הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

דוד חכים מאשדוד כותב לנו ומודה על הזום ועל ההרצאות שמילאו את זמנו בתקופת הסגרים

 לפני פורים דאשתקד נפל דבר בישראל, התחילו להתפרסם שמועות, על נגיף שמקורו בסין: הנגיף, שניתן לו השם "קורונה", מתפשט למקומות נוספים בעולם במהירות, והוא קטלני. הממשלה ומערכת הבריאות הופתעו, והתחילו להיערך למשהו בלתי מוכר. חג הפסח היה הקורבן הראשון, שבו נאסר להתקהל ואפילו לא לערוך סדרים משפחתיים, אלא רק לדרים באותה הדירה. כך גם יתר החגים, כולל יום הזיכרון לחללי צה"ל, ואפילו ההורים השכולים לא הורשו להגיע לבתי העלמין, שלא לדבר על חג העצמאות. מערכת החינוך הושבתה גם היא, הייתכן?

הצבור היה מבולבל וההוראות היו סותרות. אנחנו, בני הגיל השלישי, בתוכם מתנדבי "ידיד לחינוך", נכלאנו בבתים, כי הוגדרנו כגילאים הנמצאים בסיכון. (אני דווקא מכיר הרבה אנשים בגילאים שלנו, שכוחם במותניהם יותר מהרבה אנשים צעירים) .

פתאום, יום אחד, אני שומע צלצול טלפון. מצידו השני של הקו הייתה רכזת המתנדבים באשדוד, פנינה בן זקן ,שמודיעה לי בשמחה: "דויד, אנחנו נשמור על גיבוש המתנדבים של "ידיד לחינוך", והחל מהשבוע הבא תתקיימנה הרצאות לציבור המתנדבים לפחות פעם בשבוע. הנושאים יהיו מגוונים ואני ממליצה".

ואני בתמימותי שואל היכן? שמעתי בטלפון את צחוקה והיא עונה לי: "בזום". עד אז לא שמעתי את המילה זום, אז שאלתי שוב: "איך אוכלים את זה, מה זה זום"? שוב שמעתי את צחוקה והיא אומרת: "שאל את נכדיך ויאמרו לך". ואמנם שאלתי. נכדי באמת ניסו להסביר לי, אבל כאשר הגיע מועד ההרצאה, בכל זאת לא הצלחתי לתפעל, וחשבתי לוותר.

שמעה זאת בתי המורה, קרין, באה אלי ואמרה לי: "אתה תוותר? אין מצב!" צלצלה קרין ישירות לפנינה בן זקן שהופתעה, קיבלה את כל הפרטים, פנתה אלי, לימדה אותי ותרגלנו יחד כיצד זה עובד. מאז לא פספסתי שום הרצאה. ההרצאות היו מהממות. נהניתי מכל הרצאה ואני מאמין, שרבים מחברי המתנדבים ב"ידיד לחינוך" מבינים, כי העמותה לא שוכחת אותם ויש להם כתובת אפילו בזמן של סגר. יש לנו זום, ואם משעמם, אז אפשר לזמזם. תמיד תמצא אוזן קשבת, שתוציא אותנו מהשעמום ותעלה חיוך על שפתינו.

ובאשר להרצאות (וכי מה היה משהו אחר לעשות?) לטעמי, הנושאים נבחרו בקפידה. למשל, הגב' עדינה בר שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, הוכיחה לנו, כי ניתן בדרכי נועם לחיות עם החרדים בצוותא וביחסים נורמליים. הדברים מפיה נשמעו כמו מנגינה נעימה. גם ההרצאה מפיו של תא"ל שלמה ברום הוסיפה לנו הבנה על מצבה של מדינתנו כאחת משלוש המעצמות באזור, אשר לא חפה מטעויות מדיניות, אבל מצבה באזור מבחינה ביטחונית איתן. וכך עוד הרצאות בתחומים שונים.

למרות שהייתי כלוא בבית, זכיתי, גם מההרצאות עצמן, וגם כי למדתי לזמזם, והכל בזכות העמותה שלנו והטלפון שקבלתי מפנינה בן זקן.

 תודה רבה.

 חכים דויד