הזמנה להתנדב
הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאןהזמנה לתרום
הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
מהי ציונות בעיני? - מאת: זאביק שני
בגילנו המתקדם, אדם כבר אינו שואל עצמו "מה זאת ציונות?" אני מחשיב עצמי כציוני מבטן ומלידה, אבל מה היא ציונות בשבילי? זו בדיוק הייתה השאלה שנשאלתי לפני ימים מספר.
מכיוון שאיני אדם דתי ו/או מאמין. אין שום טיעון הלכתי ממקורותינו, שאוכל לגייס לטובת הקשר שיש לי עם מדינת ישראל. אבל מאידך, כאן בארצי התפתחה בעבר תרבות שלמה שעדים לה הממצאים הארכיאולוגיים הרבים שהם המורשת שהותיר עמי ברחבי הארץ הזו – כמו חרסים רבים הכתובים בכתב עברי, שיש בו דמיון רב לכתב שבימינו אלה, וממצאים אחרים דוגמת מגילות קומראן (המגילות הגנוזות), כתובת השילוח, כתובת תל דן ועוד.
אני בן לשורדי שואה. צד אחד של משפחתי היה ציוני מבית (בית"ר) ושומר מסורת, והשני -דתי מאד. זה לא עזר להם לשרוד את זוועות המחנות הנאצים. הורי הגיעו לארץ במסגרת העלייה הבלתי לגלית (כולל את מחנות המעפילים ב קפריסין) והחלו לבנות את חייהם מחדש כשהם לבד (לאמי נותרה אחות אחת).
אני נולדתי למשפחה עם שני דודים בלבד, ולא מודע בכלל שיש דבר כזה, הקרוי סבא וסבתא. בגיל שש סופר לי מדוע לאחרים יש סבים וסבתות ולי לא.
עם השנים חילחלה בי ההבנה שאסור שדבר כזה יקרה לעמי שנית: Never again
מכיוון שכך, מגיל צעיר, היה ברור לי שתפקידם של בני דורי הוא להגן על הבית שהוקם כאן, לבנותו ולפתחו. רציתי להיות טייס, אך נאלצתי לוותר על החלום. אבל מצאתי שניתן לבצע פעילות ערכית וחשובה, גם כשהיא לא באור הזרקורים וגם אם אינך טייס. שירתתי את ארצי כאיש צבא קבע במשך 24 שנים, ולאחריהן 27 שנות שירות מילואים.
פעם, בשנותיה הראשונות של המדינה, הציונות הייתה "ארוגה" יחד עם תחושת ערבות הדדית ו"ביחד". לצערי, תחושת הערבות ההדדית וה"ביחד" נפרמו מעט, ועל כך אני כואב.
אז מה זאת ציונות עבורי?
זה החיבור בין התרבות שהותירו כאן אבותינו הקדמונים ואחר כך במהלך הדורות, בהם התפללו משפחות הורינו והורי הורינו: "בשנה הבאה בירושלים". זה המקום שבו איכפת לך מכל דבר שקורה בו, שאינך אדיש לדבר שקורה בו, ואם משהו מקולקל – חייבים לתקנו. וזה המקום היחיד שאתה מוכן להילחם עליו כי הוא שלך. זו המדינה שלך!