שאלות מוסריות, שילוב דברי חכמים, מצגות ותמונות של גדולי הציירים – כל אלה בחוג "תובנות בתנך" של "ידיד לידיד" באזור גומא - מאת: אילנה סולומון

הפעם אספר על חוג מעניין נוסף, של "ידיד לידיד" - פרי יוזמתה של מירי רגירר, רכזת רחובות בשם "תובנות בתנ"ך". החוג הוא בהנחייתה של חברתנו, מלכה אדמוני.

בכל מפגש מועלית מצגת העוסקת בנושא הנלמד, וממחישה את הכתוב במקרא. בין השאר הוצגה המפה של שבטי ישראל, ממנה למדנו על מקום משכנם של השבטים טרם צאתם למלחמות השונות.

הוצגו תמונות וציורים של גדולי הציירים, שציירו את התנך והוסיפו נופך אומנותי למפגשים.

המשתתפים בחוג נהנים מלמידה מעמיקה במקרא, המשולבת בדברי חכמים, המוסיפים נופך הגותי לסיפורים המקראיים, שריחם לא נס עם חלוף השנים.

בנוסף לכל אלה מועלות גם שאלות מוסריות המתאימות גם לתקופתנו.

את מלכה הכרתי לפני מספר שנים בבית הכנסת השכונתי. כשהצעתי לה להצטרף למפגשים ספרותיים ופילוסופיים בבאר יעקב, היא נענתה מייד. חיבתה המרובה לשורשי עמנו ולתרבותו, ניכרת בדבריה ומוצאת ביטויה בתרומתה המלמדת.

"מה גרם לך, מלכה, להתחיל ללמד במסגרת "ידיד לידיד"?

והיא משיבה לי בחיוך : "אני אוהבת לקרוא את התנ"ך ומוצאת בו תובנות חדשות".

"ולמה חשוב לך להעביר לאנשים את התובנות האלה"?

"התובנות הללו קשורות לעבר ולימינו. הן מלמדות אותנו להתנהל. מתוך ההתנהגויות של אנשים בתנ"ך, אפשר גם ללמוד ולהבין התנהגויות פסיכולוגיות בעולמנו. חשוב לדעת את המקרא כתורת חיים ולהפיק דרך חיים".

"האם תוכלי להדגים"?

מלכה אומרת שבשיעור האחרון למשל, עסקו בחשיבות המושג "עזר כנגדו". אחת הדוגמאות שהועלו, הייתה איזבל, אשת אחאב מלך ישראל (מיחסה לבעלה בפרשת כרם נבות, משתקף, כביכול, יחס של עזרה ותמיכה, אך הדרך המוסרית בה בחרה, הביאה לסופו ולסופה של שושלתו. משסרב נבות להצעתו של אחאב לרכוש ממנו את כרמו, שכב אחאב במיטתו וסירב לאכול. אשתו איזבל עודדה את רוחו והבטיחה לו: "אֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶת כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי". אז איזבל הביאה שני עדי שקר שיעידו נגד נבות, שקילל את אלוהים ואת המלך, בעקבות כך הוא הוצא להורג. איזבל הודיעה על כך לאחאב: "קוּם רֵשׁ אֶת כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר מֵאֵן לָתֶת לְךָ בְכֶסֶף, כִּי אֵין נָבוֹת חַי כִּי מֵת", ואחאב עשה כמצוותה. אליהו הנביא הטיל על אחאב את האחריות לפשע וניבא את מותו ואת סופה של שושלתו / א. ס). "התוצאות הנוראות של השמדת בית עומרי מוכיחות, שהתוצאה פגעה בבעלה של איזבל. מתוך כך נוכל לשאול עצמנו, מתי אנו כעזר ומתי לא."

באחד המפגשים מצאנו עצמנו שותפים לעיסוק בנושא הנשים במקרא. השאלה שהוצגה הייתה קשורה בדבורה הנביאה בפרט, ובשירת דבורה בכלל: מיהי הגיבורה האמיתית, דבורה שיזמה את המלחמה נגד סיסרא או שמא יעל אשת חבר הקיני שהרגה אותו ובכך הצליחה להשמיד גם את עמו לאחר שהזמינה אותו לנוח באוהלה?

מתוך "שירת דבורה" אנו למדים על הכוח המצוי בידי נשים, המשכילות לאחוז בהגה ההיסטוריה ולנווטו כראות עיניהן.

במקרא למדנו על נשים ששינו את פני ההיסטוריה. כדוגמה לכך ניתן להציג את אסתר המלכה, את רות המואבייה, את דבורה הנביאה ועוד..

גם המילים הנשגבות: "חכמת נשים תבנה ביתה" מתאימות לתקופת המקרא ואף הולמות את תקופתנו.

תחריט של גוסטאב דורה "יעל וסיסרא" מ - 1865