"זכור כי עבד היית בארץ מצרים" – והיום, האם אנחנו באמת בני חורין? ראיון עם אבי רט, מאת: ריקה שפרינצק

אבי רט הינו סופר, איש חינוך ותקשורת, מרצה בתחומי יהדות, היסטוריה, חינוך, תנ"ך ותקשורת. עורך התלמוד הישראלי

לקראת חג הפסח, אני פוגשת את ידידי מאז, אבי רט. אבי הוא אדם דתי, פתוח מאד וציוני בכל נימי נפשו. הוא נפגש עם הרבה בני נוער ומבוגרים, דתיים וחילוניים כאחד.

אבי, על מה אתה רוצה לדבר לקראת חג הפסח מול קהל שרובו חילוני?

"אין פה עניין של חילוניים ודתיים", הוא משיב, "הנושא הוא אוניברסלי. אני רוצה לדבר על ההומניות, האנושיות ללא הבדל - מה שנכון ומדבר לכולם.
במרכז חג הפסח עומדת יציאת מצרים, יציאה מעבדות לחרות, אבל האם אנחנו היום באמת בני חורין"? אבי פותח בציטוט של ר' יהודה הלוי באחד משירי הקודש שלו: 'עבדי הזמן, עבדי עבדים הם'. "העבדות של היום", הוא אומר, "איננה כמו העבדות של פעם, של עבדים שישבו בתחתית האונייה וחתרו במשוטים. היום העבדות היא אחרת, עבדות לשטיפות המוח של תרבות הצריכה, של הסלולרי, הטלויזיה, והתקשורת בכלל.
אנחנו נתונים היום להרבה רעשים, והמאבק הוא לחרות, להישאר מי שאנחנו – מחשבתית, רוחנית ונפשית, לא להשתעבד".

קל מאד להגיד, אני אומרת, איך יוצאים מזה?

"אדם לא תמיד יודע שהוא חולה, אבל אם הוא יודע, מבין ומודע לבעיה, הוא יכול לטפל בה.
אנחנו חיים בעולם תהליכי, המציאות היא מורכבת, אבל ההתנהלות היום היא תוצאתית – הכל עכשיו ומייד, ואולם אנחנו יכולים לבחור, להיות נאמנים לסולם הערכים שלנו, לשמור על ניקיונם, שלא יזדהמו. החרות שלי היא לחיות חיים של משמעות, חיים בתחושה, שעשיתי משהו היום".

אז איך למשל אתה עושה את זה? אתה מצליח?

"אני משתדל לשמור על אנושיות בתוך עולם של רעש, לחצים ואינטרסים, לשמור על אהבת האדם בלי חשבונות פוליטיים ואחרים, לא לתת לשנאה ולמחלוקת להיכנס, להיות בן חורין במחשבה ולדעת לבחור בין עיקר לטפל בחיים. אני מקדיש זמן למשפחה, לספרים, אני מודע לחסרונותי וליתרונותי, אני יודע היכן יש לי יתרון ואני הולך איתו. לא תמיד אני מצליח. יש ניסיונות ומשברים בחיים ואני מתמודד, שורד וגם מתעצם מהם".

אני מכירה את אבי, הוא באמת "נאה דורש, נאה מקיים", הוא באמת בן חורין.