חברים מסבירים מהי משמעות המילה תקומה בעיניהם

עיסוקנו במושג "משואה לתקומה", הביא אותנו לשאול, מה אומר לנו המושג "תקומה".

והרי מה שכתבו חברים אחדים מהצוות שלנו:

חנה: המלה תקומה והמילה מקום גזורות מאותו השורש. כשיש לנו מקום משלנו, במובן של בית ושל מדינה, אז יש לנו תקומה מהשואה ומכל צרה שבאה עלינו.

זאביק: לדעתי, המילה תקומה נגזרת מהמילה ״הסתמית״ - קימה. אלא שהיא מיועדת להבנתי, לקימה מנקודת שפל. ייתכן שזהו הסבר שאני נותן לעצמי, אבל כמי שנולד בצל השואה, התקומה מתחברת אצלי להקמת המדינה, במעבר מסטטוס של עם ללא מדינה, לעם שיש לו אותה (אבל מתקשה לשמור עליה מבפנים…)

אסתר: אני מתחברת לדבריו של זאביק. גם אני חייתי בצל שורדי שואה. הוריי החליטו לקום מהתקופה השפלה ולעלות ארצה ב1946 ולהקים את המדינה. זכה אבי ז"ל, כפי שאמר לא פעם: "לעמוד ליד העריסה של המדינה כשהיא נולדה וקמה". כמה סמלי הדבר, שהוא בנה  את השולחן שמעליו הכריז בן גוריון על  עצמאותינו).

נחום: גם אני מתחבר לדברי זאביק, בהבדל דק. אני חי בתחושה שעמדתי וגדלתי לאורם (ולא בצילם) של הורים שורדי שואה ומקימי המדינה. לשמחתי ולמזלי אני עדיין חי לאורה של אימי בת ה97 לוחמת בהגנה, שעדיין חייה בועטת וצלולה.

רחלי: תקומה היא קימה מטאפורית ממקום נמוך למקום גבוה. תקומה היא תהליך הדרגתי, שתחילתו באופטימיות ובכוח החיים שיש לרוב בני האדם.

הניה: תקומה משמעותה לא רק לקום, זה גם לתחזק, ליצור ולשמר. פרסי ישראל בתחומי מדע חינוך ותרבות נותנים ביטוי להיבט הזה של תקומה.