכל לכל היום. בשעות אחה"צ מתקיימים במקום חוגים שונים כגון נגינה, אומנות, קארטה. בחוגים משתתפים על פי רצון הילדים וההורים, והתשלום עליהם הוא נוסף.

מאיה סיימה את כתה ה, ויוני את כתה ב. בכתתה של מאיה 20 תלמידים, בכתה של יוני 15. ביה"ס שם דגש על קריאה ועל כתיבה עצמאית בעיקר בכתות העליונות. השנה מחולקת לשלושה טרימסטרים. בכל אחד מהם משימת כתיבה אחת. המשימות הן שונות, לעתים זה תיאור 

של ספר וחוות דעת עליו (book report), לפעמים כתיבת ביוגרפיה, ולפעמים כתיבה של חוות דעת על נושא מסוים שמעניין את התלמיד. הילדים צריכים להציג את מה שכתבו בפני הכתה. מאיה אומרת שזה לא קל לה לדבר בפני הכתה, אבל היא נאלצת להתמודד.

בנוסף, לאורך השנה קוראים בכתה ספר או נובלה בהמשכים. התלמידים והמורה קוראים על פי תור. בדרך כלל קוראים בכתה שני פרקים, בבית צריך להשלים קריאת פרק נוסף, ולענות על שאלות של הבנת הנקרא. בכתה של מאיה קראו באופן הזה את הספר "אני מלאלה", על מלאלה יוספזאי מפקיסטאן, שהחלה כנערה לפעול למימוש הזכות להשכלה לנערות, ובגיל 17 זכתה לקבל את פרס נובל לשלום. מאיה מספרת על הספר בעיניים נוצצות. את הקריאה הזאת לוותה, כאמור כתיבת ביוגרפיות על ידי התלמידים, שראיינו זה את זו.

הלימוד בביה"ס עולה 1040 דולר קנדי לחודש עבור כל ילד במשך 10 חודשים.

הדווח היומי להורים על התכנים שהועברו בגן​