לקראת הקיץ והחופש הגדול, צוות התקשורת של "ידיד לחינוך" ממליץ לקוראינו על ספרים וסדרות טלוויזיה

שרה ברנשטיין: אני ממליצה על הספר "יצורים נבונים להפליא" וגם על הסרט בנטפליקס. זהו סיפור מרגש ויוצא דופן על אלמנה מבוגרת, העובדת באקווריום, ועל קשר חברות מפתיע ומלא תובנות שהיא רוקמת עם תמנון פסיפיק ענק ואינטליגנטי. דרך העיניים הייחודיות שלו, נחשפים סודות מהעבר המשפחתי, שמביאים איתם ריפוי, נחמה ותקווה חדשה. זוהי יצירה חמה, מלאת חמלה, המזכירה לנו שחיבור אמיתי יכול להגיע מהמקומות הכי פחות צפויים בעולם.

אלה פודה: הספר "מי שסוכתו נופלת" מאת צבי בן מאיר  הוא ספר רגיש ומרגש על חברות, אהבה ותשוקה, ועל  משפחה. מחזק את האמונה באדם. 
ועל סרט שוויצרי איכותי ביותר: "משמרת מאוחרת", דובר גרמנית - על משמרת אחת של אחות בבית חולים.

דורון סוסליק: הספר "והיום איננו כלה" מאת אייטמטוב הוא רומן המתרחש על פני יממה אחת של מסע הלוויה בערבה קזחית. הספר מאחד זיכרונות אישיים, ביקורת על השלטון הסובייטי עם אלמנטים של מדע - בדיוני. ידיגיי הקשיש מנסה להביא לקבורה במסע ארוך על פני הערבות הקפואות, את חברו בבית-קברות עתיק, תוך התמודדות עם טראומות העבר.
חוות הדעת של קוראים, בעקבות הקריאה: "ספר נפלא ומומלץ בחום". "תיאור חם ואנושי של אנשים, המתמודדים עם תנאים פיסיים קשים, ב"סוף העולם". עם צאתו הספר הפך במהירות לבסט-סלר. קראתי אותו, אט אט, (כמו קצב ההתנהלות של הדמויות בספר...) בדבקות רבה.
ממליץ גם על הסרט בנטפליקס "חופי הכרך" אותו העלו להקרנה, לפני מס' ימים. זהו מותחן פשע משנת 1954 בהשתתפות מרלון ברנדו האגדי וכוכבים רבים אחרים. הסרט מבוסס על מאבקו של חושף השחיתויות אנטוניו דה-וינסנסו, עובד נמל שהעיד נגד מנהליו בוועדה ציבורית שהוקמה ב -1953 לפקח על נמלי הים בניו-יורק וניו-ג'רזי.

אסתר אבני ממליצה על הספר "ספר השמות האבודים", שכתבה קריסטין הרמל. הסיפור הוא על פעילות פרטיזנית של אנשים שנעזרו בחסידי אומות העולם, על מנת להפיק תעודות מזויפות ליהודים ולילדיהם, ואז להעביר את הילדים בחשאי לגבול עם שוויץ ואל החופש. גילוי נאות: אלו היו מעשיה של אימי ואחותה בתקופת מלחמת העולם השנייה. הספר כאילו נכתב עליהן.

רחלי פוקס משקובסקי: הספר של דפנה ברשילון, "אגדת עטרה" בהוצאת התחנה, הוא ההמלצה שלי. גיבורות הספר הן שחר, מדריכה במוזיאון קטן בעמק בימינו אלה, ועטרה שטורמן, חלוצה נשכחת אך אמיתית. היא הגיעה לארץ עם העלייה השנייה, הייתה פעילה ב"השומר", למדה בחוות העלמות (שם ניתן לה שמה העברי על ידי רחל המשוררת), והייתה ממייסדות עין חרוד. הפכה למיתוס לאחר ששכלה את בעלה, בנה ושניים מנכדיה במלחמות ישראל. שחר, שמאוהבת בדמותה, מגלה למרבה הזעזוע שקיומה מוכחש על ידי היסטוריונים, ואז היא גם "נעלמת" מכל הכתובים וגם קברה נעלם.
הסיפור עוסק בניסיונות לפרק מיתוסים, שכה חשובים לחיינו. הוא מסתמך על סיפורי ההיסטוריה של הארץ הזאת, אבל עובר גם למחוזות הפנטזיה.

הניה קמיר: סרט מיוחד " לחפש את פליני" ב YES VOD. צעירה אמריקנית בת לאם יחידנית עוזבת את הבית כדי להגשים חלומות. אחרי שצפתה בהמון סרטים של פליני, היא טסה לאיטליה כדי לחפש את פליני ולהיפגש איתו. ברקע: ונציה, ורונה, ורומא.המציאות כאן מעורבת בדמיון. נערה תמימה, והחיפוש אחר פליני, הוא מסע ההתבגרות שלה.
וכן הסרט בנטפליקס, "מרגישה את הקול". על משפחה של חירשים שרק בתם היחידה שומעת ומתרגמת את שפת הסימנים. היא חולמת להיות זמרת. המשפחה חמה, אוהבת ויחד עם זאת קיים מתח בין הרצון להגשים חלום והמחויבות כלפי המשפחה.

ירמי לז'ה, אני ממליץ על הסדרה "חייה של ג'ין אוסטין", הסופרת בה' הידיעה.  סיפורה מסופר בעזרת שחקנים וטובי הסופרים המפרשנים את חייה הקשים במאה ה17 , על רצונה העז להיות סופרת, על השאיפה לכתוב, להתפרנס ולהחזיק כלכלית את אימה ואחיותיה מאיימת הנפילה לעוני מחפיר, וכאשר סוף סוף התפרסמו כתביה.  לדעתי, מסמך חשוב לצפייה עבור כל קוראי ספרות יפה. הסרט מוצג ב"דוקו" כך שאני מאמין שניתן לצפייה בכל החברות.
אהבתי את הספר "נתן ועמוס" - ספר חובה לחובבי אלתרמן ועמוס עוז. סיפרו של אסף ענברי על שני אנשי הרוח בין המשפיעים ביותר בארץ. תהליך התבגרותם נכתב במקביל, ובבגרותם נבחנת השפעתם על הפוליטיקה של אז, והלך הרוח בציבור הישראלי.

אילנה סולומון: כדאי לקרוא את הספר ״ בגוף שני״, פרי עטה של שרית פליין. מדובר בספר  מרתק ומקסים. מתאר התמודדות אישית של שרית, גיבורת הספר, עם גופה ועם סביבתה העוצמתית. הסיפור הינו אוטוביוגרפי על היכולת של שרית לבנות  חיים חדשים למרות כל הקשיים, התמודדות שהיא פשוט מופלאה בעיני. ממליצה ליהנות מהיופי האנושי ומהיופי הטבעי השזורים לאורך הדפים שביצירה.

רני רוגל: אני אוהב את ספרוני סדרת הַפַּקָּד מֵגְרֶה בהוצאת עם עובד – ישנו בכל הספריות. הַפַּקָּד מֵגְרֶה הוא קצין משטרה צרפתי, שבעצם אוהב להיות בבית עם נעלי הבית והמקטרת שלו, ולאכול את האוכל של אשתו המשתתפת איתו בחקירותיו, עם הערות נבונות פה ושם. כשהייתי נער בפריז צפיתי בסדרות הטלוויזיה בהן גילם השחקן ז'אן גאבן את קצין המשטרה.
הסופר ז'ורז' סימנון כתב כ-100 ספרים וסיפורים קצרים שבמרכזם הפקד מגרה. הסופר יהושע קנז, שאהב את הסיפורים, תרגם אחדים מהם, ומי שמתרגמת היום לצרפתית ספרים של סימנון, שטרם תורגמו, היא רמה איילון.
ההמלצה לקיץ היא לבקש מספרי הסדרה בספריות העירוניות – ישמחו להשאיל לכן.ם, ותיהנו מקצת פריז של שנות ה-50-60 של המאה הקודמת, בלי לחכות שמטוסי התדלוק של צבא ארה"ב ייפנו את השרוולים בנתב"ג ותוכלו לטוס.

רבקה סוסליק: לאחרונה התחלתי בסדרה בנטפליקס בשם "אוורווד" - סדרה מאד משפחתית. אני מאד מאד נהנית. הסדרה מספרת על מנתח מוח בעל שם עולמי שחי בניו יורק עם אשתו ושני ילדיו ועסוק בעבודתו עד מעל הראש. הוא מתאלמן מאשתו האהובה כבר בפרק הראשון, ומקבל החלטה משנת חיים לעבור עם ילדיו לעיירה קטנה וסוג של נידחת, בעלת נוף מטריף, ולהפוך לרופא משפחה. תוך כדי הוא צריך לשקם את יחסיו עם בנו הבכור. סדרה משפחתית מקסימה, שמתארת גם את החיים בעיירה וההשתלבות שלו ושל הילדים וכל מה שקורה בדרך.