מה לאכול? תם ולא נשלם - מאת: נחום נוימן

בחודש יולי 2023 פירסמתי את הכתבה הראשונה בסדרת "מה לאכול". כשיצאתי למסע הלימוד והכתיבה, הערכתי שזה יהיה מסע קצר של כתבה אחת או שתיים, והנה לנוכח רוחב היריעה, יחד איתכם ובזכותכם, אנו בכתבה השמינית, וכנראה גם האחרונה (בלי נדר), בה ננסה לתמצת ולהגיע לתובנות בסיום המסע שעשינו יחדיו.

המסע הזה היה מבחינתי מסע של לימוד, קריאה של מאמרים ומחקרים ותמצות שלהם בכתבות. הבנתי שתחום התזונה הינו מהנושאים היותר מוזנחים, שאינם נלמדים בבתי הספר למרות חשיבותו העצומה על בריאותנו כפרטים ועל בריאותנו כחברה. חלק מהמחדל נובע מכך, שיש גורמים רבי עוצמה וכסף המעוניינים שנמשיך לאכול את מה שהם מוכרים לנו ומרוויחים ממנו. בהמשך הדרך אנו מקבלים המון עצות והמלצות על איך לעשות דיאטות, שמטרתן בעיקר ירידה במשקל או דיאטות ספציפיות לאחר שכבר חלינו במחלה זו או אחרת, אבל המלצות לתזונה בריאה כאורח חיים ולא לפרק זמן קצר, לרוב לא קיבלנו. כששאלתי לא מעט מבוגרים, מה זו פחמימה או חלבון, הם לא ידעו, האם יש הבדל מהותי בין פחמימה ריקה כגון קמח לבין סוכר. הם חשבו שיש הבדל גדול, כאשר בפועל מבחינה תזונתית ההבדל די זניח.

הכתבה הראשונה עסקה בשאלה, איזה מאכלים לא לאכול או לפחות להמעיט באכילתם. לטעמי זו הכתבה החשובה שבסדרה.
למדנו בה, שכדאי להמעיט באכילת מזון מעובד ועתיר תוספים. ככל שרשימת הרכיבים הרשומה על האריזה, הצנצנת או הפחית ארוכה יותר, עדיף להתרחק מאותו המזון, גם אם כתוב באותיות גדולות, שזהו מזון בריאות עתיר ויטמינים. כמו כן כדאי להמעיט באכילה של סוכרים, פחמימות ריקות של קמחים מעובדים, וכן להמעיט בצריכת אלכוהול, שומנים רווים מן החי ושומני טרנס מן הצומח (מרגרינה).

הכתבה השנייה עסקה בשאלה, מה כן כדאי לאכול. בהתבסס על פירמידות המזון המומלצות בעיקר של ארה"ב וישראל, הבנו שיש להתייחס להמלצות אילו בחשדנות וזהירות, מאחר שהשפעתם של גורמי לובי חזקים כגון מגדלי התירס, החיטה והחלב השפיעו על בניית הפירמידות. כתוצאה לדוגמה, התירס והחיטה ממלאים את קומת המסד של הפירמידות. רק לאחרונה ב 2011 לנוכח שיעורי ההשמנה והסוכרת בארה"ב עדכנו את צלחת המזון המומלצת בארה"ב, בה הגדילו את השיעור המומלץ לאכילה של הירקות, הפירות, הקטניות והגרעינים, והפחיתו את שיעור מוצרי החלב.

הכתבה השלישית עסקה בתזונה הים תיכונית שנחשבת עפ"י מחקרים לא מעטים כתזונה בריאה, התורמת גם לאריכות ימים. יתרונה העיקרי טמון בעובדה שהיא מאפשרת לאכול מגוון מזונות כולל ירקות, פירות, דגנים מלאים, יוגורט וגבינות ואפילו יין במידה. תזונה זו אינה קשורה בהכרח לירידה במשקל. עם השנים קמו לה שדרוגים, כגון דיאטה ים תיכונית ירוקה וגם מתחרים כגון הדיאטה האטלנטית, המאפיינת את צפון מערב ספרד ופורטוגל.

הכתבה הרביעית עסקה בתזונה הצמחונית, זו אשר חסה על בעלי החיים, וגם נועדה לשמור על עולמנו מזיהום והתחממות לטובת הדורות הבאים. בכתבה למדנו להבדיל בין צמחונים וטבעונים (שנמנעים גם מאכילת מוצרים מן החי, כולל ביצים, חלב ומוצרי חלב). לניזונים בתזונה זו יש סיכוי מופחת לחלות במחלות לב וכלי דם, לסבול מעודף משקל, לחלות בסרטן דרכי העיכול ולחלות בסוכרת. מאידך, הם חשופים למחסור במינרלים שונים וויטמינים דוגמת ויטמין B12. הדוגלים בתזונה זו גם מצביעים על השיעור הגבוה של הורמונים ואנטיביוטיקה שיש כיום בגידולי הבקר, העוף והדגים.

הכתבה החמישית עסקה בשאלה, מה לאכול, כדי למנוע מתח וחרדה. הכתבה נכתבה בשבוע בו פרצה המלחמה, בניסיון לזהות מזונות ומינרלים שיעזרו לנו להתמודד טוב יותר עם מצבי המתח והחרדה אליהם נחשפנו. ראינו שדווקא כדאי להתנזר ממזונות הנקראים מזונות "מנחמים " דוגמת פסטות, פיצות, עוגות ועוגיות ושאר חטיפים, שלא ינחמו, ורק יוסיפו לנו כמה ק"ג למשקלנו. היה מעניין לדעת כמה מתוך הקוראים הוסיפו למשקלם בחמשת החודשים מאז פרוץ המלחמה. במקביל חשוב שנאכל מזונות המכילים שיעור טוב של מינרלים כגון : מגנזיום, אבץ, אומגה 3 ,ויטמין 12,B ויטמין D

הכתבה השישית עסקה בתזונה קטוגנית. זוהי תזונה דלה בפחמימות ועתירה בשומנים, כולל שומנים מן החי ובשרים. בקיצור, כל אותם מזונות שנחשבו עד לא מזמן כמוקצים לאכילה, אך לאחרונה התברר שתזונה זו תורמת באופן מובהק לירידה במשקל, והיא יעילה מאד לחולים סוכרתים וטרום סוכרתים. במקביל, תזונה זו עלולה לגרום למחסור במינרלים מסוימים, להכביד על הקיבה ולגרום לעלייה בערכי הכולסטרול בדם. אין הוכחה שהיא תורמת לאריכות ימים.

הכתבה השביעית עסקה בפירות מיובשים ונכתבה לכבוד טו' בשבט. זו כתבת נישה, שהמסקנה העיקרית שלה היא, שאין פסול באכילת פירות מיובשים, אך עדיפים הפירות הטריים. אם אתם אוהבים אותם בתור נשנוש או ממתק, זיכרו שהם עתירי סוכר. איכלו כמות קטנה ועדיף שיהיו אילו פירות אורגניים ללא צבעי מאכל ,חומרי שימור ותוספת סוכר.

בסיכום המסע וקריאת לא מעט כתבות ומחקרים יצאתי עם לא מעט תובנות, אך לא פחות סימני שאלה. ברור לי היום, אילו מאכלים כדאי שנפחית למינימום את אכילתם, ואין הכוונה להתנזרות מוחלטת (כפי שפורט בכתבה הראשונה). התרשמתי שהאמונה בתזונה יש בה מאפיינים של אמונה דתית, כמו שכל מאמין בטוח שדתו היא הדת המובילה והנכונה. עדיין לא מצאתי מחקר רוחב מדעי שניסה להשוות ולהגיע למסקנה, איזו דת עדיפה. כך גם בדיאטות למיניהן, כל זרם מביא את המחקרים והחיזוקים לאמונתו.

חשוב גם לזכור שתזונה שמתאימה לאחד לא בהכרח מתאימה לאחר. מי, לדוגמה, שנוטה לסוכרת, ייתן עדיפות לתזונה דלת פחמימות, ומי שנוטה למחלות הלב וכלי הדם יטה לתזונה הדלה בשומנים רוויים. חשוב לעשות את ההתאמה התזונתית האישית עוד בשלב מוקדם ככל האפשר, ולא להמתין שהמחלה תופיע ונידרש לתרופות.

תודה לחברנו ירמי לז'ה שאייר בכישרון רב את הכתבות.

תודה לכם שבזכותכם למדתי ועשיתי את המסע בעולם התזונה והאוכל, מקווה שתרמתי לכם. מי שפספס כתבות ורוצה לקרוא אותן יכול להיכנס לאתר "ידיד לחינוך" ולמצא אותן.

תודה.