כיצד נשמור על התודעה שלנו? - מאת: נחום נוימן

בכתבה הקודמת - "הקרב על התודעה שלנו" (כאן), עסקנו במשמעות ובחשיבות של זמן התודעה. מדובר במשאב היקר ביותר שיש לנו, ולכן כולם מנסים להילחם עליו.

בכתבה זו ננסה לבחון, כיצד נעשה את המיטב, כדי לשמור ולנצל כראוי את זמן התודעה שלנו.

מודעות היא השלב הראשון – עלינו להיות מודעים לזמן התודעה שלנו, ובמילים פשוטות לשים לב למחשבות שממלאות את מוחנו, כמו גם הדברים בהם אנו צופים ושומעים.

למשל, אם התרגלנו לשמוע או לצפות בחדשות מדי שעה, נשאל את עצמנו לשם מה? מה זה בדיוק תורם לנו או לסביבתנו? אולי זה סתם מלחיץ אותנו? שאלות אלה חשובות במיוחד בתקופה זו של מלחמה.

אז למה לשמוע חדשות כל שעה? למה לקרוא כל פרשן בעיתון או לצפות בפאנל פרשנים ויודעי דבר בטלוויזיה? ברור לי מדוע הרדיו, הטלוויזיה, העיתון והרשתות החברתיות רוצים לצוד את התודעה שלנו, אבל אל לנו למסור להם את תודעתנו ככה סתם בקלות.

אביא דוגמא מהעולם המוחשי: אני מניח שרובנו נשים לב, שאם בדו"ח התקופתי שאנו מקבלים מחברת האשראי, מאן דהו הצליח לגנוב לנו סכום של כמה מאות שקלים מחשבוננו, מיד נזדעק, נפנה לחברת האשראי ונדרוש לבטל את החיוב ולהחזיר לנו את הגזלה. באופן דומה עלינו לנהוג גם במי שגונבים לנו את זמן התודעה היקר שלנו, כיוון שמדובר בעצם חיינו. הגנב יכול להיות צד שלישי, שלוקח מאיתנו את זמן מחשבותינו ותשומת ליבנו באופן לא פרופורציוני ושאינו תורם, אבל לעיתים הגנב הוא אנחנו עצמנו, שמאפשרים למוחנו לנדוד ולעסוק בנושאים שאינם תורמים או עוזרים לנו או למישהו אחר.

כאשר צד ג' הוא גוזל התודעה שלנו, ניתן לנקוט במגוון דרכים, כגון לשוחח איתו פחות, לשמוע אותו פחות, לקרוא אותו פחות. בקיצור, לנסות להתרחק מעט או הרבה, תלוי מצב ואפשרות.
אם "הגנב" אלה הן הרשתות החברתיות, כן, אותם הפייסבוק והווטסאפ הנהדרים, אז בטח שמתם לב, שיש שם מיני חברים משונים שמקשקשים בלי סוף , שאתם ממהרים לדלג על מה שכתבו, או לעשות לייק מבלי לקרוא. יפה! למדתם איך להתמודד עם "הגנב". לא אתייחס כאן לשלל הפרסומות בהן אתם נתקלים ברשתות, שגוזלים מכם לא רק את התודעה, אלא במקרים רבים גם את כספכם.

כאשר אנו גוזלים במחשבות חוזרות ונשנות את זמן התודעה של עצמנו, הדרך הטובה ביותר להתמודדות אפקטיבית היא להעלות על הכתב כמה סוגיות מרכזיות שטורדות את מנוחתנו ומעסיקות את מחשבותינו ללא הפסק. רצוי לא יותר מ 3-4 . ליד כל אחת מהסוגיות אני מציע לרשום את הדרך או דרכי הפתרון שיש לנו כרגע לפתרון הסוגייה או ההתמודדות איתה. לעיתים הפתרון יהיה עתידי. בכל פעם שנמצא את עצמנו חושבים על הנושא, נשנן את הפתרון שרשמנו, עד שזה יתחיל לשעמם אותנו, ואז נחשוב על דברים אחרים. נסו ואשמח לשמוע אם העצה עזרה.

אכן קשה לשלוט במחשבות וגם לא צריך לשלוט בהן באופן מלא, כל עוד הן אינן מזיקות או מפריעות למהלך חיינו.

כדאי להקדיש יותר תשומת לב וחשיבה להווה על פני עיסוק בעבר וגם בעתיד.
העבר הרי חלף לו, וחבל להקדיש לו מחשבה מרובה, אלא אם אתם היסטוריונים. מניסיון, לרוב לא ניתן להסיק הרבה מהעבר לגבי העתיד.

העתיד עדיין לפנינו, ויכולת ההשפעה שלנו עליו מוגבלת למדי. דרך ההשפעה היחידה שלנו, גם אם חלקית, על העתיד היא בבחינת מה אנחנו עושים היום.

אז בואו נקדיש יותר זמן בתודעה שלנו להווה. אנחנו גם יכולים להשקיע בחינוך היום וכך להשפיע על אחרים. לימוד וחינוך הינם דוגמא טובה להשקעה ועיסוק אינטנסיבי של התודעה בהווה, תוך השפעה מהותית על התלמידים בעתיד.

עשייה בהווה אינה בהכרח עבודת פרך, היא גם סוגסטיה והנאה. לא צריכים לשם כך לטוס לחו"ל. זו גם הליכה קצרה בגינה או ברחוב הקרוב לביתנו. נתבונן בטבע סביבנו: העצים, הציפורים וכן גם בני האדם. נריח את ריח המאפה הטרי, שעולה מהחנות הקרובה, אך נחזיק מעמד ולא נקנה, כי הרי קראנו את הכתבה שלי בעניין הפחמימות הריקות – כן אנחנו חזקים. באותן דקות של הליכה ננקה את מוחנו ממחשבות אחרות. תנסו, תראו איזה כיף זה. בהתחלה זה נראה קצת מאולץ, בהמשך לא תוכלו לוותר על ההנאה.

כשאתם קוראים עיתון או צופים בחדשות בטלוויזיה, זכרו טוב טוב, זה אינו ההווה האמיתי שלכם, זה מה שגורמי התקשורת משווקים לכם כהווה. ההווה שלכם הוא בדיוק מה שחוויתם כשהלכתם ברחוב או שוחחתם עם חבר/ה. גורמי התקשורת, הפרשנים, נציגי הממסד מוכרים לכם את ההווה כפי שנוח להם או משתלם להם ולשאר גורמים אינטרסנטיים.

אין להבין ממה שכתבתי שאין מצבים שאפילו כדאי לתת למחשבותינו לנדוד למחוזות אחרים. יש מצבים בהם זה אפילו רצוי מאד. אני מניח שחטופינו הכלואים במחילות עזה (בתקווה שעד פרסום הכתבה יחזרו אלינו) צריכים לחשוב על עתיד טוב יותר או על אירועי עבר, כדי לשמור על שפיותם. הרי עיסוק התודעה בהווה רק מזיקה להם.
ניסיתי בדקות האחרונות לקבל קצת מזמן התודעה שלכם, מקווה שתרמתי משהו.