הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
לתרומה לחץ כאן

איך נתעשר? בזמן - מאת: נחום נוימן

זוהי כתבה שלישית ואחרונה בסידרת הכתבות על הזמן העומד לרשותנו ומשמעותו עבורנו, וכן, מי ומה גוזל את זמננו, וכעת, בכתבה זו ננסה יחד לזהות דרכי התמודדות עם גזלני הזמן שאיתרנו בכתבה הקודמת, ונציע דרכי התמודדות בסיסיים עם הגזלנים.

נתחיל עם שלושה כללי זהב:

הראשון – "מודעות" – עלינו להיות מודעים למשאב הזמן שלנו, ולהבין שזה המשאב היקר ביותר שברשותינו.

השני – "לכבד" את הזמן שלנו. ברגע שנכבד אותו, גם הסובבים אותנו ילמדו לכבד אותו.

השלישי – "לאהוב" את משאב הזמן שלנו. עלינו לאהוב את משאב הזמן שלנו יותר מאשר את כספנו ורכושנו. אולי חלקכם זוכרים את דמותו של הרפגון, גיבור "הקמצן" - המחזה של מולייר. הרפגון נהג להוציא מהמחבוא את שקית מטבעות הזהב שלו, למולל אותה בידיו ולהתענג ממראיה. כך עלינו לנהוג במחשבתנו במשאב הזמן שלנו.

נתייחס כעת לאפשרויות השונות להתמודד עם גזלני הזמן שלנו על פי הסעיפים שהעלינו בכתבה הקודמת. כל אחד יכול להתאים לעצמו את האפשרויות השונות.

בני משפחתינו האהובים – ברוב המקרים נדרש ללמוד רק, איך אומרים את המילה בת שתי האותיות "לא" במקרים בהם אנחנו חשים שזמננו נגזל. פתאום מגלים שהשמים לא נופלים, ואפילו לא מפסיקים לדבר איתנו. ברור שיקח קצת זמן לאהובינו שהתרגלו, שכל בקשה שלהם לשמור על מי מהנכדים ללא התראה מראש, נענית בחיוב, אבל לאחר שנסביר להם באורך רוח, שגם לנו, הגימלאים, יש חיים, אט אט יבינו שהם נדרשים לכבד את זמננו.

חברים זללני זמן – אם יש לנו חבר או חברים זללני זמן, כנראה זה הזמן להתרחק מהם מעט. פחות שיחות עם אותו חבר, לא להזדרז לענות לכל ווטסאפ שלו, לענות תשובות לאקוניות ולא להגרר ללופ אינסופי של מלל. לא חייבים לנתק קשר, אם אינכם מעוניינים, דאגו רק שאותם חברים יעברו, בלשון העם, לשתות את הזמן של מישהו אחר, שעדיין לא קרא את הכתבות האלה ולא למד לשמור על זמנו.

רשתות חברתיות כמו פיסבוק, מסנג'ר ואחרות – כאן עלינו לבדוק ראשית, אם אנו מגלים סימני התמכרות לרשתות. האם כל צפצוף מהנייד מזניק אותנו לבדוק ולהגיב? האם קשה לנו להתרחק מהנייד לכמה שעות? אם התשובה היא חיובית, כנראה שכדאי לעשות משהו בנדון, ואם התשובה שלילית, כנראה שהרשתות אינן גזלן זמן שלנו.

למי מאיתנו החש שיש לו בעייה, כדאי לקבוע פרקי זמן בהם נשתיק את כל התראות המדיה של הנייד. רצוי ממש להרחיק אותו מהחדר בו אנו נמצאים. לבני המשפחה נאמר, שבמקרים דחופים פשוט יתקשרו, כן, כמו פעם לפני עידן הרשתות.
אני מניח שכל אחד מאיתנו זיהה כבר את "רעשני" הרשת שלו, שנוהגים להפציץ אותו בבדיחה, קריקטורה, ברכת סוף שבוע או חג. הם הרי מעבירים זאת בתפוצה רחבה. אז ראשית, לא חייבים לקרוא הכול וגם מותר לעשות בפייסבוק לייקים מבלי לקרוא. לרוב לא תפסידו הרבה וגם אף אחד לא יבחן אתכם האם קראתם הכל. אומנם יש תמיד את אותם חצופים, שיעשו לכם בוחן נסתר וישאלו אתכם, האם קראתם את שפרסמו או ראיתם את התמונה הנפלאה. במקרים אילו מותר לשקר שקר לבן, ניתן גם לנצל לטובה את אלמנט הגיל ולומר שאכן ראיתם את שפורסם, אך מחמת גילכם אתם כבר לא זוכרים במדוייק.

מקום העבודה או ההתנדבות – היות וכולנו כבר גימלאים, אתייחס למקרים בהם אנו חשים שמקום ההתנדבות שלנו גוזל לעיתים את זמננו. בכתבה הקודמת נתתי דוגמא בה הגענו לבית הספר וגילינו, ששכחו להודיע לנו שהכיתה יצאה לטיול או לכל פעילות אחרת. לאחרונה גם קרו לי מקרים בהם הייתי אמור להעביר הדרכות בזום לקבוצת תלמידים ורוב אלה ששלחתי להם את הקישור לא הצטרפו.

במקרים כאלה חשוב שלא נעבור על כך לסדר היום, אלא נפנה לרכזת של "ידיד לחינוך" ולזו של בית הספר, נעיר להם בנימוס אך באסרטיביות, ונבהיר שזמננו יקר לנו גם כגימלאים. ניתן להניח שהערה אחת או שתיים יעשו את העבודה.

בני זוגנו הנהדרים – אם אתם נמנים על אלה שחשים שבני זוגם גוזלים קצת יותר מדי מזמנם היקר, כנראה שהגיע הזמן לדאוג לקצת יותר זמן איכות משלכם. איך עושים את זה? אני, לצערי, ממש לא הכתובת לתת עצות בסוגייה מורכבת זו. כאשר אצליח, אדאג לעדכן אתכם. מי שיכול לייעץ לי, מוזמן, בתנאי שלא יביאני למדרגות הרבנות.

אנחנו גזלני הזמן של עצמנו – קיימת אפשרות, שעם פרישתינו לגימלאות פיתחנו מספר הרגלים, המכרסמים בזמננו היקר. בכתבה הקודמת נתתי דוגמאות כגון: התמכרות לצפייה בחדשות, לניקיון וכיוב'.

עלינו ללמוד לנהל את זמננו: כל עוד עבדנו, זמננו נשלט בחלקו הארי על ידי המעסיק שלנו, שקבע לנו את שעות העבודה ומה לעשות בהן. עם פרישתנו, הפכנו באחת למנהלי הזמן של עצמנו ללא כל הכנה והכשרה. כתוצאה מכך, לרבים יש נטיה טבעית להמשיך ולאפשר לאחרים לנהל את זמנם. אם מדובר בבני זוג, בני משפחה או חברים.

ניקח כדוגמא את משאב הכסף שלנו. לרוב ניתן אותו לניהול של בעל מקצוע, כגון מנהל קופת הגמל, קרן הפנסיה, יועץ ניירות ערך וכיוב'. והנה את משאב הזמן שלנו היקר, אנו נידרשים לנהל בעצמנו, ומאחר שאנו חסרי ניסיון, לא מפתיע, שנגלה שגזלני זמן נצמדו למשאב זה ושותים ממנו בקשית ארוכה להנאתם ולא תמיד להנאתנו.

ולסיום,

עלינו ללמוד לאהוב ולכבד את משאב הזמן שלנו. כדאי מעת לעת לנסות את התרגול הפשוט הבא, שעשוי לסייע. נעצום עיניים ונדמיין שאנו אוחזים בידינו שקית של אבנים יקרות בצבעים מרהיבים, אבנים שמגלמות את הזמן שנותר לנו על פני כדור הלכת הזה. נתבונן באבנים באהבה, נשמח שיש לנו אותן ונבין כמה חשוב לנו לשמור על מה שיש לנו. כדאי גם להשתחרר מעת לעת מתרבות ניצול הזמן הקפיטליסטית והחומרנית בה גדלנו וחיינו. על פי תרבות זו הזמן צריך להיות מנוצל לעשייה, פעולה ויצירה, אז כדאי לנסות מעת לעת פרקי זמן כמו לשבת בגן, להאזין לציוץ הציפורים ולרחש הרוח בעלי העצים, ולגלות שיש עוד דרכים נפלאות לנצל את זמננו היקר.

אני יודע שלא תמיד קל לישם את העצות האלה, אך מספיק שכל אחד מאיתנו יישם משהו, שיאפשר לו לחסוך בזמן. הרי את הזמן שהתפנה, נוכל להקדיש לדברים טובים, שאנו מאמינים בהם. זה לא חייב להיות פרוייקט שישנה את פני האנושות אלא מספיק שיעשה טוב למישהו כולל אותנו.

נזכור שזמן, בניגוד לכסף ורכוש, לא נוכל להוריש. בואו ננצל אותו באופן מיטבי.

בהצלחה.

 

לקריאת הכתבה הקודמת לחץ כאן