הזמנה להתנדב
הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאןהזמנה לתרום
הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
רוצים לחזור לימי תנועת הנוער? קבלו רעיון ובצוע של תיכוניסטים בגבעתיים יחד עם בני הגיל השלישי, רובם מ"ידיד לחינוך"
היודב"תניקים עמית בן יקיל, והתאומות הילי ולונה שנפ מגבעתיים, הקימו תנועה חדשה, סוג של תנועת נוער, אבל של צעירים תיכוניסטים יחד עם מבוגרים בני הגיל השלישי – "תנועת הזהב".
כל יום חמישי אחר הצהרים מתכנסת לה הקבוצה, שבה נכון לעכשיו כארבעים איש, חציים תיכוניסטים וחציים בני הגיל השלישי, במועדון הנוער שברחוב שדה בוקר בגבעתיים.
כשני שלישים מכלל עשרים המבוגרים שבקבוצה הם חברי "ידיד לחינוך".
איך צמח הרעיון והתגלגל למה שהוא עכשיו?
הילי ועמית מספרים, שתחילתו של הרעיון היה בסגר הראשון בקורונה. "ביוזמת אגף הנוער בעיר היה לנו פרוייקט בשם 'שיר לקשיש'. שלחנו למבוגרים, שידענו עליהם שהם בודדים, ברכות לימי הולדת. לקראת הסגר השני החלטנו, שאנחנו רוצים לפתח את הרעיון למשהו דומה אבל שונה. זה היה תוך הסתכלות על הסבתות שלנו, שחוו קשיים וגם לא יכולנו להיפגש איתן . זיהינו אצלן צורך מאד גדול לקשר, וכך נפגשנו עם נציגים מאגף הנוער, מתוך רצון לייצר פלטפורמה, שתאפשר קיום מפגשים בזום יחד עם מבוגרים בודדים ולהיות להם לאוזן קשבת.
תוך כדי התנסות בדברים, ראינו כמה הרבה אנחנו יכולים לקבל ולא רק לתת. גילינו אנשים עם הרבה ניסיון וידע, אנשים שאינם חסרי ישע. בהמשך, התגלגל הרעיון שחשוב שתהיה כאן הדדיות.
כעת התעוררה הבעיה, איך להגיע לאנשים, האם בזום או בדרך אחרת? האם זו תנועה? ואם כן, מהם ערכיה?. בעקבות המחשבות האלה, הגענו לעומר – מנהלת מרכז יזמות וחדשנות בגבעתיים. היא זו שמנחה אותנו, ומסייעת בהתפתחות, בלווי ובהגדרת המטרות".
והמפגשים עצמם, מה עושים בהם?
הרעיון המרכזי הוא שהשיחות ושאר הפעולות יועברו גם על ידי הצעירים וגם על ידי המבוגרים, וכך תהיה הזדמנות בין-דורית להחלפת ידע ודעות. כל המפגשים הראשונים נוהלו והועברו על ידי הצעירים, וכבר מתוכננת פעילות שיעבירו המבוגרים. ביום האישה הבינלאומי שוחחו המשתתפים על נשים משפיעות ולוחמות למען שוויון מגדרי לאורך ההיסטוריה, ביום המעשים הטובים ארזו כולם יחד חבילות מצרכים לנזקקים, כשברקע מוסיקה שהשמיעו די גיי תיכוניסטים מהחוג למוסיקה ולדיג'יי בעיריית גבעתיים . אי אפשר היה שלא להתפעל מהמוסיקה הקצבית שהותאמה לטעם המבוגר יותר. הצעירים סחפו את כולם לריקודים בחצר המרכז הקהילתי, וקשה היה לא להבחין בחיוכים ובמרץ שהפגינו כולם.
ביום הזיכרון לשואה שמעו כולם עדות של בת לדור השני לניצולי שואה. העובדה שהשתתפו בשיחה צעירים ומבוגרים, תרמה גם כאן הרבה לחוויה המשותפת.
לאחרונה, כשמסתמנת סוף תקופת הקורונה והשיבה לסיגרה, התפתח דיון מעניין על ההבדל שבין שיגרה בחיי כולנו לבין הצורך בחופש וביציאה ממנה.
עד כה התקיימו שבעה מפגשים.
"מדובר ברעיון מדהים שבא מהמקום של בני נוער", אומרת יונינה פוקס, רכזת "ידיד לחינוך" בגבעתיים. שלושה חברה הצליחו לייצר רעיון, שסחף אחריו גם בני נוער, גם מבוגרים וגם רתם את אגף החינוך בעירייה ובמרכז שדה בוקר, שנותן את המקום ואת ההזדמנות. גם הפעילות עצמה היא חוויה מבחינת המקום השווה שניתן למבוגרים ולצעירים. פתאום מתגלה שיש הרבה תחומי עניין ונושאים משותפים. מצאתי את עצמי לוקחת חלק בפעילויות שנותנות לי הזדמנות ומעוררות אותי לחשוב על כל מיני דברים".
כולנו מקווים, שהמיזם הנפלא הזה יתקיים גם בהמשך. עמית, הילי ולונה, יחד עם עומר, כבר מקדישים זמן לחשיבה, איך להמשיך מכאן כשהשלישייה המייסדת, כבר מסיימת יב' ותפרוש בחודש ספטמבר.
וזה מה שכותבת לנו עומר מנשה, מנהלת מרכז יזמות וחדשנות של נוער בגבעתיים:
"כמנהלת ה GVT HUB בעיר, מרכז היזמות והחדשנות של נוער גבעתיים, אני מלווה פרויקטים ויוזמות של בני הנוער בעיר.
את הילי לונה ועמית פגשתי לראשונה בזום בתחילת ינואר. עיניהם נצצו בהתרגשות, זיק של אמונה ותקווה ברעיון בער בהם. יחד חלמנו יחד את התנועה וחיברנו את החלום למציאות.
חילקנו תפקידים, הגדרנו מטרות על פי לוחות זמנים ואט אט התנועה רקמה עור וגידים.
התנועה מנוהלת על ידי חלוקת עבודה מאוד נוחה - לונה מהווה רכזת בני נוער, עמית רכז אזרחים ותיקים והילי אחראית על תוכן הפעילות, פרסום ושיווק.
כמלווה מהצד, הרגשתי כמה כל תפקיד מוציא מכל אחד מהם את המקסימום, את התהליך וההתפתחות שלהם כמנהלים פרויקט עצמאיים.
תפקידי הוא לארוז את הכל לחבילה אחת, וכן לחבר ולקשר למי שצריך כגוף עירייתי. כמובן שהקרדיט הוא שלהם. האמביציה, היצירתיות וההירתמות של שלושתם, היא שהפכה את החלום למציאות.
כבוד הוא לי להיות חלק ממיזם כה מעורר השראה, מחבר ומעצים. אספר שאפילו סבתי הצטרפה לפעילות האחרונה והתרגשה מאוד".