הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

השיר שלי ואני – מתנדבי "ידיד לחינוך" משתפים בחוויית ההתנדבות, מאת: הניה קמיר, צביה טולדנו ואורנה גולדברג

עם סיום סידרת הרצאות "למידה בכל גיל" באשכול הפיס בבת ים, הוחלט לסיים את הסידרה בצורה קצת שונה. אנחנו, המתנדבים, התבקשנו למצוא שיר שאנו מתחברים אליו במיוחד, אשר משקף את אהבתנו אליו ואת הקשר שלנו ל"ידיד לחינוך".

שלוש מתנדבות הציגו את השירים שבחרו. שלושה שירים שונים, מוכרים ואהובים.

השיר הראשון הוא "ניגונים" - שיר של פניה ברגשטיין ודוד זהבי, אותו בחרה צביה טולדנו

מבת ים.

זהו שיר מרגש המדבר על הקשר הבין דורי: "שתלתם ניגונים בי, אמי ואבי"... אותם ניגונים שהם הערכים עליהם גדלה המשוררת, וההתנדבות היא אחד מאלה, שלאורם התחנכה והעבירה גם לילדיה.

השיר השני הוא "אני ואתה נשנה את העולם" - שיר של אריק איינשטיין ומיקי גבריאלוב, הוצג על ידי הניה קמיר מחולון.

זהו שיר המבטא את האכפתיות של הפרט בחברה והאמונה שיש לו יכולת להשפיע לטובה על הסביבה - "אז יבואו כבר כולם". אנחנו, המתנדבים והמתנדבות, משנים את העולם והופכים אותו לטוב יותר.

השיר השלישי הוא "מתנות קטנות" - שיר של נועם חורב ורמי קליינשטיין, אותו בחרה אורנה גולדברג מראשון לציון.

"רסיסים של כוונה, עיגולים של אמונה". העזרה לתלמידים והאמונה ביכולת שלהם, הן מתנות קטנות שאנו מעניקים להם והם גם מתנות שאנו המתנדבים מקבלים בתמורה.

שלושה שירים מרגשים ושונים באופיים. כל שיר הוצג בצורה שונה ומעניינת.

כאלה אנחנו, שונים ומעניינים, כל אחד בדרכו...

 

וזה מה שכתבו המתנדבות:

צביה טולדנו על "ניגונים" של פניה ברגשטיין

שירה של פניה ברגשטיין מעלה בי צמרמורת, געגועים וזיכרונות בכל פעם שהוא מושמע.
למי מאתנו אין זיכרונות וגעגועים לבית אמא ואבא?
פניה הגיעה לארץ בגפה לפני פרוץ מלחמת העולם. הוריה נשארו באירופה ונספו בשואה ביחד עם מיליוני יהודים. היא גדלה בקבוץ גבת והמילים שתילה, נטיעה, שורשים, צמיחה וגם המילה גרעינים שאובים כולם מנוף ילדותה בקבוץ והן ביטוי לגעגועים להורים. כל אלה זורמים בדמה ושלובים בעורקיה וגורמים לדפיקות לב, מזכירים לה את נעוריה ומביאים אותה לדמע ושחוק.

מה הם אותם ניגונים שהורינו שתלו בנו?
דמעות עולות בעיני, כשאני נזכרת בפיוטים כמו "לכה דודי" שזימרו אבא וסבא ז"ל", ואחר כך הקידוש והארוחה המשפחתית.
ואמא ז"ל שהיה לה מקום של כבוד בליל הסדר, כשהגענו לפיוט "מה אשיב לה' כל תגמולו עלי". אין מצב שלא תהיה בשולחן דממת אלחוט כשקול הזמיר של אימי נשמע ברטט.
"גרעינים גרעינים נשאם לבבי" מה הם אותם גרעינים? להבנתי זו המסורת, המנהגים, הערכים והמורשת שהורינו הורישו לנו.

איך קרה שהתנדבתי דווקא ל"ידיד לחינוך"? מדוע בחרתי לעזור לתלמידים שאני בכלל לא מכירה? אולי בזכות אמא שלי, שבהתנהלותה הראתה לי מהות של חסד ורחמים, נתינה לזולת, תרומה לצדקה – גם אם מצבך לא תמיד מאפשר לך.
אולי זה מה שהביא אותי לעזור דווקא לתלמידים מהאוכלוסייה האתיופית, שבעיני נראו נצרכים יותר ואולי זקוקים יותר.
נראה לי שאימי ז"ל הייתה גאה בי מאוד.
ומה קבלתי מאבי? אבא ז"ל היה איש הספר, איש המילים, ידע לחרוז בשפה יפה. עוד במרוקו הקים וניהל בית ספר עברי והעביר לנו, הילדים, את נפלאות השפה ותיקן אותנו לא אחת.

בדיעבד אין זה מפליא אותי למה נבחרתי להיות נציגת העיר בת-ים בצוות התקשורת של "ידיד לחינוך". גם אני משתמשת לא אחת בשפת החריזה, וגם אני כמו אבא בצניעות רבה אומר שהעברית שלי רהוטה. אני אוהבת לכתוב ולהעלות בכתב חוויות. אבא! אני מקווה שהכתיבה שלי לשביעות רצונך ואין צורך לתקן אותי.
ולסכום מגיעה השאלה המתבקשת: "מה אנחנו נוריש לילדים שלנו"?
ניגונים ניגונים – איזה ניגונים?
גרעינים גרעינים – מה תכלול שקית הגרעינים?

 

הניה קמיר על "אני ואתה נשנה את העולם"

התנדבות בחברה שלנו היא לא דבר מובן מאליו.

פעמים רבות אנו, המתנדבים, זוכים להערכה ולהוקרה, והמשפט "זה לא מובן מאליו" חוזר על עצמו. אחוז המתנדבים בחברה אינו גבוה.

אריק איינשטיין כתב שני שירים, שכל אחד מהם מתאר אדם שהתייחסותו לחברה בה הוא חי, שונה.
האחד: "יושב על הגדר רגל פה רגל שם, יושב על הגדר, משקיף על העולם... קורא עיתון שומע חדשות בזמן, עוטף את עצמו במסך עשן..."

והשיר השני: "אני ואתה נשנה את העולם", אותו בחרה תמי, ממתנדבות הקבוצה, ואני כתבתי.

אנחנו, הגמלאים והגמלאיות כבר לא נשנה את העולם, אבל במעשי ההתנדבות שלנו נוכל להשפיע על הסביבה הקרובה ולהפוך אותה לטובה יותר.

אז אני ואתם (בקטנה) נשנה את העולם.

 

 

אורנה גולדברג על "מתנות קטנות"

בחרתי בשיר "מתנות קטנות" שנכתב על ידי נועם חורב והולחן על ידי רמי קליינשטיין.

השיר אומנם מדבר על ימי שישי הממלאים את ליבנו, כשאנחנו מוכנים לקראת כניסת השבת באווירה מיוחדת, שלא ניתן להתעלם ממנה. את מילות השיר המקסים ניתן לשמוע בכל ימות השבוע, ולזכור שבסופו יגיע הרגע שבו נקבל את המתנות הקטנות שאנו מצפים להן בערב אחד.
"מתנות קטנות, מישהו שלח לי מתנות קטנות, רסיסים של כוונה עיגולים של אמונה", מילים אלה נקשרות בעיני ל"ידיד לחינוך" בכך, שהעזרה לתלמידים והאמונה ביכולת שלהם, הן המתנות הקטנות שאנחנו המתנדבים יכולים להעניק לילדים בתקווה שבעתיד הן תהפוכנה לגדולות.