גילגולו של קולאז' - מאת: ירמי לז'ה

מה זה קולאז' ומה עשינו עם תלמידי ביה"ס גרץ בתל אביב

ירמי, מתנדב "ידיד לחינוך", הוא גרפיקאי, צייר ומאייר, וחבר צוות התקשורת שלנו

לפני כשבוע מצאתי ברשת רשומה של דני קרמן, אמן ומאייר מן המוכשרים בארץ. דני היה מורי ללימוד העיצוב הגרפי והשפיע רבות על דרכי האמנותית. ברשומה מראיין דני את אורה איתן, מאיירת ספרי הילדים: בומלך, מעשה בחמור, היה היה פילון אחד, ועוד רבים וטובים, בראיון שכותרתו הייתה: כיצד להסתכל על דברים קצת אחרת. אורה איתן שהיא מאיירת רב תחומית, מספרת בראיון, כיצד היא בונה את האיורים בקולאז' פיסות נייר ועיתון צבעוניים, המשלב צבעים וטקסטורות ואף הדפסי בדים. התוצאה מרהיבה ביופייה ובפשטותה. אורה גם איירה ספר ילדים בשם: A Tisket A Tasket שכל האיורים בו עשויים בטכניקת הקולאז', והוא אף נקנה ופורסם ע"י הוצאת ספרים אמריקנית וזכה להצלחה רבה בארה"ב.

אורה איתן - איורים לספר ילדים בטכניקת הקולז'

הקולאז' (בצרפתית- קולר, ופרושו להדביק) הוא מדיה אמנותית, והוא מורכב מגזרי עיתון, נייר צבעוני ואף אריגים בטקסטורת שונות, במטרה לבנות תמונה דו ממדית בצבע, צורה וקומפוזיציה. הקולאז' אף מעביר מסרים בעזרת התכנים בטקסט או תמונה, הקיימים על פיסות הנייר. את אמנות הקולאז' הציג לראשונה הצייר פבלו פיקאסו ביצירתו ”טבע דומם", בה הוא משלב את עקרונות הזרם הקוביסטי שהיה מאוד אופנתי בתקופה זו. ציירים ואמנים נוספים שעסקו בקולאז' היו אנרי מאטיס, שיצר יצירות קסם מגזרי נייר צבעוני צבוע, והאמן הגרמני קורט שוויטרס, שניסה להעביר בעבודתו מסרים חברתיים דרך גזרי הטקסטים.

החלטתי להרים את הכפפה, ושאלתי לדעתה של תהל, המורה לאומנות בביה"ס גרץ בו אני מתנדב ומשמש בכיתת האמנות כיועץ/עוזר לענייני אמנות. הרעיון זכה לתגובה נלהבת. תהל בנתה מצגת מעניינת שסוקרת את תולדות הקולאז' באמנות הפלסטית, ואני אספתי מגזינים צבעוניים מספסלי הרחוב.

עם תחילת העבודה על פרויקט הקולאז', ולאחר הקרנת המצגת המצוינת של תהל, הסברתי לתלמידים בכמה משפטים את מטרת העבודה. בהכירי היטב את עולם הפנטזיה וגיבורי העל בהם עסוקים ילדים בגילאים הללו, הדגשתי וחזרתי: לא כדאי לבזבז זמן ולהיכנס לפרטים. התרכזו בדמות הכללית. העבודה בקולאז' היא עבודת פאזל. ספרו סיפור פשוט.

האמת היא שהצפיות היו מלכתחילה נמוכות, ובגדול התייחסנו אל העבודה כתרגיל חשיבה, אך הופתעתי. רוב הכיתה עמדה במשימה והילדים הגישו עבודה נקייה ויפה, אם כי לא ברמה אמנותית, אך הדרישה לנושא פשוט התקיימה. שתי עבודות שבו את ליבי, ואחת אף ריגשה אותי במיוחד - ילדה חסרת פנים אוחזת בלון אדום, מרחפת מעל העננים. שמלתה ושיערה מתבדרים קלות ברוח. עבודתה הצליחה לפצח נוסחה בסיסית בעיצוב: היופי, הוא בפשטות

עבודת קולאז׳ של תלמידים: מימין עבודתה של דפני בהט, משמאל עבודתו של אורי הר-טוב