משנכנס אדר מרבים בחשבון. ללמד מתמטיקה קצת אחרת, על אילן בן ארי מאשקלון - מאת: רחלי פוקס משקובסקי

"אני נלחם בכבוד האבוד של לימודי המתמטיקה", אומר אילן בן ארי מאשקלון. "הפכו את תורת החשיבה לתורת החישובים". הוא עצמו מסייע לילדים בדרכים אחרות, מעוררות מחשבה. יש לו קבוצה של ילדים חזקים מכיתה ה' בביה"ס "נאות אשקלון", ובתיכון עירוני א ("שהייתי בין מקימיו לפני 31 שנים"). הוא עובד עם תלמידים שמתקשים מכיתות ט', י', יא', ומכין אותם לבגרות במתמטיקה. אחה"צ אחד בשבוע הוא מתנדב גם במרכז למידה לכיתות ט' המתקיים באותו בית ספר תיכון.

לחוג המיוחד בכתה ה' הוא נתן את השם "המאפיונרי" כדבריו: "יש לי חשבון אתך". שם מחפשים משולשים בתוך מגן דוד, בונים תרגילים מהספרות המרכיבות את התאריך של אותו היום, מגלים שיש יותר מדרך אחת לפתור אותם, ומכינים שעון מיוחד של תרגילי חשבון. לקראת פורים הוא בנה תכנית מיוחדת, במסגרתה הילדים פותרים חידות שונות, שבהן הסתרה או התחפשות. התכנית נקראת "משנכנס אדר מרבים בחשבון". את מה שיילמדו בתכנית, ילמדו אחר כך הילדים את תלמידי כיתות ד'.

אילן משתתף גם בריכוז הקבוצה האשקלונית. באשקלון 27 בתי ספר בהם 25 יסודיים ו – 80 מתנדבים של "ידיד לחינוך". עקב ההיקף הגדול הזה, אומרת דרורית אביב כהן, מנהלת אזור הדרום בעמותה, עשינו שינוי, וחילקנו את ריכוז הקבוצה לשלושה מתנדבים. בנוסף לאילן משתתפים בריכוז הקבוצה ציפי טנג'י ובלה וינשטיין.

אילן אומר בגאווה, שזו השנה ה – 54 שהוא עוסק בחינוך. מלמד מתמטיקה. אשתו ילידת אשקלון. הוא עלה לארץ מבוקרשט, רומניה, בשנת 1965 בהיותו בן 16. המשפחה חוותה ברומניה את כל מוראות המשטר הקומוניסטי. בתחילה התגורר באשדוד. את כתה יב' עשה במדרשת שדה בוקר. תעודת הסיום נתנה לו על ידי דוד בן גוריון באופן אישי! בהמשך למד הוראה גם כן במדרשת שדה בוקר בסמינר למורים, שהתקיים במדרשה עד שנת 1975. שם החליף את שמו מיוליאן קרקואנו לאילן בן ארי. אילן - מפני שעלייתו לארץ הייתה בט"ו בשבט וכמובן עקב המצלול הדומה, ובן ארי - מפני ששם אביו היה לאון, שפרושו אריה. וכך הושלמה ישראליותו.

אני שואלת, איך הגיע ל"ידיד לחינוך". "אמי הייתה מתנדבת שנים רבות בביטוח הלאומי. לפני 11 שנים העברתי אותה מאשדוד לאשקלון, ואז אמרתי לעצמי, שאם היא מתנדבת, גם אני אתנדב. התחלתי עם בתי הספר של הנכדים, ובמשך הזמן חברו אותי ל"ידיד לחינוך". ציפי אומרת שאילן אהוב מאד על התלמידים, ודרורית אומרת שהוא בשבילם נקודת אור. הוא עצמו מספר, שבהיותו מורה, קראו לו הילדים "אבא" – ראשי תיבות של אילן בן ארי, אבל, כמובן שיש לכך משמעות נוספת.

כאשר אחת מנכדותיו הייתה בגן, כתב אילן לכבודה ספר על צורות גיאומטריות. "בגני הילדים תלוי פוסטר עם צורות גיאומטריות. כשהילדים הולכים הביתה", אומר לי אילן, כפי שהוא מספר בספרו, "הצורות מתחילות לשוחח ביניהן, ואחת מציעה שיתחברו ביניהן, וייצרו צורות חדשות. למשל, ריבוע ומשולש יכולים ביחד להיות בית עם גג רעפים, ומספר ריבועים ועיגולים יכולים ליצור קרון." בסוף הספר ישנם ארבעה דפים ריקים בהם הקוראים מוזמנים לצייר בעצמם בהשראת הסיפור. הספר יצא בהוצאת אופיר ביכורים.

בעודי שומעת את אילן, בעל כורחי אני נזכרת בתלאות שעברו עלי בלימודי המתמטיקה בביה"ס, ואני שואלת אותו, האם כל תלמיד יכול להבין מתמטיקה עד רמה מסוימת, ומתכוונת לעצמי. "בוודאי שכן" הוא עונה.

אילו היה לי מורה כזה, כנראה שהייתי עושה חיל גדול יותר בתחום הזה, אני חושבת בלבי, ושמחה בשביל ילדי אשקלון.