הזמנה להתנדב
הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאןהזמנה לתרום
הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
דרמות באמצעי התקשורת - מאת: נחום נוימן
הצורך בהעלאת הנושא עולה יותר ויותר בשל הדרך המוגזמת של אמצעי התקשורת בימינו להעצים אירועים לכלל דרמות, כדי למשוך את הקוראים או הצופים לכתבות השונות ברדיו או בטלויזיה ולהגדיל את הרייטינג שלהם.
בסדרת כתבות, שזו הראשונה שבהן, נעסוק ונרחיב בנושא הדרמה בתקשורת. שהרי כולנו חשופים לדרמות וצורכים אותן במינון הולך וגדל בערוצי התקשורת השונים, ולכן כדאי לדעת מה אנו צורכים, ובאיזה מינון ראוי שנצרוך.
אבל ראשית, מהו מקורו של המושג דרמה והיכן הוא נולד?
הדרמה היא טקסט ספרותי שכתוב על פי נורמות וכללים, ומטרתו להיות מוצג על הבמה. מקורה של הדרמה הוא במחזות שנכתבו והוצגו ביון העתיקה, ומאז היא עברה גלגולים עד הגיעה בימינו גם לקולנוע, לרדיו, לטלויזיה. בשנים האחרונות היא מגיעה אפילו לשלל הרשתות החברתיות: פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, טוויטר ועוד...
אחד מהמאפיינים העיקריים של הדרמה מאז ומעולם הוא הקונפליקט - העימות בין אנשים או רעיונות, בין אדם לעצמו ובין אדם לחברה. יש בה עלילה, הפתעות ומתח.
בעבר, כדי לצרוך דרמה, נדרשנו לרכוש כרטיסים להצגה או לסרט, ולקנות מעת לעת ספר, כך שמינון הדרמות להן הינו חשופים היה מצומצם יחסית, למעט כמובן הדרמות האמיתיות שסיפקו לנו החיים, שאנו חיים וחווים, ומהן לא ניתן לחמוק. היום הדרמות הסינטטיות עוטפות אותנו מכל עבר, ובמקרים רבים אנו נימצאים בתוכן מבלי משים. למעשה אנו חיים היום בעולם של עודף דרמה, עולם שהוא רווי מתח ועודף הדרמות מעצים מתחים אילו.
עודף הדרמות שמקיף אותנו אינו מקרי, הוא ברובו תוצאה של מאבק גלוי וסמוי של ערוצי התקשורת על זמננו ותשומת ליבנו, על החלטותינו, על כספנו, על אמונתינו - מאבק שמתורגם בסופו לכוח, לרייטינג וכסף גדול.
אז היכן אנו פוגשים כיום דרמות מחוץ לאולם התיאטרון או הקולנוע?
אנו פוגשים אותן בטלויזיה על של שלל תוכניותיה, בחדשות בהן העורכים מנסים ליצור דרמות כדי שנמשיך לצפות באותו ערוץ ולא נזפזפ לערוץ אחר כשיש הפסקת פרסומות. לבטח שמתם לב, שהעורכים דואגים לפני הפסקת הפרסומות ליצור קצת דרמה ולספר אילו איטמים מענינים יוגשו מיד אחרי הפרסומות, רק כדי שלא ננטוש את הערוץ.
בתוכניות הריאליטי דוגמת האח הגדול, חתונה בהפתעה, כוכב נולד, מטבח מנצח וכיוצא בזה, מתקיים ממש יקום מקביל של דרמות, שזוכות בהמשך גם לפנאלי שיח בהם דנים באסטרטגיות של הדמויות, בסיכויי ההצלחה שלהן וכו'. חשוב לזכור שאותם שחקני ריאליטי, ואני משתמש בכוונה במונח שחקנים, מלוהקים לתפקידם באופן מתוחכם, כדי שהצופה יחשוב שיש כאן דמות אמיתית ולא שחקן. חשוב גם לציין שאותם גיבורי ריאליטי הופכים למשפיעני רשת ומובילי דעת קהל עם מאות אלפי עוקבים, שהשפעתם על דעת הקהל ,וביחוד הקהל הצעיר, רבה לאין ערוך יותר מהשפעתם של כתבים, מגישי חדשות ודוברים.
ברדיו בערוצים השונים יוצרים את הדרמות על ידי הכנסת תוכניות עם מגישים בעלי דעות מנוגדות דוגמת התוכנית של בן כספית עם ינון מגל, המתכתשים ביניהם מילולית, או תוכניות בהן מעלים מאזינים שיוצרים את הדרמה.
בעיתונות היומית אנו פוגשים כותרות, שבמקרים רבים נועדו בעיקר למשוך את תשומת לב הקורא והקשר בינן לבין תוכן הכתבה קלוש.
בדיווחים ישירים ממקום האירוע. אם בעבר נדרש היה לכתוב את הדרמה על בסיס היסטורי או פרי הדמיון, היום התקשורת המהירה מספקת לנו במיקרים רבים דיווח על הדרמות בזמן אמת, כאשר האירוע עוד מתגלגל וסופו עדיין לא ידוע.
כשבניין קורס בשכונה יהודית במיאמי, רואים את המגדל נופל, עדיין לא ידוע אם יש ניצולים או לא, רואים את פעולות החילוץ, מחלצים כמה הרוגים, מדברים על כמה נעדרים ואת משלחת החילוץ מישראל, וכך הדרמה מתפתחת בזמן אמת.
כך גם עם מגיפת הקורונה. הסיפור מתפתח ומלווה אותנו כבר שנה וחצי. עוד גל ועוד גל, עוד וריאנט ועוד אחד, חיסון אחד וחיסון שני והנה הגיע השלישי, וכמה עוד יהיו? וכמה וריאנטים עוד יתפתחו? והאם החיסונים יהיו עמידים?. אילו תופעות לוואי יש לחיסון? האם הלימודים יפתחו במועד?
אילו כמובן רק דוגמאות בודדות של דרמות החיים המועברות אלינו על בסיס שוטף עם העצמה רבה ושיח נלווה בערוצי התקשורת וברשתות החברתיות שאינו עוזב אותנו לרגע.
בעבר הצופה בדרמה ידע שהוא צופה בדרמה, שהינה סיפור המשקף את החיים, אך אינו החיים עצמם.
כיום נוצר במקרים רבים טישטוש בין המציאות לדרמה. הצופה במקרים רבים אינו יודע, אם הוא צופה בדרמה או במציאות. כשאני רואה בשידור חי חברי כנסת הקוראים זה לזה בחמת זעם: רוצח, בוגד,וכיוב' ורגעים לאחר מכן אני רואה אותם נפגשים יחד מחויכים לארוחת לילה, אני שואל את עצמי אולי בסך הכל מכרו לי כאן דרמה בגרוש?
מהם הדרכים לא ללכת לאיבוד ולמצוא את דרכינו בכל הרעש והבליל התקשורתי מבלי להפסיק לקרוא עיתונים,לצפות בטלויזיה או להיות פעיל ברשתות החברתיות, בנושאים אילו נעסוק בכתבות הבאות.