אריכות ימים בבריאות טובה, מאת: נחום נוימן

בימי הולדת אנו נוהגים לברך את יקירינו וחברינו בברכת עד 120 מבלי להקדיש לכך מחשבה יתירה.

עד כה בני האדם עדיין לא הגיעו ל 120 שנה, אך הרפואה המודרנית מאפשרת להאריך את תוחלת החיים באופן משמעותי. בכל זאת במקרים רבים הארכת תוחלת החיים אינה של חיים טובים ובריאים, אלא של שנות סבל וייסורים הן לחולה והן לסביבתו. מספיק לעשות סיבוב קצר במחלקות הסיעודיות של בתי האבות או המחלקות לתשושי נפש. אני בטוח שמבין הקוראות והקוראים יש לרבים בן משפחה קרוב במצב זה. ניתן גם לצאת לרחובה של עיר ולהתבונן באותם קשישים וקשישות שמוטי ראש ומבט מזוגג, הנדחפים בעגלת גלגלים בידי מטפל או מטפלת זרה, כדי להבין את המשמעות של תוחלת חיים מול תוחלת חיים בריאה.

נתחיל עם קצת נתונים – תוחלת החיים הממוצעת בישראל גבוהה, ועומדת על 83.8 שנים, ובהתאם היא מדורגת בעולם במקום הרביעי והמכובד בתוחלת החיים. (לפניה רק שוויץ, יפן וספרד). אם נתייחס בנפרד לתוחלת החיים של נשים ושל גברים אז תוחלת החיים של נשים גבוהה יותר, ועומדת על 85.7 ושל גברים 81.7. גם בתוחלת החיים הבריאים ישראל נמצאת במקום טוב יחסית עם 72.4 שנות בריאות, ומדורגת מספר 6 בעולם. במקביל המשמעות היא שבתוחלת אדם חי 11-12 שנים עם בריאות ירודה ומגבילה.

מעניין שבאירופה תוחלת החיים הבריאים נמוכה משמעותית לעומת ישראל,  ועומדת רק על 63-64 שנות בריאות. חוקרים נוטים ליחס זאת לתזונה פחות בריאה, שתיית אלכוהול, קשרים חברתיים חלשים ומערכות בריאות פחות נגישות.

אז מה ניתן לעשות כדי להאריך את תוחלת החיים הבריאים שלנו?

לשם כך איתרתי את המחקר הרחב ביותר שנעשה, לידיעתי, בתחום. זהו מחקר שנערך באוניברסיטת הארוורד החל בשנת 1938 ונמשך כ80 שנה. המחקר החל עם 700 גברים, ובהמשך עקב גם אחר בנות הזוג והילדים.
ואם נקפוץ ישר לשורה התחתונה והמפתיעה, הגורם המשמעותי ביותר לאריכות חיים בריאים זו איכותם של הקשרים החברתיים הקרובים כולל בני זוג תומכים, חברים טובים, וקשרי משפחה הדוקים. נימצא שאילו השפיעו על בריאות הגוף וגם זיכרון ומוח טובים בגיל המבוגר. אנשים בודדים או שסבלו מבדידות חברתית נטו ליותר בעיות בריאות וירידה קוגניטיבית מוקדמת. נימצא שאנשים בעת שהיו בגילאי החמישים ודיווחו שיש מי שהם סומכים עליו, הגיעו לגילאי השמונים עם יכולות מוחיות טובות יותר.

מעניין שמשתנים כגון עושר, הצלחה, מעמד חברתי,ו I.Q. לא השפיעו כלל על תוחלת החיים הבריאים.
נקודה זו חשובה במיוחד בימינו אלה, בהם רבים ובעיקר צעירים מחליפים קשרים חברתיים קרובים בקשרים רבים ורופפים ברשתות החברתיות. אנשים סופרים לייקים ומספר עוקבים ברשת, אלה בעיני כחולות נודדים וחסרי משמעות בטווח הארוך.

מנהל המחקר Robert Valdinger  מסכם ואומר שיש להקפיד ולשמור על: פעילות פיזית, אכילה בריאה, הימנעות מעישון, וכמובן שמירה על קשרים חברתיים משמעותיים.

גיל כרונולוגי מול גיל ביולוגי

כידוע לא תמיד יש התאמה בין הגיל הכרונולוגי שלנו לגיל הביולוגי, כאשר השאיפה היא שהגיל הביולוגי שלנו יהיה נמוך מהגיל הכרונולוגי ולא ההיפך.

הגיל הכרונולוגי מתייחס לשאלה, לפני כמה שנים נולדנו.

את הגיל הביולוגי נהוג למדוד על פי שלושה סמנים עיקריים .

הראשון - שינויים שנוצרו עם השנים ב   D.N.A של תאי הגוף. נקרא גם שינויים אפיגנטיים.

השני - סמני דם - כולל סמני דלקת, כולסטרול, תפקוד כלייתי, גלוקוז בדם, מערכת החיסון.

השלישי - מבחן פיזי - הכולל מהירות הליכה, חוזק אחיזה, נפח ריאות, תפקוד קוגניטיבי.

הפרמטרים המשפיעים על הזדקנות מוקדמת כוללים חוסר פעילות, השמנה, שינה לקויה, עישון, בידוד חברתי (כבר דיברנו) מתח כרוני ,תזונה גרועה.

ממצא מעניין נוסף שעלה במחקר הוא, שמהירות ההליכה של האדם לאחר גיל 65 מנבאת טוב יותר את תוחלת החיים הצפויה מכל המבחנים הרפואיים גם יחד.

התחושה שיש בעבור מה לחיות
מחקרים שנערכו ב 5  האזורים הכחולים בעולם -  האזורים בהם שיעור בני ה100 גבוה במיוחד, העלה בין היתר, שהם מרגישים, שיש להם סיבה לקום בבוקר. באוקינאווה, השייכת ליפן, קוראים לזה IKIGAi “" - סיבה  להיות.  זה בנוסף לתזונה בריאה, פעילות פיזית וקשרים חברתיים הדוקים.

שמירה על המוח -  מה יועיל לנו גוף בריא, אם המוח מפסיק לתפקד? מנתונים שנאספו, שיעור החולים הדמנטים מעל לגיל 90 מגיע לכ 30% (שכיח יותר בקרב נשים).

מחקר שנערך באוניברסיטת פיטסבורג הראה, שמבוגרים שהולכים באופן קבוע, שומרים על נפח מוח גדול יותר והם בעלי סיכון מופחת לחלות בדמנציה. במקביל ההליכה תורמת להפחתת מתח, משפרת את דפוסי השינה ותורמת לבריאות כלי הדם והריאות.

חשיבות הסקרנות – מחקרים נוספים הצביעו על מרכיב הסקרנות, כמסייע בבניית רזרבות קוגניטיביות.

אנשים עם רזרבה קוגניטיבית טובה, מתמודדים ביעילות גבוהה יותר עם הנזקים הנגרמים באופן טבעי עם הגיל לתאי המוח והקשרים שבו. בדיקות הדמיה שנעשו לחולי אלצהיימר עם רזרבות קוגניטיביות טובות מצאו שהם הצליחו לתפקד טוב יחסית, למרות נזקים מוחיים כבדים.

כדי לשמור על מוחנו מומלץ: לקרוא, ללמוד מיומנויות חדשות, ללמוד שפות, לנגן, לפתור תשבצים וגם לשוחח עם אנשים.

מחקר שנעשה בנושא באוניברסיטת RUSH MEDICAL CENTER  מצא שאף פעם לא מאוחר להתחיל גם בשנות ה 70 וה 80 לחיינו.