ד"ר מאיר שטיינהרט – רשימה אינסופית של עשייה נפלאה וחוש הומור. אפשר בקלות לקבל סחרחורת - מאת: רון כספי

מנהרייה עד ירושלים

מאיר לא אוהב להשתעמם. התובנה הזאת מביאה אותו לחרוש את כבישי ישראל מנהריה עד ירושלים ומעפולה עד חיפה, ואף להדריך בזום סטודנטים מיבשות רחוקות. הכול בהתנדבות.

עפולה עיר מגוריו היא מרכז העולם, מעצמת גרעינים ופלאפל. לצערו כבר אין לו שיניים טובות וגם הרופא אסר עליו לאכול אוכל מטוגן. מאיר לא מוכן להתפשר על זרעי חמנייה מקולפים, כי כל הכיף שלו זה לפצח אותם בפה ולירוק את הקליפה (לשקית).

הוא לא מוכן לקבל איסורים אלו בקלות וחוקר את הרופא שלו, שכנראה אוכל טוב ושותה טוב ומעשן ויש לו גם כמה נשים סביבו, מדוע הוא אינו מקפיד על "חיים נכונים". אבל הרופא החכם משיב לו בלי להתבלבל, שכללי העבודה שלהם אומרים, שהפציינט עושה מה שהרופא אומר ולא מה שהרופא עושה.

והרי לכם עוד תכונה נפלאה של מאיר, הומור.

עפולה, עיר הבית

בעפולה מתנדב מאיר בשלושה בתי ספר במסגרת "ידיד לחינוך":

לבי"ס היסודי יהלום הוא מגיע פעם בשבוע ונפגש עם שלושה מחוננים בכתה ה'. עם שניים מהם הוא עובד על נושא הרי געש, והשלישי מחפש בעזרתו את מוצא החיים, המפץ הגדול וראשית החיים. אחד התלמידים מגיע אליו רק בשיעור השני, כי הוא לא רוצה להפסיד שיעור התעמלות, ומאיר מעריך את זה מאד.

בבי"ס היסודי גוונים הוא עובד עם ילד מחונן בכתה ד', שבחר לחקור את הקהילה שלו, הקהילה הבוכרית. מדובר  בילד דתי שלומד בבי"ס חילוני, וזה נותן לעבודה שלהם עוד קצת ערך מוסף. מכיוון שהם התחילו את הפרויקט מאוחר, וסוף השנה מתקרב, נפגשים פעמיים בשבוע.     

בביהי"ס רימונים, חט"ב ותיכון לחינוך המיוחד, מאיר עוזר לתלמיד שמתכונן לבחינת בגרות בחקלאות. במפגשים ביניהם הם עוברים בעיקר על בחינות קודמות, כדי לשפר את המיומנות, איך לגשת, לקרא נכון ולענות על שאלות בבחינות.

לפני שנתיים התנדב מאיר גם בביה"ס מהזרם הממלכתי הדתי בגבעת המורה. שם נתן עזרה בקריאת עברית, אנגלית ומתמטיקה, ועזר לבנות ולהפעיל את מועצת התלמידים. בעקבות החלפת ההנהלה, עבר  ביה"ס לכוון היותר חרדי. ממאיר בקשו לסיים את ההתנדבות, למרות שהקפיד להיכנס לביה"ס עם כיפה שמכסה בצורה בולטת את קודקודו.

עולה צפונה

אל עמותת "נירים" בבוסתן הגליל מאיר מגיע פעם בשבוע, לא במסגרת "ידיד לחינוך", ומכין את תלמידיו, בלמידה פרטנית, לבגרות בספרות, לשון, היסטוריה ואזרחות. כבר 20 שנה הוא עושה את הדרך מעפולה לבוסתן הגליל. תוך כדי תרגול במקצועות הבגרות הוא עובד גם על ערכים כגון יחסי יהודים ערבים ואיך לגשת לבחינה. פעם בחודש הוא פעיל במפגשים בין תלמידי נירים ותלמידים ערבים מאורט עכו.  עמותת "נירים" פעילה גם בשכונות של ערים שונות. הנושא קרוב לליבו ולכן הצטרף לפעילות בעירו עפולה. פה הוא נפגש עם תלמידים בביה"ס בן גוריון ומכין אותם לבחינות בגרות.

אם הוא כבר חורש כל שבוע את הכבישים לצפון, למה לא לעשות עוד משהו?

בביה"ח "המרכז הרפואי לגליל" בנהריה, מאיר פעיל במסגרת המשרד לאזרחים וותיקים, שם הוא עוזר למאושפזים יהודים וערבים, בנושא זכויות בביטוח לאומי וזכויות חולים בבתי חולים. הוא עוזר במילוי טפסים ובמידת הצורך מדריך, כיצד ליצור קשר עם עו"ס של המוסד הרפואי.

אם כבר התמחה בנושא המוסדות הרפואיים, למה לא קרוב לבית ? וודאי, הוא פוקד את בי"ח "העמק" בעפולה פעם בשבוע, מקבל רשימה של מאושפזים  - אזרחים וותיקים יהודים וערבים, ניגש לכל אחד ואחת ועוזר בנושא מיצוי זכויות מול המוסד הרפואי.

עד קצווי העולם

בבית, באמצעות הזום, מגיע מאיר אל קצווי העולם. בזכות היכולות המילוליות וההומור הנפלא, הוא קונה את עולמו גם מעבר לאופק. מאיר מדריך סטודנטים שעושים סמינריון או צריכים להגיש עבודת חקר. הוא מייעץ להם בנושא מתודולוגיות של בניית תזה.

אהובות עליו מדינות דרום אמריקה. הוא נולד בארגנטינה ועד היום סוחב בלשון את הרייש הדרום אמריקאית המתגלגלת בפה והערבה לאוזן. הוא קשור להנהלות של האוניברסיטאות בחצי הכדור האחר והם מפנים אליו את הזקוקים לעזרתו, איתם הוא עובד גם בלילות בגלל הפרשי השעות.

לא תמו פלאיו עם תלמידים וסטודנטים. אצלנו בארץ עוזר מאיר לשלושה מורים ישראלים ממוצא רוסי לשפר את עבודתם באולפן לעברית של הסוכנות. הניסיון הבינל"א שלו נרכש גם בזכות עבודתו במוסקבה. בארצות הקור לימד בביה"ס של השגרירות הישראלית, ועסק שם בהכנת תלמידים של עובדי השגרירות ויהודים מהמקום, לבחינות בגרות ישראליות.

פעם בחודש הוא עולה לירושלים לבית חינוך עיוורים. במוסד החשוב הזה הוא חבר דירקטוריון, לא רק לאכול בורקס בישיבות ולשתות קפה ירושלמי, אלא למאבקים ממש. בישיבות הדירקטוריון הוא רב עם חברי הנהלה מהמגזר החרדי לגבי סוגיות ניהוליות, חינוכיות ותקציביות של המוסד.

מעבר לרוח החינוך, מאיר מחלק מזון לנצרכים בעירו עפולה, בעמותת "לתת".

דוקטורט בחינוך. חקר תלמידים ותרבויות

מאיר שטיינהרט למד באונ' חיפה לתואר ראשון בהוראה ותואר שני בחינוך, שבמסגרתו הגיש עבודה על "חיבור נוער בדרום אמריקה ליהדות ולציונות". את המחקר ביצע בזמן שליחות בדרום אמריקה במסגרת המחלקה לחינוך של הסוכנות היהודית.

לאחר הפסקה ארוכה מסיום התואר השני, שהוקדשה לילדים ומשפחה, הוא חזר ללימודי דוקטורט באונ' חיפה בנושא "סיטואציות לימודיות של תלמידים בני תרבויות שונות בארץ ובעולם".

מאיר עבד 30 שנים כמורה בביה"ס "כדורי" מהם 14 שנים ניהל את בית הספר.

עיסוק נוסף חשוב לו מאד, להיות אבא לשני ילדים וסבא לששה נכדים.

הומור אמרתי, בוודאי, הוא ליווה אותנו לאורך כל הכתבה.