"גיליתי כי התנדבות עשויה להיות גנטית ולעבור בתורשה. אצלי זה בא מהבית – הוריי ז"ל התנדבו, והיכולת לתת הגיעה משם" - שלמה אבן זהר, מאת: רני רוגל

אחד הדברים המתגמלים בכתיבה למידעון "ידיד לחינוך" (מעבר לשכר סופרים נדיב...), זו ההזדמנות להיחשף לרוחב היריעה של פעילויות העמותה, למתנדבות ולמתנדבים האחרים, להציץ לסיפורם האישי ולחשוף טפח מפעילותם ההתנדבותית.

הזדמנות כזאת הייתה לי לאחרונה, כשצפיתי בהרצאת זום מרתקת של המתנדב שלמה אבן-זהר, שהוגדר בפרסום המזמין כ"מנהל לשעבר בבנק דיסקונט, חובב היסטוריה, מוזיקה, תיאטרון וספרות". זאת תחת הכותרת המפתה "דלתות נסתרות וקירות נעלמים", במסגרת "צהר למדע" של "הקמפוס הדיגיטלי" (שתי דוגמאות לפעילויות "ידיד לחינוך") בהנחיית ד"ר אדריאנה כץ.

הסתקרנתי לשמוע עוד על שלמה, שבשיחה איתו סיפר, כי הוא נולד בתל אביב וגדל בעיר. בצבא התגייס לחטיבה 7 בחיל השריון, למד באוניברסיטת בר אילן מנהל עסקים ובנקאות, "התגייס" (כלשונו) לבנק דיסקונט, שם עבד 35 שנים במגוון תפקידים. כבוגר קורס מנהלים בבר אילן הוא ניהל מספר סניפים, וכמו כן עסק שנים רבות בהדרכות עובדים ברחבי הארץ. כש "השתחרר" מהבנק, גילה שלמה אבן-זהר שיש חיים אחרי העבודה.

בין לבין התנדב באקי"ם חולון (הארגון הארצי לאנשים עם מוגבלות שכלית ובני משפחותיהם), ואז "גויס" ל"ידיד לחינוך". נראה כי לא הייתה לו ברירה אלא לעשות זאת – רעייתו שניהלה בית ספר בבת ים, קיבלה הצעה להיות רכזת העמותה שם, וצירפה אותו כמתנדב בעיר, למרות שהם גרים בחולון. במשך מספר שנים לימד שלמה תנ"ך, היסטוריה ושפה בכיתות בבית הספר "ראשונים" בבת ים.
"ניסיתי לחבב את התנ"ך על התלמידים, והיו הצלחות. כך למשל, שתי תלמידות עלו מציון 20 ל- 80 בסוף השנה, והמורה ציינה זאת לטובה. לימדתי גם תלמידים עם בעיות ריכוז וקשב שעלו מחבר העמים. איתם שילבתי יחד כדורסל, מחשב וקריאת שפה. הם למדו היטב, וזה עבד מצוין".

בהמשך הצטרף שלמה לתוכנית "חץ" – חוקרים צעירים" של העמותה, שנועדה לחשוף תלמידי ה'-ח' לעולמות התוכן של מדע וטכנולוגיה, בהובלת ד"ר אדריאנה כץ - חוקרת במכון וייצמן ומתנדבת ב"ידיד לחינוך".
במסגרת זאת מעביר ויעביר שלמה הרצאות כמו אלה לתלמידי כיתות ה'-ו' בבתי ספר שונים על תולדות המכונית מהמצאתה עד ימינו, בשילוב עם נושאים על משברי אנרגיה, דלק ואנרגיה ירוקה. הרצאה אחרת תועבר לתלמידים ברחובות על ניוטון והקורונה. כן, מסתבר שיש קשר למרות פערי הזמנים בין תקופתו של ניוטון (1642-1727) לשנים האחרונות. ניוטון ביצע את כל מחקריו בעת מגפת הדבר הגדולה באנגליה, ושלמה מרצה בנושא השפעת מגפות על המציאות ואיך ניוטון הגיע לגאונות שלו. "למרות שהמסגרת היא של הרצאות מדעיות, אני מגדיר את הרצאותי כאנקדוטות היסטוריות, ומוצא שם מקרים מאוד יפים וזוויות מיוחדות, כמו בתולדות המכונית או בפועלו של ניוטון".

כששאלתי את שלמה מה נותנת לו ההתנדבות, גיליתי כי התנדבות עשויה להיות גנטית ולעבור בתורשה: "התנדבות מבטאת את היכולת לתת מעצמך", הוא השיב. "אצלי זה בא מהבית – הוריי ז"ל התנדבו, והיכולת לתת הגיעה משם. קודם לכן, לסבא וסבתא שלי ז"ל היה בית פתוח לחלכאים ונדכאים שבאו לאכול אצלם. אני מקווה שהצלחתי להנחיל את ההתנדבות לילדיי. אני מאוד נהנה, גם בבית הספר וגם בהרצאות. יש סיפוק עצום מהידיעה שעזרת לתלמיד. אני מרגיש תורם ונתרם. לא מחפש תודה, אבל ממילא כשמרוצים, באים להודות. כשאתה יודע שהצלחת לעזור למישהו, זו התמורה הטובה ביותר לכל מתנדב בכל ארגון – הרגשה עילאית, ו"ידיד לחינוך" זו מסגרת נהדרת עם פלטפורמה שמאפשרת לעזור לילדים – דור העתיד שיחזיקו את המדינה".