תוספי תזונה – ממה להיזהר? – כתב נחום נוימן

כתבה חמישית בסידרה

הזמן רץ וכבר הגענו לפרק החמישי בסדרת תוספי התזונה. בפתח דברי אשוב ואזכיר, שאין לי התמחות קודמת בתחום. אני לומד אותו מקריאת מחקרים, מאמרים וכתבות, ובהמשך אשתף אתכם בנתונים ובתובנות, תוך שאני מנסה להתמקד בסוגיות המעניינות את הגמלאים והמבוגרים.

בפרקים הקודמים עסקנו במולטי ויטמינים על יתרונותיהם וחסרונותיהם. בהמשך דיברנו על תוספי תזונה חשובים, שרבים מאיתנו חסרים אותם על פי מחקרים שנערכו בארץ וגם המלצות משרד הבריאות. דוגמת: ויטמין בי 12 , סידן, ויטמין די, מגנזיום.

בפרק זה נתמקד בשאלה, ממה עלינו להיזהר, עת אנו נוטלים תוספי תזונה. לא נוכל לעסוק בכל מגוון סוגי התוספים, מאחר ויש בעולם סדר גודל של 50 אלף סוגי ומיני תוספים. בהתאם, נתמקד בקבוצות ותוספים פופולאריים.

תוסף טבעי, האם זה בטוח? המילה טבעי הרשומה על אריזת התוסף, עדיין אינה הופכת את המוצר לבטוח. יש מאות סוגי צמחים שעלולים להיות מסוכנים, כגון סוגי פטריות מסוימים וגם מינראליים כמו סלניום, נחושת ועוד, שבמינונים נמוכים מאד הם מועילים, ומעבר לכך הם ממש רעילים.
במחקר גדול שהתפרסם בשנת 2015 בכתב העת הרפואי המוביל New England Journal Of Medicine נימצא, כי בשנה אחת בלבד הגיעו לחדרי המיון בארה"ב כ־23,000 מקרים שהושפעו מצריכה של תוספי תזונה. חלק מהמקרים הסתיים אפילו במוות.

השפעה על הכבד והכליות

מחקר שהתפרסם ביולי 2021 בכתב העט  Liver Transplanנימצא מנתוני הרשת הבינלאומית לשיתוף השתלות איברים (unos), כי בין השנים 1995 לשנת 2025 חלה פי שמונה עליה במספר השתלות הכבד בעולם. על פי המחקר, חלק גדול מהעלייה בהשתלות הכבד נובע מהגידול בצריכת תוספי תזונה, אשר מעמיסים על הכבד, שצריך לטפל בפירוקם וסילוקם מהגוף (אישית אני מניח שחלק מהעלייה בכמות השתלות הכבד נובעת גם מהשיפורים שחלו בטכנולוגיה הרפואית ורמת ההצלחה של ההשתלות).
פגיעה בכבד עלולה להגרם בעיקר מצריכת מינונים גבוהים של תוסף או מספר תוספים, שילוב של תוספים עם תרופות מרשם, כולל תרופות תמימות לכאורה, שאינן דורשות מרשם רופא כגון אקמול, נורופן וכיוצא בזה.

במקביל לפגיעה בכבד, עודף תוספים עלול גם לפגוע בכליות, וביחוד באנשים מבוגרים. הכוונה לגילאי 75 ומעלה, בהם אחוז ניכר סובל מירידה ברמת התפקוד הכלייתי. לדוגמה, סוכרת וגם טרום סוכרת פוגעים בכליות.
לאור זאת, אם אתם נוטלים תוספי תזונה או מתכננים לקחת, בדקו את תפקודי הכבד והכליות שלכם, והכי חשוב תתייעצו עם רופא המשפחה.

תה ירוק – תה ירוק אינו נחשב כתוסף תזונה כפי שתה שחור או קפה אינם נחשבים תוספי תזונה. התה הירוק נחשב לבריא יותר מהתה השחור. הוא מסייע לערנות מנטאלית, לרגיעה של מערכת העיכול, ובעיקר, הוא כולל נוגד חימצון חזק שנקרא EGCG  . במקביל, נמצא בבדיקות, שבכל זאת, אם צורכים כמות גדולה של נוגד חמצון, הדבר עלול לפגוע בכבד.

כורכום – צמח הכורכום (turmeric ) נחשב כבעל סגולות רפואיות רבות. הוא ידוע כנוגד דלקת יעיל, ויש על כך מחקרים רבים. הוא עשוי לסייע ולהקל במחלות מעי דלקתיות, סוכרת טייפ 2 , מחלות אוטואימוניות ועוד. בשנת 2020 זה היה תוסף התזונה הרביעי הנמכר ביותר בארה"ב, ונחשב כתוסף מאד בטוח, אבל עד לצריכה של 60 מ"ג ביום. מעבר לזה ראוי להיזהר. בכתב העת המוביל  American Journal Of Medicine פורסמה בשנת 2023 כתבה על הרעלות כבד כתוצאה מצריכה עודפת של כורכם, ביחוד זה שמגיע בשילוב עם פלפל שחור, המאיץ את ספיגתו במעי.

ג'ינקובילובה – מדובר בעץ נוי המשמש גם כצמח מרפא עוד מתקופת סין העתיקה. רבים נוטלים אותו, בעיקר לשיפור יכולות הזיכרון, אך גם למניעת סחרחורות, אסתמה ועוד. יכולתו של התוסף לשפר את הזיכרון נובעת מכך, שהוא מדלל את הדם, וכתוצאה מכך משתפרת גם זרימת הדם במוח. לאור זאת, מי שנוטל תרופות לדילול הדם, נטילת התוסף עלולה לגרום לדילול יתר, ובכך לשטפי דם ואירועים מוחיים.

יוהמבין – מופק מקליפת עץ היוהמבה ומשמש לשיפור הדחף המיני, הורדת מסת השומן ושיפור ביצועים ספורטיביים. במקביל הוא עלול לגרום לעליית לחץ הדם עד לרמות מסוכנות, ולכן, לבעלי בעיות לבביות כדאי להתרחק ממנו.

אם כבר עוסקים באין אונות, יש מגוון רחב של תוספים, שהם לכאורה טבעיים, אך בבדיקות מעבדה נמצאו בהם לעיתים קרובות כמויות לא מבוטלות של רכיבים תרופתיים, שהוכנסו לכדורים, למרות שהם דורשים מרשם רופא.

כדורים ותוספי תזונה לספורטאים – לא ארחיב בקבוצה זו, הגם שהיא מהקבוצות החשובות והמובילות, ובמקרים רבים גם מהמסוכנות, וזאת מפני שאני מניח, שמרבית קוראי כבר אינם עוסקים בפיתוח הגוף וניפוח השרירים, ומתמקדים בעיקר בשמירת הכושר הגופני. אבל אם יש לכם ילדים או נכדים, הצורכים תוספים מקבוצה זו, חשוב  שתהיו מודעים לכך, שהמוצרים מהקבוצה הזו כוללים לעיתים קרובות סטרואידים סינטטיים, או חומרים דמויי סטרואידים, העלולים לפגוע בכבד, לגרום להתקפי לב ולהשפיע על מצב הרוח. אני מניח שכל מי שהלך לאחרונה לחדר כושר, ראה את הררי התוספים המוצעים על ידי צוות המכון למתאמנים, ובראשם אבקות החלבון לבניית השרירים. לגבי אבקות החלבון, אין בהן רע, אם הן נלקחות במנות מדודות וממקור אמין. יש כיום יבוא די פרוע של אבקות אלה ממקורות שלא כולם מהימנים, ועלולים להכיל מתכות כבדות ורעילות, ממתיקים למיניהם, חומרי שימור ועוד. אוסיף שמי שסובל מתפקודי כבד או כליה, רצוי להתייעץ קודם ברופא.

כפי שכבר ציינתי בכתבות הקודמות ישנם תוספי תזונה בהם צריכה של כמות מוגזמת עלולה לגרום לנזק . כגון ויטמין D שמתמוסס בשמן ולא במים וכתוצאה עודפים מצטברים ברקמות השומן בגוף ועלולים לגרום נזק לכליות וגם לשבש את קצב הלב. גם ויטמין A מתמוסס בשמן וצריכה עודפת שלו מזיקה. כמו גם צריכה עודפת של ברזל.

לאור זאת חשוב להקפיד על צריכת המנה המומלצת ולא יותר. לרוב עדיף אפילו פחות, אם צורכים לפרק זמן ממושך.

ולקראת סיום, סיפור אישי קצר. בשבוע החולף נכנסתי לחנות סופרפארם, ומטבע הדברים התעכבתי ליד מדפי תוספי התזונה. במקום ראיתי בחור צעיר, שקיבל יעוץ מאיש מכירות של אחת החברות. האזנתי לשיחה, ושמעתי שהבחור מתעניין בוויטמין D . איש המכירות הציע לו בקבוק עם כמוסות, והמליץ לו לקחת שתי כמוסות ביום. סקרנותי התעוררה, ופניתי לבחור ושאלתי, האם הוא יודע שנטילת כמות עודפת עלולה להזיק. לא רציתי להיכנס לנושאים אישים, כמו למה הוא רוצה או צריך לקחת ויטמין D . הראיתי לו שעל גבי האריזה רשום, שבכמוסה אחת יש כ 140% מהצריכה היומית המומלצת, ולכן לא ברור לי, למה הוא צריך לקחת שתי כמוסות, חוץ, כמובן, מהאפשרות שאז יקנה יותר מהמוצר. הבחור התעניין מהיכן הידע שלי, וסיפרתי שאני כותב סידרת כתבות בנושא, וביקש שאשלח לו למייל כתבה. כמובן שנעניתי ברצון.

מקווה שלא הבהלתי אתכם יותר מידי בכתבה הזו ולא תפסיקו לקחת תוספי תזונה, שכן נדרשים לכם ומשפרים את הרגשתכם ובריאותכם. הקפידו לא לקחת יותר מדי תוספים. להבנתי לא אמורה להיות בעיה בצריכה יומית של עד 3-4 תוספים שונים, אם הם נקנים ממקור אמין, ואינכם צורכים מעבר למנה המומלצת כדי לשמור על הכבד והכליות. אם זיהיתם בבדיקות הדם השנתיות שלכם (מקווה שאתם עושים, ואם לא, תדרשו מרופא המשפחה) עליה חריגה באנזימי כבד, או ירידה בתפקודי כליה, עדכנו את רופא המשפחה לעניין תוספי תזונה שאתם צורכים.

בכתבה זו נעזרתי, בין היתר, בדברים שכתבו: פרופ' אהובה גוליק, מומחית לרפואה פנימית ופרמקולוגיה קלינית במרכז הרפואי שמיר. וד"ר דניאלה אפלבלט מהמחלקה לנוירולוגיה במכון ויצמן.