'ידיד לחינוך' בימי מלחמה וחירום שלב שלישי ואחרון במחקר שנערך והסתיים עכשיו - צוות המחקר: ד"ר עירית דיאמנט, שרון כץ, דבורה בר-און, עופרה דרורי

באוקטובר 2024 יצאנו לדרך במחקר בו ביקשנו לברר את השפעת הליווי והתמיכה של מתנדבי 'ידיד לחינוך' ברחבי הארץ בתקופת המלחמה. שלושה שלבים למחקר. כל שלב הסתמך על הקודם לו. בשלב הראשון נאספו ממצאי שאלון שהועבר לרכזות 'ידיד לחינוך',  בשלב השני נאספו ממצאים באמצעות קבוצות מיקוד שהתקיימו ביישובים שקלטו תלמידים מפונים\ עקורים, בשלב השלישי נאספו ממצאים משאלון שהופץ בפריסה ארצית, לכל קבוצות הפעילות של 'ידיד לחינוך' בינואר 2025. סקירה של שני השלבים הראשונים, מופיעה באתר 'ידיד לחינוך'- https://www.yadidla.org.il/irit-d-1224 -דצמבר 2024. ננסה כאן לתאר בקיצור את ממצאיו של השלב השלישי.

ההיענות של 'השטח' למילוי השאלון בשלב זה, הייתה מרשימה (839 שאלונים ממולאים, 24% מכלל המתנדבים), ולכן אנו משערות כי ממצאיו משקפים את המציאות של מתנדבי 'ידיד לחינוך', ואת האופן בו הם חשים את השפעתם על האוכלוסייה איתה הם באים במגע.  

כאמור, ביקשנו לבדוק את השפעת ההתנדבות בימי חרום ומלחמה על המתנדב.ת עצמו/עצמה: בהיבטים של הזדקנות מיטבית אישית, תחושת שייכות ושימור ופיתוח קשרים חברתיים. כמו כן ביקשנו לבדוק את השפעת ההתנדבות בימי חירום ומלחמה על הצוות החינוכי ועל התלמידים, כפי שהמתנדבות והמתנדבים עצמם תופשים את ההשפעה הזו.

מתוך הממצאים, בשלב זה, יכולנו ללמוד כי ההתנדבות סייעה למתנדבים לפתח תחושת משמעות, תחושת שייכות לקבוצה המקומית ולקבוצה הארצית של 'ידיד לחינוך', תחושה שהם תורמים לחברה, כמו גם חוסן נפשי, הבא לידי ביטוי, בין השאר, בתחושת יציבות ובמוטיבציה.

כמו כן, המתנדבים דיווחו כי הם חשים שיש להם תרומה משמעותית לצוות החינוכי בבית הספר, כי המורה איפשרה להם, בדרך כלל, למצות את יכולותיהם, ושניסיון חייהם משמעותי בקשר עם הצוות החינוכי, ועוד יותר עם התלמידים.

ערך מוסף שלא היה כלול במטרות המחקר, הוא האופן בו המתנדבות והמתנדבים תופשים את 'ידיד לחינוך' כארגון. המשיבות והמשיבים על השאלון דיווחו כי ההתנדבות, במסגרת הקבוצות איפשרה יוזמות נוספות על אלה השגרתיות בהתנדבות ב'ידיד לחינוך'. למעשה, הקבוצה הפכה למשאב עירוני ומשאב לאומי. כך ניתן היה ללמוד מימי חירום על ימי שגרה. או כמו שביטאה זאת במדויק אחת מנשות הצוות אליהן פנינו בשלבים קודמים: "עת חירום היא לא רק בזמן המלחמה. מערכת החינוך הייתה בחירום גם לפני המלחמה. צריך לראות איך רותמים את הכוח הזה בעת החירום האחרת, שזה, למעשה, כל יום".

מדברי המשיבים ניתן היה ללמוד על המשאב האנושי שמתנדבי 'ידיד לחינוך' מהווים, תוך תרומה לקהילה והעצמתם את הערך הכלכלי והערך החברתי של הקהילה. במהלך המפגש הבינ-דורי וההכרות הבלתי אמצעית, מתחזק מעמדם של האזרחים הוותיקים הן בעיני עצמם והן בעיני התלמידים ובעיני הצוות החינוכי. הגילנות בכל המעגלים הללו מופחתת.

לסיכום, פעילות 'ידיד לחינוך' ושילובם של אזרחים ותיקים בחינוך, ובקהילה המקומית, נכון לה שתהיה מוטמעת בצורה עמוקה ורחבה יותר גם בימים של שגרה.

תחושת שייכות וקשרים חברתיים

השפעת נוכחותם של המתנדבים על התלמידים