הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

אשת הקשר המופלאה עם המתנדבים מטעם ביה"ס גורדון בגבעתיים. הכירו את אורנה בר-יעקובי - מאת: שושנה רשף

"יש לנו כשנים עשר מתנדבים. אני רואה בעיניים שלהם את מצב רוחם. כיף לראות את הסיפוק שלהם, את הניצוץ בעיניים, ושהם מצאו את המקום המתאים להם"

זה שנתיים שאני מתנדבת בבי"ס גורדון בגבעתיים. את אורנה אני פוגשת לעתים קרובות בביה"ס, כשאני מגיעה להתנדבות שלי. כמעט תמיד אני מוצאת אותה מסתובבת בחצר, במסדרונות, בספרייה ובכל מקום, מעיפה מבט לכל עבר. מה שהכי מחמם את הלב, שהיא תמיד עם חיוך על שפתיה בתוספת חיבוק. יונינה פוקס, רכזת המתנדבים בגבעתיים אומרת עליה, שהיא מהווה עבורה מודל, שממנו ניתן לתאר את התפקיד של "אשת קשר" מטעם ביה"ס. "אורנה לא "ממלאת משימה טכנית" של קליטת מתנדבים, אלא היא ה"אמא" של המתנדבים בביה"ס גורדון. לאורך כל השנה (כן, אפילו בחופשות..)".

חיזרתי אחרי אורנה חודשים מספר, עד שלבסוף התפנתה וקבענו. היא מספרת שנולדה בעירנו, גבעתיים, למדה בביה"ס היסודי ברנר ובתיכון קלעי. היא נשואה ויש לה שני ילדים ושני נכדים. "אני באה מבית חם, מבית של נתינה", היא מוסיפה.
בשעות הפנאי אורנה אוהבת לרקוד ריקודי עם ולקרוא ספרים. על איזה נושאים? שאלתי, תשובתה לא הפתיעה אותי: "בעיקר על בני אדם".

ביה"ס גורדון בגבעתיים לפי הגדרתה, הוא כמו בית עבורה. שנים רבות היא משמשת כמורת שילוב (תחום בו היא עוסקת שנים רבות) ומלמדת קריאה בשכבות א' ב' והבנת הקריאה בכיתות א'-ד'. לאורנה גם תפקידים נוספים בביה"ס – רכזת גישור ורכזת התרמות.
"יום אחד", היא מספרת, "פנתה אלי מנהלת ביה"ס: "יש לי תפקיד שתפור עליך. כי יש בך רוח נתינה ואהבת האדם". וכך זה קרה. אורנה קבלה על עצמה את תפקיד רכזת המתנדבים של 'ידיד לחינוך' בגורדון.

מה עושה אורנה?

לאחר שהיא מקבלת את המתנדבים, ומתאימה לכל אחד את הכתה ואת תחום הסיוע, היא משתלבת בקבוצת הווטסאפ של מתנדבי גורדון. שם היא מעדכנת אותם על כל מה שצריך. היא מספקת להם מידע על אירועים ופעילויות בביה"ס. "בכך היא דואגת להם ושומרת על כבודם" אומרת יונינה. "דרך הווטסאפ הם גם מיודעים על כל שנוי במערכת, כך שלא ימצאו את עצמם מגיעים לביה"ס "לחינם".

אורנה מספרת שהיא משלבת את המתנדבים והופכת אותם לחלק מהצוות. "במהלך השנה" היא אומרת, "אני דואגת לקיים מספר מפגשים קבוצתיים, וכך מתאפשר למתנדבים לשמוע על פעילותו והתרשמותו של כל אחד מהם בעבודתו, ולעתים אף להעלות לדיון בעיות שמתעוררות פה ושם", איך לא?
אורנה מציינת שהיא רואה כחלק מתפקידה לדאוג לשיתוף פעולה ולגלות גמישות, לעתים גם לפי צורכי המתנדב, למשל, אם למתנדב כלשהו קיימת בעיית נגישות כמו קושי לעלות במדרגות.
"מה שמאד מרגש אותי", היא אומרת, "אלה הקשרים החברתיים שנרקמו בין המתנדבים. נוצרה פה מעין חבורה", היא מוסיפה.

 ומה תרומתם של המתנדבים לילדים? אני שואלת

"המתנדבים הם תוספת כוח אנושי, עוד עיניים. מדובר במבוגרים אחראים, בעלי ידע וניסיון. יש להם מה לתרום, וזה מתבטא כמובן גם בתחום הרגשי והביטחון העצמי שהם משרים על התלמידים".

ומה לגבי תחושתך האישית בעשייה שלך מול המתנדבים? וכך היא עונה: יש לנו בביה"ס כ – 12 מתנדבים. אני רואה בעיניים שלהם את מצב רוחם. כיף לראות את הסיפוק שלהם, את הניצוץ בעיניים, ושהם מצאו את המקום המתאים להם. אני רואה בעשייתם פעילות מבורכת. זו הצלחה, כן ירבו. זה לא מובן מאליו. אני רוצה לאחל לכל המתנדבים שנה שקטה, בריאה והמשך עשייה מבורכת.

יונינה רכזת המתנדבים בעיר מוסיפה: ה"אימהות" של אורנה מתחילה, כשהיא מקבלת את פירטי המתנדב או המתנדבת. ויוצרת קשר מיידי. מבררת התאמה למורה, לכיתה, ולתחום הסיוע. אורנה היא האמא של המתנדבים בביה"ס ומחוץ לביה"ס. מתקשרת ושומרת על קשר עם מתנדבת חולה, יוזמת ומזמנת את המתנדבים לפגישות בבית קפה בחופשות (בתקופת הקורונה אפילו נפגשנו בפארק). כך נשמר הקשר הרצוף עם המתנדבים גם בתקופות שנמנע מהם להגיע לביה"ס בשל האירועים בשנים האחרונות. עם אמא כזו, לא פלא ש 12 המתנדבים בגורדון מגיעים לביה"ס בהתמדה והתלהבות, חלקם אפילו כמה פעמים בשבוע.