הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
לתרומה לחץ כאן

מתנדבים יהודים ותלמידים ערבים מ"ידיד טלפוני" על הימים המטורפים של רקטות וטילים מעזה ועל המהומות בישובים המעורבים באמצע חודש מאי

לא קל לקיים שיחות שיגרה של פעם בשבוע בימים קשים של רקטות והתפרעויות, לא כל המתנדבים במיזם הרגישו בנוח והיו גם תלמידים שנמנעו מהשיחות. מיעוט קטן מאד הגיב בהתלהמות, אבל חלק לא מבוטל מהתלמידים הערבים וגם מהמתנדבים חימם את ליבנו.

הנה כמה מהתגובות:

שלמה אבן זהר : "היתה לי שיחה היום עם התלמיד שלי. נשמע די מתוסכל מזה שחזרו ללמוד בזום. שאל אותי מתי כל זה יגמר? עניתי לו ש'כאשר אנשים יבינו שצריך לדבר אחד עם השני, כמו שאנחנו מדברים זה עם זה, אז אולי יהיה יותר טוב'. הוא מאד אהב את התשובה שלי. אחר כך דיברנו, כמעט 40 דקות, על המון נושאים - לימודים, ספורט מוזיקה ותכניות לעתיד. היה מרגש".

נילי ארז: "השיחה השבועית שלי עם התלמידה מתקיימת בימי רביעי בשעה חמש. תארו לכם מה הרגשתי היום בשעה ארבע, כשנורו הטילים לאזור מגוריה בצפון. אף על פי כן היא התקשרה" !! 
דברנו על מה שקרה ואיך עבר ה"עיד אל פיטר" ועל כך שהמשטרה הקימה מחסומים בכניסות ליישוב, כדי לחסום כניסת מתפרעים. היה לה חשוב לשתף אותי ולהעביר את תחושותיה גם לגבי ההתפרעויות בעכו, לוד וחיפה. השיחה הסתיימה, כששיתפה אותי שבשבוע הבא תחגוג יום הולדת והיא חושבת שעומדים להפתיע אותה באייפון חדש ! שמחתי יחד איתה.

בשבוע הבא נקווה לחזור לשגרה".

ויקי מזרחי: "היום חזרתי לתלמידה החמודה שלי וחיפשתי שיר שיסביר במקומי את התקווה, שכל דבר אפשר להפוך מתהום לתקווה. למדנו את השיר ובסופו שאלתי אותה אם היא יודעת, מדוע בחרתי בשיר הזה, והיא ענתה לי: 'שני דברים למדתי: שאפשר ללמוד הכל, אם רוצים, וזה מה שקרה לי . לא ידעתי לדבר כמעט בכלל, ועכשיו אני לומדת שירה. וגם למדתי לא להתייאש ואפשר לשנות בין אנשים יחסים ויש תקווה'.

מאוד ממליצה לנסות".

ירמי לז'ה: "התקשרתי לתלמיד שלי בדיוק בשעת האזעקה, סימסתי אליו ע"מ לשמוע שהכל בסדר, ומיד חזר אלי נרגש ונסער וסיפר שהטיל נפל בשטח ריק ליד שפרעם, מקום מגוריו. מיותר לציין את הרושם האדיר על נער בגיל זה, שאינו חשוף ל"סיפורים וחוויות צבא" כפי שילד ישראלי חווה, ונפילת טיל קרוב לביתו הביאה אותו לחשיבה, שגם הוא וגם העדה בה הוא חי, פגיעים באותה מידה כמו השכנים היהודים בקריות ובחיפה הלא כל כך רחוקה פיזית, אך מנטלית רחוקה מאוד".