הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

1922 חלוציות ועקשנות - מאגודת יושבי אוהלים וצריפים להתנחלות בצפון תל אביב - מאת: דורון סוסליק

השנה הייתה 1922. סבי, אריה סוסליק, אלמן עם ארבעה ילדים, עלה מבסרביה לארץ ישראל. כציוני, פעמה בליבו רוח חזון ושאיפה לבנות, להיבנות ולהיקלט בארץ. סבי ושאר העולים תקעו יתד בלתי חוקית בטבורה של העיר תל-אביב, סמוך למגדל המים, במעלה הרחובות מזא"ה-בלפור והקימו מחנה אוהלים וצריפים, במקום בו ניצב היום בית שטראוס.

לקוח מתוך ארכיון העיר תל אביב 

התנאים במקום היו בלתי אנושיים וקשים למגורים, לכלכלה ולמציאת תעסוקה. באין לתושבים מגן ומושיע,  ומתוך רוח התנדבות, רצון וצורך לסייע – סבא מחליט למצוא פתרון לבעיית המגורים הכאובה מהכול.
סבא מכנס סביבו מספר פעילים מבין יושבי המחנה, וכשהוא ניצב בראשם, הם בוחרים ועד לשכונה ומייסדים את "אגודת יושבי אוהלים וצריפים". האגודה מכנסת בתוכה גם תושבים מרחובות סמוכים.

סבא גולל את הפרשה מעל גבי העיתונות המקומית ומכל במה אפשרית. הוא פנה למוסדות ואישים ולכל מי שהיה מצוי בעמדה שאיפשרה טיפול בבעייה. הוא ישב מדי יום בפתח לשכתו של מאיר דיזנגוף, ראש העירייה דאז, ושטח בפניו את את המצוקה האנושית המתרחשת בעירו ואת הצורך המיידי למצוא לה פתרון. המאבק היה עיקש וממושך. שנים חלפו, וועדות התחלפו, וסבא לא נתן מנוח למטפלים בפרשה.
זמן רב חלף עד שזכו יושבי המחנה לפיסת קרקע משלהם, עליה יכלו להתנחל. כך נולדה צפון תל אביב.
סמוך לנחל הירקון. גגות הפח ויריעות האוהלים הוחלפו בלבנים ובבלוקים של ממש.

אני שב ומעלעל בחוברת על קורות המשפחה, שהפיקו וערכו דודי, צבי ז"ל  ויוסי סולל, בנו. משם אני גם לוקח את דבריו של בנימין אפרתי ז"ל, שותף ויוזם להקמת "אגודת יושבי אוהלים וצריפים. הוא תיאר את "ההתנחלות בצפון תל-אביב" כך: "העמסנו את המטען על העגלות. הוספנו שני פחים מלאים מים, וכשהגענו למקום, מצאנו שטח גדול של חול נקי ויפה. על המגרשים חיכה לנו שוטר עירוני. הוא דרש מאיתנו רישיון עלייה על המגרש. הסברנו לשוטר, שהצריף ישמש כמחסן לחומרי בנייה. בפועל – הכנסנו לשם את ילדינו הקטנים".
כיום, כמובן,  אין זו שכונה אלא חלק גדול מהעיר, נבנו שם בתים, ובניינים גבוהים.

לימים, משקיבל חבל הצפון אופי של מקום יישוב מבטיח, זכו מתיישביו, בתמיכתו של ראש העיר, מאיר דיזנגוף, למאורע הגדול של כיבוש הים על ידי עבודה עברית – חנוכתו של נמל תל-אביב. הנמל נתן תנופת קידום לשכונה הצפונית. נקלטו בתוכה חלוצים נוספים, נחצבו גם בארות מים. בכוחות מרובים השלימו בניין בית כנסת והחלו למלאו בתוכן רוחני. בית הכנסת קיים עד היום ברחוב דיזינגוף 325 בתל-אביב. על אחד הקירות בבית הכנסת ישנו שלט, המציין את תרומתו הכספית של סבי, אריה סוסליק. בני, אילון, עלה שם לתורה.

אבי, שאול סוסליק, רצה להנציח את שם הסבא על ידי קריאת רחוב על שמו בעיר תל-אביב. לאחר שנים רבות של פניות ב – 25 ליולי 2001 התקיים בלשכת רון חולדאי, ראש עיריית ת"א-יפו טקס הנצחת שם הסבא על אחד הרחובות בצהלה. אבי היה נרגש ואסיר תודה לעיריית תל-אביב על סגירת המעגל.

וכך אמר רון חולדאי בדברי ברכתו : "העיר תל אביב מחזירה חוב של כבוד לאריה סוסליק, אשר פעל באמונה, ולא למטרת פרס, כי אם למען צרכי הציבור, ולמעשה, הניח אבן פינה למפעל הרחבת גבול ההתיישבות של העיר צפונה. סוסליק התמיד בבקשה, בתביעה, בדרישה לעשות למענם של עניי העיר, כדי שיעלה בידם לתקוע יד למשכן מגורים, עד שעמלו נשא פרי ונתקבלה החלטה, כי עיריית תל-אביב תרכוש קרקע ליישובם".

רחוב הירקון 317 פינת רחוב כ"ג יורדי הסירה 5 - כיום,
צילום: אביבה עין-גיל