אולי בגלל שנולדתי עם המדינה וגדלתי איתה, אני כל כך משתייכת אליה ואוהבת אותה, נהנית מהדבש וכואבת את העוקץ - מאת: ברורה מטרסו

גילי כגילה של המדינה. נולדתי בארץ ישראל, בשנת התש"ח, 1948, חודשיים לפני שהוכרזה עצמאותה. משפחתי גרה בשכונה פסטוראלית ומקסימה בפאתי העיר פתח תקוה. את ימי הראשונים עברתי בחיקה המסור של אמי תחת הפגזות בלתי פוסקות. לא היו מקלטים, ובטח שלא מרחבים מוגנים. אבי חפר בחצר ביתנו בור, שהוקף בשקי חול. והרי לנו מקלט! בכל פעם כשנשמעה אזעקה, אמי אספה את אחי, בן החמש, אחותי, בת השלוש ואותי, ורצה אתנו למקלט המדומה. אבי, היה מגויס, סבתי וסבי גרו רחוק מאיתנו במרכז תל אביב, שהייתה מוקפת בכוחות עוינים. אמצעי התחבורה היו דלים וכל תנועה הייתה מסוכנת. תקיפות מזדמנות איימו על הנעים בדרכים. רק היום, כשאנחנו חושבים על הבור, אנחנו מבינים כמה לא היינו מוגנים.

כשהייתי בת שלושה חודשים, בה' באייר, עם עזיבתו של הצבא הבריטי, שעד אז שלט בארץ, הוכרזה העצמאות. החגיגות לא ידעו גבול! כל האנשים יצאו לרחובות, פצחו בשירים ובריקודים, שמחו והתהוללו עד אור הבוקר. כל הארץ כוסתה בדגלים והרדיו לא פסק מלבשר על השחרור הגדול. לא היו זיקוקים ובטח שלא ספריי של קצף ונצנצים לסוגיהם. איש לא אירגן את השמחה, היא הייתה ספונטנית, יצאה מהלב והקיפה את כל תושבי המדינה. אמנם, השקט והשלווה לא התחוללו עם הכרזת העצמאות, כי כוחות ים, אוויר ויבשה של שבע מדינות שכנות הוסיפו לאיים על קיומה של המדינה, אך צבא ההגנה של ישראל הדף אותם בחירוף נפש. לצערי הרב איבדנו הרבה בחורות ובחורים יקרים במערכות, שנועדו להבטיח את שלומם של תושבי המדינה. רבים לא זכו להגשים את חלומם ומסרו את נפשם למען תקומת הארץ.

לא לשווא נקראה המלחמה "מלחמת השחרור". סיומה הביא לשחרור העם היהודי, על אדמתו, בארץ ישראל. אחרי שנים רבות של גלות, שלא פעם הייתה מלווה בפרעות ביהודים, געגועים לציון וחלומות נשגבים, קמה המדינה היהודית שכל אזרחיה התמלאו גאווה ולא רק הם, אלא גם כל אחיהם היהודים בכל קצוות תבל.

אולי בגלל שנולדתי עם המדינה וגדלתי איתה, אני כל כך משתייכת אליה ואוהבת אותה. אנשיה, ימין מרכז ושמאל, רגביה ונופיה, ואמונתה בזכות להיות עם חופשי בארצו - יוצקים אל תוכי תעצומות נפש. אני אוהבת את המר והמתוק, נהנית מהדבש וכואבת את העוקץ.

ביום חגך, יום העצמאות השבעים ושלושה – שאי ברכה מדינה אהובה, לימים טובים ועולם יפה. אמן!