רואה את המתקשים לשמוע – הוא מלמד ילדים חרשים וכבדי שמיעה - על אריק אדלר מנס ציונה – מאת: רחלי פוקס משקובסקי

אשתו האהובה של אריק אדלר, מתנדב מנס ציונה, הייתה כבדת ראיה, ובעשרים השנים האחרונות עיוורת. לאחר שנפטרה לפני שלוש וחצי שנים, הוא הרגיש צורך עז לסייע לילדים כבדי ראיה. הוא הצטרף לקבוצה של 'ידיד לחינוך' בנס ציונה, עיר מגוריו, אך נאמר לו שלא מוצאים ילדים כאלה בעיר. הוצע לו לסייע לילדים כבדי שמיעה.

בביה"ס השש שנתי ע"ש גולדה מאיר בעיר לומדים ילדים חרשים וכבדי שמיעה בכיתות מיוחדות – כיתות כו"ח (כבדי שמיעה וחרשים). בכל שכבת גיל יש כיתה כזאת. הוא החליט לסייע שם.

לילדים יש "שתל שבלולי" מעל האוזן. רבים מהם מצליחים לשמוע דיבור ולהשתלב במסגרות רגילות, במיוחד אם ההשתלה נעשתה בגיל צעיר והם מקבלים שיקום שמיעתי מתאים. עם זאת, בדרך כלל קיימים קשיים מסויימים, בעיקר בסביבה רועשת, בזיהוי צלילים עדינים ובהבנת דיבור מרחוק (ר.מ.פ. מתוך הצ'אט ג'י פי טי).

אריק מתנדב בביה"ס פעמיים בשבוע. התחום שלו הוא מתמטיקה. בשיעור הראשון הוא עובד עם ילד שומע, ובשיעור הבא עם ילד כבד שמיעה. כמובן שזהות הילדים נקבעת על פי שיקול דעת הצוות. הוא רק מבקש, שישלחו את אותם הילדים לאורך תקופה מסויימת, ולא בכל פעם ילד אחר, בכדי שייווצר קשר.

מה המיוחד בללמד ילד כבד שמיעה? "לילדים כבדי השמיעה יש מוטיבציה עצומה להצליח. כנראה שהם רוצים מאד להוכיח שהם מסוגלים למרות המוגבלות. צריך להביט כל הזמן לעיני הילד, כי הוא נעזר בתנועת השפתיים. אני שואל לעתים קרובות: 'אתה איתי'? אני מעודד את הילד לשאול שאלות, כי לא נעים לו לשאול".
אני שואלת איך הדיבור של הילדים. "הם מדברים באופן רגיל. השתל מאד עוזר להם", הוא אומר.

הקשר של אריק עם ביה"ס מצויין. המנהלת, אורלי, מעריכה מאד את עבודתו. הוא מקבל חדר שקט, מבודד, בהתאם לצרכים המיוחדים. מקבל גם אספקה סדירה של דפי פוליו משובצים...
"דבר מעניין, אני פוגש את הילדים בהפסקות בחצר. אני שם לב, שהילדים השומעים שאני עובד איתם, משתדלים להתעלם ממני. לעומת זאת, הילדים כבדי השמיעה מנפנפים לי לשלום מרחוק. הם כנראה צריכים יותר שיראו אותם, ואולי הם יותר אסירי תודה. אני לא יודע באיזו מידה הם משתלבים מבחינה חברתית".

אריק הוא מהנדס אלקטרוניקה במקצועו. הוא שרת בחיל האוויר כקצין לוחמה אלקטרונית במשך 25 שנה. כאשר השתחרר מהצבא עשה הסבה להוראה. "במסגרת השירות בחיל האוויר העברתי גם קורסים לחיילים, וידעתי שהוראה מתאימה לי. היה גם חיוני לבחור בעבודה שתאפשר לי לחזור הביתה בשעה מוקדמת יחסית, כי עקב מצב הראייה של אשתי, כל המשימות מחוץ לבית היו באחריותי". הוא לימד אלקטרוניקה ורובוטיקה בבתי ספר תיכוניים שונים ובבית ספר להנדסאים. "נקראתי "המורה" או "המרצה", אבל תמיד רציתי להיקרא פשוט בשמי". אריק עבד כמורה במשך 26 שנה.

במקביל לעבודתו היו לו (ועדיין יש) תחביבים רבים. הוא כותב שירים, שחברים מלחינים אותם, והוא מקליט אותם באולפן הקלטות. הוא שר בחבורת הזמר של המועצה האזורית "גן רווה", ובמסגרת שלישייה בשם "שלישיית תלתן", המופיעה מפעם לפעם בבתי דיור מוגן. בעבר התגורר ביבנה, שם היה פעיל בטלויזייה הקהילתית. בימים אלה הוא מסיים כתיבת אוטוביוגרפיה שלו ושל אשתו. "כמובן שאני גם אבא וסבא", הוא אומר. הייתכן שלאיש יש יממה יותר ארוכה מלשאר בני האדם?...