הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

"תות" זה גם בערבית, מאת: רחלי פוקס משקובסקי

משה צמחוביץ מ"ידיד לחינוך" בגבעתיים מסייע למורות איילת ורטהיים ושרית עסיס בלימוד השפה הערבית. תחום הדעת הזה סובל ממחסור במורים ומירידה במספר התלמידים המעוניינים בו. המורות עושות הכל על מנת למשוך אליו את התלמידים. על הוראת השפה "קרובת המשפחה"

את יודעת ש"תות" אומרים גם בערבית? כך קדמה את פני נועה גונן, תלמידת כתה ב' בביה"ס אוסישקין בכפר סבא. לא ידעתי כמובן. "אתם לומדים ערבית?", "כן! וגם ראס זה ראש, ג'אמל זה גמל ובאסל זה בצל. ממש דומה". נכון, ואני יודעת ש"יום אסל, ויום באסל"...

המורה של נועה היא ערביה, שמה ראנה. כתה ב' מקבלת שיעור ערבית אחד בשבוע, ונועה אומרת לי שהעברית והערבית הן שפות אחיות. כך אמרה המורה.

אחיה של נועה, ארז גונן, לומד ערבית בכתה ו' בביה"ס "אופירה נבון" בכפר סבא שעתיים בשבוע. מדובר בתכנית בשם "יא סלאם" ("איזה יופי") - תכנית רשות לכיתות ה', ו' בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי. במחוז הצפון זו תכנית חובה. התכנית פותחה בשנת 2005 על ידי עמותת "קרן יוזמות אברהם", ומיושמת על ידי משרד החינוך והעמותה. הדגש בה על השפה הדבורה לצד רכישה בסיסית של מיומנויות הקריאה והכתיבה. מורי התכנית הם ערבים, רובם מורות בעלות תעודת הוראה, שהוכשרו ללמד ערבית בחינוך העברי. על פי נתונים שהועברו למרכז המידע והמחקר של הכנסת מהפיקוח על הוראת הערבית, בשנת הלימודים תשפ"ב (2022, 2021) למדו ערבית במסגרת התכנית 191 בתי ספר בארץ. מספרם לא גדל בעשור האחרון עקב קושי בגיוס מורים מתאימים.
ממחקר שערך מכון סולד על תכנית "יא סאלם" לפי הזמנת "קרן יוזמות אברהם", ופורסם בשנת 2013 התברר בין השאר, שהתכנית הצליחה למנוע או להפחית במידה משמעותית את ההשפעה השלילית של העמדות האנטי ערביות בשיח הציבורי על התלמידים. בנוסף, תלמידי התכנית נמצאו פחות מוטים בדעותיהם כלפי ערבים יחסית לקבוצת ההשוואה. על פי המחקר, תוצאה זו הושגה בזכות הוראת השפה בתכנית כחלק מהתרבות ותוך יצירת היכרות נעימה עם חיי היום יום של הילדים הערבים. ארז אוהב ללמוד ערבית. "מפני שאני אוהב ללמוד שפות, וגם כי בארץ חיים הרבה ערבים, ואני רוצה להכיר את השפה שלהם".

השפה הערבית והשפה העברית שייכות לשני ענפים שונים של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו אסיאתיות. מכאן נובע שהן אולי לא אחיות, אבל בהחלט "קרובות משפחה". הערבית הספרותית (הכתובה) משמשת לתקשורת בכל העולם הערבי, ויש לה תפקיד מפתח בחיי המוסלמים, מפני שהיא משמרת את שפת הקוראן. לצידה מתקיימת ערבית מדוברת בעלת ניבים רבים. כ 420 מיליון איש דוברים ערבית, והיא נמנית על אחת השפות הרשמיות ברשימה של האו"ם (מתוך הויקיפדיה).

משה צמחוביץ, מתנדב ב"ידיד לחינוך" בקבוצה הפועלת בגבעתיים, מסייע לתלמידים בלימודי הערבית בשני בתי ספר. ביה"ס היסודי שמעוני, וביה"ס התיכון ע"ש שמעון בן צבי (שב"צ). יש לדעת, שבגבעתיים תלמידי כיתות ז', ח' הם חלק מבתי הספר היסודיים, כפי שהיה בעבר בכל הארץ. הוא מתנדב ארבע פעמים בשבוע. "הילדים שנשלחים אלי מאד מעוניינים ללמוד. אני מסייע לילדים שמתקשים, ובנוסף מקדם תלמידים חזקים." משה עשה בגרות בערבית, בצבא שרת ביחידת 8200, אחר כך למד ערבית באוניברסיטה, ובהמשך חזר לצבא כאזרח עובד צה"ל. בתפקידיו עסק כל הזמן בשפה הערבית. "כשפרשתי", הוא אומר, "רציתי להעביר את המקל לדורות הבאים. כך הגעתי ל"ידיד לחינוך".

מה החשיבות בלימוד השפה הערבית? אני שואלת.
"סביבנו חיים ערבים, לכן צריך להכיר את השפה. ויש גם חשיבות תרבותית. בנוסף, באמצעות השפה לומדים את התרבות, המנהגים והפולקלור. כך מכירים את העם החי לצידנו. לומדים מה חשוב לבני העם השני. השפה מקרבת. ההיכרות מפחיתה דמוניזציה". דבריו של משה מהדהדים את תוצאות המחקר של מכון סולד על תכנית "יא סאלם".

מה לומדים? על פי אתר הפיקוח על הוראת הערבית, החל מכיתה ז' לומדים שלוש שעות שבועיות ערבית ספרותית. מכירים את האותיות ואת הספרות, רוכשים אוצר מלים, לומדים נושאים דקדוקיים, הבעה בעל פה באמצעות היכרות עם מגוון ברכות, מילות נימוס ופתגמים, ומושגי יסוד מן המורשת הערבית. בהמשך לומדים קטעי קריאה. בנוסף לומדים מיומנויות יסוד של עבודה עם מילון, ובהמשך קוראים כותרות בעיתונים ואף ידיעות קצרות.

איילת ורטהיים מלמדת ערבית בכיתות ז', ח' בביה"ס שמעוני בגבעתיים מזה 25 שנה. "לא הצלחנו לקלוט מורים נוספים לערבית", היא אומרת. בכיתות היסוד בביה"ס שלה לא מלמדים ערבית, וזאת עקב מחסור במורים מתאימים. בכיתות ז', ח' מקבלים שני שיעורי ערבית בשבוע. "זה לא מספיק," אומרת איילת בכאב. "זה מעט מידי ללימוד הדיבור, הקריאה והכתיבה. אילו היו יותר שעות, אפשר היה ללמד גם ערבית מדוברת וגם להרחיב את לימודי התרבות. בעבר, מה שהחזיק את לימודי הערבית הייתה העובדה, שעל מנת להתקבל לביה"ס התיכון, היה צורך בציון ממוצע מסוים. דבר זה דרבן את התלמידים להשקיע גם בלימודי ערבית. כיום זה כבר לא כך." היא מרגישה, שמעמד השפה הערבית בבתי הספר יורד.

איך הגיעה להוראת ערבית? "אבי הגיע לארץ מעירק בגיל 17. הוא כמובן דיבר ערבית היטב, וגם הספיק לספוג את התרבות הערבית. אהב להאזין למוסיקה ערבית. הוא ואמי, שבאה לארץ בגיל שנה, דברו עם הוריהם ערבית. אנחנו, הילדים, היינו חשופים לשפה ולתרבות. אמנם איתנו, כמנהג אותם ימים, דברו ההורים עברית. אנחנו גדלנו בתחושה, שלהיות ערבי זה לא משהו רע. פעם, בכיתה ו', בן השכנים אמר לי, שלדעתו אני ערביה. נבהלתי, והלכתי להורי, שיסבירו את המצב. בביה"ס התיכון למדתי ערבית ברמת חמש יחידות, עשיתי תואר בערבית באוניברסיטה מתוך געגועים לערבית, והלכתי להוראה. זו בעיני שליחות להראות לתלמידים שכל אדם הוא אדם."
"הוראת השפה הערבית מורכבת," היא מסבירה, "מפני שהיא גם בשימוש האויב, בגלל מה שהיא מייצגת. אנחנו מדברים הרבה בכיתה על חשיבות הלימוד. הילדים שואלים למה אנחנו לומדים ערבית, בעיקר בעקבות אירועים קשים. אני מספרת להם שגם הילדים הערבים בארץ לומדים עברית, וגם ספרות עברית. השפה עצמה לא קשה. כללי הדקדוק הערבי והעברי דומים. אני משתדלת להרחיב מעט מעבר לשפה. לצערי, לא כל התלמידים רוצים ללמוד, ולא לכולם זה פשוט. במשך השנים עשיתי שינויים, וכיום מלמדת גם באמצעות שירים. זה לימוד יותר חוויתי, ועוזר לתלמידים שמתקשים. המטרה שלי לעורר בתלמידים סקרנות, עניין ואהבה. זאת מעבר להכנתם להמשך לימוד הערבית בתיכון. מנהלת ביה"ס, שרון לוינהר בכור, מעודדת את לימוד הערבית, וכל יוזמה שקשורה להוראת ערבית".
אחת היוזמות של איילת היא תחרות הערוביזיון. "חלק מהשירים המשתתפים נלמדו בשיעורים. יש כאן הזדמנות לתלמידים שטובים בציור (צריך תפאורה) ובהנחיה לבטא את עצמם. זו ממש הפקה. לא קיימנו את התחרות במשך שלוש שנים עקב הקורונה. בשנה שעברה הם בקשו שנחדש את המסורת. הקדשתי את התחרות לאבי ז"ל, יגאל אלעני, שנפטר לפני כשנה, כאות תודה על אהבת הערבית שהנחיל לי, ועל כך שלא התבייש בתרבות הערבית".

האם התלמידים מושכים אותך לכיוון הפוליטי?
"תמיד! אבל אני דבקה בעובדות בלבד, ולא אומרת את דעתי. הם צעירים מידי. אני מדברת איתם על הסכם השלום עם מצרים. אומרת להם שכולנו רוצים שלום. דיברנו על פינוי ימית – אחד המחירים ששולמו עבור השלום. מדברת איתם על האפשרות לשנות את דעתנו. אני מנצלת הזדמנויות. משתדלת תמיד להראות גם את הצד השני. מנסה להגיע איתם למכנה משותף רחב, ולו רק שילמדו סובלנות כלפי הזולת, ושאין לשפוט אדם על פי מוצאו". לבסוף מבקשת איילת לנצל את הבמה בכדי להודות בשמה ובשם הנהלת ביה"ס למתנדב משה צמחוביץ, שהוא "שחקן חיזוק נהדר".

יובל לוי הוא תלמיד כיתה ח' מדעית בחטיבת הביניים ע"ש אליעזר בן יהודה בנס ציונה. הוא לומד שלוש שעות בשבוע ערבית ספרותית. בכיתה ו' למד ערבית מדוברת במסגרת תכנית יא סאלם שעתיים בשבוע. הוא עצמו לא כל כך אוהב ללמוד ערבית, אבל, לדבריו, רוב תלמידי הכיתה אוהבים. פעם בשבוע יש שיעור בשעה השמינית, ואז יש פעילויות במחשב. בין השאר לומדים באמצעות שירים ומשחקים.

בחטיבה העליונה ערבית היא מקצוע בחירה שנלמד כיום ברמת חמש יחידות. מתמקדים בערבית ספרותית. לומדים 15 שעות שבועיות במשך שלוש שנים. בשנים האחרונות פחת מספר התלמידים הניגשים לבגרות בערבית. ב2016 נבחנו 6.1 אחוז מהתלמידים, וב2020 נבחנו 3.7 אחוז. (הנתונים לקוחים ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, כפי שהועברו לו מהפיקוח על הוראת הערבית במשרד החינוך).

בתיכון על שם שמעון בן צבי (שב"צ) בגבעתיים מלמדת ערבית המורה שרית עסיס מעל 30 שנה. היא מודאגת מהמחסור במורים לערבית, שלדבריה התגבר במשך השנים, וכואבת את הירידה במספר התלמידים שבוחרים ללמוד ערבית בתיכון. אמנם בביה"ס שלה המספרים יפים: בשכבת י' לומדים ערבית 18 תלמידים, ב יא' – 15, ובשכבת יב' – 20.

מה הסיבות לירידה במספר התלמידים הבוחרים ללמוד ערבית בתיכון?
יש כמה סיבות, לדעת שרית. צריך ללמוד כתב חדש לגמרי, ויש פער גדול בין השפה הדבורה לבין השפה הכתובה (הספרותית). זו תופעה נדירה. כל זה יוצר קושי, צריך להשקיע, וכיום התלמידים מעדיפים להשקיע בתחומים שיניבו להם בעתיד תגמול חומרי. "בנוסף, התלמידים רוצים לדעת לדבר ערבית, ולימוד הערבית הספרותית בלבד לא מאפשר את זה. אנחנו מכשירים אותם בעיקר לקרוא טקסטים. על מנת לשנות זאת, משרד החינוך החליט שתהיה גם בחינה בע"פ מול המחשב בערבית מדוברת. הבעיה היא שלא לימדנו ערבית מדוברת." גם "חוק הלאום "(חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי), שנתן הגדרות שונות לשפה העברית ולשפה הערבית, תרם את חלקו לירידה, לדעת המורה שרית, ואף גילויי קיצוניות וגזענות בחברה הישראלית.

האם עדיין מחשיבים את לימודי הערבית כפתח לשירות בחיל מודיעין?
"כן, אבל זה פחות משמעותי משהיה. במודיעין לא צריכים שליטה בערבית בלבד. יש כיום גם אפשרויות תרגום טכנולוגיות, ובנוסף הצבא יודע להשלים לימודי ערבית לחיילים שלא למדו ערבית בתיכון. בעבר הייתה בצבא יחידה של חיילים, שהיו מעבירים שיעורי ערבית לדוגמא בבתי ספר, על מנת לגרום לתלמידים לבחור בלימודי ערבית. היחידה הזאת נסגרה."

מה לומדים בחטיבה העליונה?
"בכיתות יא, יב נכנסים יותר לעומק של הדקדוק והתחביר", אומרת שרית. "הדקדוק העברי והערבי דומים. לפעמים אני מנסה ללמד תופעה בדקדוק הערבי באמצעות הדקדוק העברי, אבל לצערי, התלמידים אינם בקיאים מספיק גם בדקדוק העברי". לשאלתי אם התלמידים אוהבים ללמוד ערבית עונה שרית, שלפעמים היא מרגישה תסכול. "כל שנה בכתה יב' יש לפחות תלמיד אחד (או תלמידה כמובן), שיש לו תשוקה לשפה. השנה אני לא מזהה תלמיד כזה. בעת הבחירה בערבית התלמידים חושבים שיוכלו להתמודד עם הלמידה. לפעמים הסיבה לבחירה היא אהבת המורה. אני חושבת שהיום הילדים לא מתאהבים בשום תחום דעת", היא מוסיפה בצער.
לשאלתי האם גם היא שמעה ערבית בבית היא צוחקת. "שמעתי בבית גרמנית. אהבתי את השפה הערבית מלימודי בביה"ס. זו שפה כל כך עשירה. חושבת שבגלגול קודם הייתי בדואית...." היא עצמה למדה בשב"צ, שבו היא מלמדת כיום. אחרי השירות הצבאי למדה שפה וספרות ערבית וחינוך באוניברסיטת ת"א, ועשתה תעודת הוראה. "הייתי רוצה שלימודי ערבית יהיו לימודי חובה בביה"ס לאורך השנים, החל מביה"ס היסודי ועד לביה"ס התיכון. זה מבחינתי החלום." והיא מוסיפה: "הוראת הערבית היא בשבילי שליחות". את המשפט הזה אמרה גם המורה איילת.