לבטח או לא לבטח? - מאת: נחום נוימן

מטוס האירבוס של אוסטרייאן אירלייס החל את מרוצו על מסלול ההמראה בשדה התעופה בן גוריון ותוך שניות היה כבר באוויר בדרכו לאוסטריה.

עבורי רגעי ההמראה ביציאה לחו"ל הם רגעים של הנאה ותחושה טובה בניגוד לרוב רגעי הנחיתה בחזרה ארצה. איני יודע מה מקור התחושה וגם לא התאמצתי לנתח. הבנתי שכדאי שיהיו לי פשוט יותר רגעים כאלה.
התחושה הפעם הייתה של יציאה לחופשה קצרה בת עשרה ימים לאחר כמה חודשי מצור בגין המלחמה שפרצה בשבעה באוקטובר.
הנחיתה הייתה בשדה התעופה של וינה. בדיקת הדרכונים וקבלת המזוודות היו מהירות ויעילות, וכך רעייתי ואני עשינו את הדרך לאיזור השכרת כלי הרכב בשדה. את המקום מצאתי בקלות, מאחר ואין זו הפעם הראשונה בה אנו עושים את המסלול הזה.
את הרכב השכור הזמנתי מהארץ לפני הנסיעה בחברת ההשכרה "סיקס", ובהתאם ניגשתי לעמדה שלהם במקום. את פני קיבל פקיד קבלה צעיר, אדיב ומסביר פנים, ששמח לגלות, שאני מדבר גם בשפת אימו שבמקרה היא גם שפת אימי .זו הייתה גם הזדמנות עבורי ללטש מעט את הגרמנית, שלצערי לא מזדמן לי להשתמש בה.
לאחר היכרות קצרה התברר, שהיכולת לדבר בשפתו לא הזיקה, והוא הציע לי ג'יפ של אלפא רומיאו כמעט חדש מהניילונים עם 700 ק"מ על מד האוץ. כמובן ששמחתי, ואז הוא בחן שנית את ההזמנה והסביר לי בארשת פנים רצינית, ששילמתי רק עבור ביטוח רכב בסיסי, וזה ממש לא מספיק. הרי אם יגרם נזק לרכב, אין לי כמעט הגבלה בהשתתפות העצמית בנזק שעלול להגרם לרכב, ואני עלול למצוא עצמי במקרה כזה משלם אלפי יורו עבור נזק שיגרם.
מניסיון העבר ידעתי שזו תוכנית פעולה מובנית של אנשי המכירות, למכור ללקוח המבוהל כמה שיותר כיסויים ביטוחים, כדי להרגיע את פחדיו, בעוד נציג המכירות מקבל בונוס על כל מכירה כזו. לכן שינסתי מותני לעמוד במתקפה, ואמרתי שאני די בטוח גם עם הביטוח הבסיסי שיש לי, ובגינו כבר שילמתי, אך הבחור קורץ מהחומרים הנכונים של אנשי מכירות טובים והוא אינו מוותר, לוקח חצי צעד אחורה ופותח באופנסיבת הפחדה מזווית שונה מול הקשיש שעומד מולו.

בשלב זה התערער מעט הביטחון העצמי שלי ושאלתי אותו, כמה יעלה לי התענוג שירגיע את חששותי. התשובה הייתה, שבעבור תוספת בעלות הביטוח של 50 יורו ליום, אוכל להיות ממש רגוע. אילו היה נוקב בסכום נמוך יותר, אפשר שהייתי נכנע ללחץ, אך הסכום נראה לי לא סביר בעליל, מפני שמחיר ההשכרה היומית כולל ביטוח בסיס עולה רק 80 יורו. במקביל השוויתי זאת לעלות הביטוח שאני משלם עבור הרכב שלי בארץ, שאינו זול מהרכב שהוצע לי על ידי חברת ההשכרה. עבור הביטוח המקיף של המכונית שלי בארץ, אני משלם רק כ 5 יורו ביום (כ 20 ₪) שזה בדיוק עשירית מהסכום שהבחור מציע לי, וכידוע הביטוחים בארץ יקרים למדי.

טוב, בשלב זה חזרה אלי נחישותי. הודיתי לו על השירות וההסבר, ויצאתי בצעד בוטח. כמובן שחרב ההזהרות שלו ליוותה אותי לכל אורך הנסיעה ושמרתי על המכונית משריטות ומכות. כמובן שהתוצאה הייתה יכולה להיות שונה, ואם היה קורה משהו למכונית, אפשר שהייתי מצטער שלא הרחבתי את הכיסוי הביטוחי. בכל מקרה לידיעתכם, את הטיוטה לכתבה זו כתבתי עוד במהלך הטיול ובכל מקרה גמלתי בנפשי לשתף אתכם בתוצאות, גם אם היה מתברר שטעיתי.

לבטח תשאלו, מדוע אני משתף אתכם בסיפור אישי זה?

ובכן, כל אחד מאיתנו עמד ועומד בצורך לקבל החלטות, האם לבטח או לא.
ברוב המקרים הביטוחים נמכרים על ידי סוכני ביטוח או אנשי מכירות, שמומחיותם ומקצועם למכור לנו ביטוחים. הם יודעים לפרוט על רגשות החשש והפחד שיש בקרבנו ממה שצופן העתיד.

אז בואו ננסה יחד לבחון כמה עקרונות יסוד אליהם כדאי לשים לב.

הכלל הראשון והחשוב ביותר הוא לבטח אירועי קיצון, שבנזק העלול להגרם בהם, לא נוכל לעמוד כלכלית.

לדוגמה, בנסיעה לחו"ל חשוב והכרחי שיהיה לנו ביטוח רפואי נאות למקרה שנדרש לטיפול רפואי ואשפוז בבית חולים מקומי . במקרה כזה העלויות יכולות להגיע לעשרות ומאות אלפי דולרים. לעומת זאת, אם למשל נבטח או לא נבטח את הכבודה בערך של כמה מאות דולרים, זה פחות מהותי.

ביטוח דירה - אצל רבים הדירה היא הנכס העיקרי שלהם, ולכן ראוי לבטחו כראוי. לעומת זאת אם לא נבטח את מכונת הכביסה, הטלוויזיה או המקרר, לא יקרה אסון. אני מניח שנמצא דרך, איך לקנות חדש במקרה של תקלה או אובדן.

ביטוחי חיים - רבים עושים ביטוח חיים, כשהם צעירים ובעלי משפחה וילדים קטנים התלויים בהם, אך הם ממשיכים לשלם על הביטוח וגם משלמים פרמיה גבוהה יותר בהתאם לגילם המתקדם, למרות שהילדים כבר יצאו מהבית ואינם תלויים בהם יותר.

ביטוח רכב – אני מניח שאם קניתם רכב חדש, תרצו לבטחו בביטוח מקיף, ביחוד ששיעור הגניבות בארץ גבוה. אך אם ברשותכם מכונית מזדקנת, יש מקום לחשוב פעמיים, האם היא נדרשת לביטוח מקיף? אולי ניתן להסתפק בביטוח חובה וצד ג.

ביטוחי בריאות . בניתוח שעשתה רשות שוק ההון בשנת 2018 נמצא, שבבתי אב רבים יש כפילות בזבזנית של ביטוחי בריאות. גם ביטוח משלים של קופת החולים וגם ביטוח פרטי. כל אילו בנוסף לביטוח בריאות חובה שיש לכל אזרח בקופת החולים.
 

כמובן שהרשימה עוד ארוכה וגם אין פתרון בית ספר שמתאים לכל נפש. יש כאלה שמרגישים צורך בביטוח רחב יותר, ויש שמסתפקים בפחות. בין היתר זהו עניין של מבנה נפשי.
בכל מקרה חשוב שנעשה מעת לעת בחינה של הביטוחים שיש לנו, כדי לוודא, שאין אנו סוחבים מכוח ההרגל וההתמדה ביטוחים ישנים שאין לנו צורך בהם. אם ניתן, כדאי להסתייע בבעל מקצוע לא תלוי, שאינו בעל עניין בביטוחים שלנו.

לא נותר אלא להיפרד מכם, קוראי, בברכה הידועה: הלוואי שנשלם את פרמיית הביטוח ולא נזדקק לה.