תוספי תזונה – כן או לא? - מאת: נחום נוימן

רבים מאיתנו נוהגים ליטול תוספי תזונה ושואלים, האם הם באמת עוזרים ומשפרים את בריאותינו או רק עולים כסף רב? אולי הם אפילו מזיקים? חלקינו אינו נוטל תוספי תזונה ושואל את עצמו, אולי ראוי לקחת, כדי לשפר את הבריאות או למנוע מחלות עתידיות? לפי הפרסומים האין סופיים, בעיקר ברשתות החברתיות, יש תוסף המבטיח מזור מהיר כמעט לכל בעיה, החל משיפור חד בזיכרון, צמיחה מזורזת של שיער שהקליש ונשר, ניקוי של העורקים מכל פלאק ומשקע, הורדת רמות הסוכר בדם גם אם נקנח כל ארוחה בעוגת קצפת, כדור המשיב את און הנעורים לגבר והחשקים לאישה, כדור המושתת על צמחים ומבטיח שינה ערבה, והרשימה ארוכה ארוכה...

כתבה זו היא כתבת פתיח לסדרת כתבות, שאני מתכנן לכתוב ולהגיש בנושא של תוספי תזונה.

אז כדי שלא תהיו במתח עד לסוף סידרת הכתבות, אקדים ואומר בפתיח, שככול שהפרסומת מבטיחה יותר והתוסף נותן לכאורה מזור במקום בו הרפואה הקונבנציונלית עדיין לא מצאה אותו, הסיכוי שאכן התוסף ימלא את ההבטחות, קטן יותר! נו טוב, בגילנו אנו כבר יודעים, שכך זה לרוב לגבי הבטחות גרנדיוזיות, לא רק בתחום תוספי התזונה.

חשוב להדגיש, כי צמחי מרפא אותם אנו צורכים כתבלינים, כגון כורכום, קינמון, כמון, נענע, ג'ינג'ר, פטרוזיליה וכדומה אינם מוגדרים כתוספי תזונה, ואלה לרוב בטוחים לשימוש. במקביל, צמחי תבלין שהם מיצוי של אותם הצמחים, בהם הריכוזים גבוהים יותר, כן מוגדרים כתוספי תזונה.

היקף השימוש - בארה"ב ובדומה גם בארץ, כחצי מהאוכלוסייה הבוגרת נוהגת לצרוך תוספי תזונה. בארה"ב מדובר בשוק המגלגל מחזור שנתי של כ 50 מיליארד דולר בשנה, ובארץ מדובר לפחות במיליארד שקל. בארה"ב בלבד נמכרים כ 50 אלף סוגי תוספים, ומכאן שממש קל ללכת לאיבוד בכל הים הגדול הזה.

מהו תוסף תזונה? תוסף תזונה הוא מוצר הנמכר בצורה של כמוסות, טבליות, אבקה , משקה, או כל צורה אחרת, המכיל ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו, חומצות שומן, רכיבים צמחיים או רכיבי תזונה נוספים, כולל צבעים, חומרי שימור, ממתיקים ועוד. כל אלה כדי לספק למשתמש חומרים חיוניים, החסרים או לא מספיקים בתזונה הרגילה שלו, או שגופו מסיבות אלה ואחרות אינו סופג אותם מהמזון.

חשוב לדעת להבחין בהבדל שבין תוסף תזונה לתוסף מזון. תוספי מזון הם תוספים המוכנסים למזונות המעובדים שאנו קונים ואוכלים כדוגמת חומרי טעם וריח, חומרי שימור, חומרי צבע, מייצבים, והרשימה ארוכה. חומרים אלה אמורים להיות רשומים על גבי האריזה. בהזדמנות זו טוב להזכיר, שככול שנצרוך מהם פחות, כך ייטב. מי שירצה להיזכר, מופנה לסדרת הכתבות שכתבתי לפני כשנתיים בנושא של סוגי תזונה ודיאטה.

מי אמור לפקח על היצור והשיווק של תוספי התזונה? בארה"ב, לפי החוק האמריקאי - רשות התרופות והמזון F.D.A )שבמקרה זה חבל שאנו חל גם בארץ) אסור למשווק לציין שהתוסף יכול לרפא או למנוע מחלה. רק לגבי תוספים, שעברו את כל הניסויים והמבדקים, מותר לציין במה הן אמורים לרפא או להקל.
 

תוסף תזונה שנמכר בישראל, חייב באישור של משרד הבריאות (זה אינו אומר שהוא עומד בהבטחות). למוצרים המיוצרים בארץ נדרש גם אישור של מפעל מאושר (תקן G.M.P ). תקן זה מאשר שהמפעל המייצר פועל בסטנדרטים שנקבעו למזון. זה מבטיח, שהמוצר מכיל את הרכיבים הרשומים, באיכות הנכונה, וחשוב מכך, אינו מכיל רעלים וחומרים מזיקים או תרופות שאסורות להכנסה לתוספי תזונה.

ניתן גם לייבא תוספי תזונה מאתרים וספקים בחו"ל לצריכה אישית בלבד. במקרים אלה עלינו להיות זהירים שבעתיים ונרחיב על כך בכתבות הבאות.

מי הם המומחים לתוספי תזונה? למרות היקף השימוש הרחב, אין לצערנו מומחים שזו התמחותם. הרופאים עוסקים בעיקר במחלות, לרוב לאחר שכבר חלינו, ובהתאם מתמחים בתרופות מרשם לטיפול במחלה. הרוקחים מתמחים בתרופות, כולל השפעות הגומלין ביניהן, הדיאטנים לומדים על דיאטות וסוגי תזונה, כולל התאמה למצבי בריאות שונים. נותרו הנטורופאטים, המתמחים ברפואה אלטרנטיבית. הם לומדים גם על תוספי תזונה, אך מתמקדים בעיקר בטיפול טבעי.

מכאן חשוב שנסמוך על עצמינו. לשם כך עלינו ללמוד ולהבין על תוספי התזונה שהחלטנו לצרוך, לבדוק אם הם עלולים לגרום לנו לנזק ולהתנגש עם תרופות מרשם שאנו נוטלים, ביחוד אם הצריכה היא ממושכת לאורך שנים רבות.

לפי ד"ר סיגל פרישמן, דיאטנית קלינית ראשית בבתי החולים של קופת חולים כללית, "לרוב האנשים הבריאים אין צורך בצריכה של תוספי תזונה, בתנאי שהם אוכלים תזונה בריאה ומאוזנת." אהבתי את דבריה וגם התחברתי אליהם, אך במקביל חייכתי לעצמי וניסיתי לבדוק, לאיזה אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת, מעל לגיל יציאה לגמלאות ובגיל השלישי, אין איזו שהיא בעיה רפואית שהם מודעים לה, או אינם מודעים, ונמצא ששואף לאפס.

ולקראת סיום, אנקדוטה אישית. לפני שנים סבלתי מצרבות שנבעו מריפלוקס (עלייה של מיצי קיבה לכיוון הושט והלוע). רופא המשפחה שלי רשם לי מרשם קבוע להורדת רמת החומציות בקיבה (נקסיום, אומפרדקס וכו'). תרופות אלה באמת עזרו לי, ונטלתי אותן שנים ארוכות. באחד הימים ביצעתי מיוזמתי וללא כל קשר, בדיקת צפיפות עצם, ונימצא שאני סובל מאוסטואפניה. מדובר בשלב הראשוני של אוסטאופורוזיס (דלדול עצם), מחלה הפוגעת בגילאים המבוגרים, בעיקר בנשים, ולכן כנראה לא חשבו בקופת החולים שיש מקום להפנות באופן יזום גבר לבדיקה זו. רופא המשפחה שלי לא הפנה את תשומת ליבי לעניין. את הסוגייה למדתי באופן אישי והבנתי, שהורדת החומציות בקיבה פוגעת בספיגה של הסידן מהמזון (גם מינרלים נוספים) והתחלתי לקחת תוספי סידן. הסידן הוא אחד מתוספי התזונה, מאחר ואת מרבית הסידן אנו אמורים לספוג מהתזונה, (לא את אילו של קופת החולים שהם זולים, אך לא הכי טובים), ואכן חל שיפור. במקביל גם הפסקתי בהדרגה נטילת תרופות המונעות צרבת. בהזדמנות זו חשוב לציין, שגם צריכה עודפת של סידן עלולה להיות בעיתית.
בכתבות הבאות נצלול ונעמיק בקבוצות העיקריות של תוספי התזונה, ונבין את היתרונות כמו גם את הסיכונים.

ולסיום, כתבה זו, כמו גם הכתבות הבאות בנושא, אינן מהוות תחליף ליעוץ רפואי, רוקחי ואחר, ומייצגות את המידע והנתונים שריכזתי מתוך כתבות ומחקרים בהם התעמקתי.