האם המילה חוסן הפכה להיות מעושה או שחוקה? – מאת: נעמה נקי, מנהלת למידה ופיתוח, 'ידיד לחינוך'

חוסן אמיתי וכיצד מפתחים אותו?

בחברה הישראלית של השנים האחרונות, ובמיוחד לנוכח האירועים הקשים שפקדו וממשיכים לפקוד אותנו, המילה "חוסן" נשמעת בכל פינה. היא מופיעה בנאומים, במהדורות החדשות ובשיחות סלון, עד כדי כך שלעיתים היא הפכה למעושה, שחוקה ומעוררת ציניות. נדמה שמשתמשים בה כסיסמה, כמעין דרישה מהאזרח הפשוט "להיות חזק", לאסוף את השברים ולהמשיך הלאה כאילו לא קרה דבר. אך אם נשיל מהמילה את השחיקה הציבורית והפוליטית, נגלה מושג פסיכולוגי עמוק, רחב וקריטי לקיומנו.

חוסן אמיתי איננו אטימות. הוא אינו היכולת להתגבר על קושי מתוך ביטול, הקטנה, או הפגנת קשיחות רגשית. חוסן אינו אומר שאנחנו לא נשברים, בוכים או חווים כאב עמוק. להפך – חוסן הוא האופן שבו אנו מתמודדים עם המציאות בצורה המיטיבה ביותר, כזאת ששומרת על הבריאות הנפשית שלנו לאורך זמן. זוהי היכולת האנושית לעבור דרך הקושי, לעבד אותו, ובסופו של תהליך לחזור לוויסות פנימי ולתפקוד תקין בחברה, במשפחה ובחיים האישיים.

תפיסת החוסן רלוונטית לכל קשת ההתמודדויות האנושיות: החל מעומסי היום-יום השוחקים של שגרת העבודה והמשפחה, דרך אירוע נקודתי ובלתי מתוכנן שקפץ עלינו והפר את השלווה, ועד למציאות הלאומית והאישית הקשה מנשוא של מלחמות, אובדן ואי־ודאות מתמשכת.

חוסן וחיסון: לבנות את השריר בשגרה

אחת התפיסות השגויות לגבי חוסן היא שמדובר בתכונת אופי מולדת בלבד – או שיש לך את זה, או שאין לך. אמנם, ישנם אנשים שנולדים עם נטייה ביולוגית או טמפרמנט שמקל עליהם לגלות חוסן גבוה יותר, אך בפועל, חוסן הוא מיומנות נרכשת. הוא דומה מאוד לשריר שניתן, וחובה, לפתח ולאמן.

השפה העברית חכמה וקושרת היטב בין המילים חוסן וחיסון.  כיצד פועל חיסון רפואי? הוא חושף את המערכת למינון קטן, מבוקר ומוחלש של גורם לחץ או איום, כדי לאמן את הגוף לייצר נוגדנים שיהיו מוכנים ליום פקודה. באותו אופן בדיוק פועל החוסן הנפשי, כדי שבשעת משבר מטלטל, כלי החוסן יהיו זמינים לנו ונוכל לשלוף אותם מתוך עצמנו באופן טבעי. אנו חייבים לתרגל אותם בשגרת היום-יום שלנו. הכלים הללו משרתים אותנו בהתמודדויות הקטנות של השגרה, וכך, צעד אחר צעד, מכינים אותנו להתמודדויות הגדולות באמת.

איך נראה חוסן ביום־יום?

תרגול של חוסן דורש מאיתנו התבוננות כנה על דפוסי הפעולה והמחשבה שלנו. הנה מספר דוגמאות למרכיבים בסיסיים של חוסן, שכל אחד מאיתנו יכול לפתח:

• העמדה שלנו מול שליטה: במציאות כאוטית, רמת החוסן שלנו נמדדת ביכולת לשחרר. כמה אנחנו יכולים ומסוגלים לשחרר שליטה במקומות שבהם ממילא אין לנו השפעה? האם אנחנו מבזבזים אנרגיה על הבלתי נשלט, או ממקדים אותה במעגלי ההשפעה הישירים שלנו?
• רשת תמיכה :חוסן אינו ספורט ליחידים. מהם גורמי התמיכה שסביבנו? האם השכלנו לבנות רשת של קשרים משמעותיים, משפחתיים וחברתיים, שנוכל להישען עליהם בביטחה בעת הצורך?
• ביטוי של פגיעות: פרדוקסלית, כוח אמיתי דורש הכרה בחולשה. עד כמה אנחנו מרגישים בנוח ובטוחים להביע פגיעות מול הקרובים אלינו מבלי לחשוש משיפוטיות?
• מקום לרגשות שליליים: מודל החוסן השלם אינו מדחיק כאב. הוא שואל: עד כמה יש מקום בחיינו גם לרגשות שליליים כמו פחד, כעס, עצב או תסכול, ואיך אנחנו מתמודדים איתם? האם אנו מאפשרים להם להיות נוכחים ולחלוף, או נלחמים בהם עד התשה?

העמקה וכלים יישומיים לפיתוח חוסן (עם קישורים להרצאותיו של ד"ר אבי צפרוני)

פיתוח חוסן הוא מסע מתמשך, וככל שנלמד עליו יותר, כך נהיה מצוידים טוב יותר למציאות הישראלית והאישית. להעמקה נוספת במושגים אלו ולקבלת כלים מעשיים, אתם מוזמנים בחום לצפות בשתי הרצאות מוקלטות ומרתקות של ד"ר אבי צפרוני, חבר הועד המנהל של ידיד לחינוך, וחבר בצוות הלמידה והפיתוח של הארגון :

הרצאה בנושא חוסן:  https://youtu.be/nb8VvLexCOo?si=XZGs2VI-QcOPqG-V הרצאה זו, שהועברה במסגרת ימי "עם כלביא" , צוללת אל המשמעויות העמוקות של המושג ובוחנת את הדרכים לבסס אותו הלכה למעשה בחיינו.

הרצאה על פסיכולוגיה חיובית: הדרך לאושר -  https://youtu.be/hRHjbwl27ZQ?si=fTbnqk61ZFQf8ggl פסיכולוגיה חיובית איננה רק תרגול של "חשיבה חיובית" פשטנית, אלא היבט מהותי, מדעי ומעשי מתוך תחום החוסן. הרצאה זו, שהועברה על ידי ד"ר צפרוני בימי מלחמת "שאגת הארי", מעניקה פרספקטיבה חשובה על תפקוד, כוחות נפש, תקווה ומשמעות גם (ובעיקר) בצל הלחימה.