אפשר (ומאד רצוי), ללמוד קצת אחרת – פעילות ולקחים שלי במסגרות "FLL " ו "האקטון", מאת: יורם לשם

במסגרת ההתנדבות שלי ב"ידיד לחינוך" התמקדתי מטבע הדברים בנושאים שהינם קרובים לליבי ולניסיוני: טכנולוגיה ושיווק. לשמחתי, מצאתי אותן בתוכניות "FLL" ו "האקטון", עליהן ארחיב בהמשך. בתוכניות אלה נחשפים התלמידים לאתגרים בתחומים הנ"ל וכן בתחומים אחרים, לומדים לעבוד בקבוצה ותוך כדי כך גם רוכשים כלים ומיומנויות החשובים לא רק ליישום במסגרת זו, אלא כאלה שיכולים לשמש אותם גם בהמשך לימודיהם וגם בחיים עצמם.

בתפקידי כ "מנטור" (מנחה) אני נמנע מלהתמקד בפרטים ולהסביר "חומר",  אלא מעלה רעיונות וכיוונים כלליים, מעודד חשיבה יצירתית ורחבה מול תלמידים שעובדים בצוותים. לפי התרשמותי והבנתי, בפעילות מסוג זה הלמידה הופכת להיות חוויה מעניינת, בהרבה מקרים אפילו מלהיבה, ובנוסף, היא מעשירה את התלמידים הרבה יותר מהוראה פרונטלית המקובלת. סרטון הדגמה קצר מצורף בסוף המאמר.

תכנית FLL (FIRST LEGO LEAGUE)  הינה תחרות עולמית שמאורגנת על ידי חברת LEGO עם עוד גופים. בכל שנה מתפרסם נושא אחר שנוגע לכלל האנושות וכזה שהינו רלוונטי לאירועים שקורים באותה תקופה, כגון: פעילות גופנית (תקופת הקורונה והסגרים), אתגרים לאדם בחלל (תכנית הגעה למאדים ושהייה ממושכת בחלל), מחסור וטיפול במים, וכד'. אפשר למצוא פרטים על התכנית באתר הרשמי של FLL https://www.firstinspires.org/robotics/fll/what-is-first-lego-league ויש גם אתר בעברית https://firstisrael.org.il/fll. בתי ספר מכל העולם יכולים לגשת לתחרות זו שנערכת בצורת משחקי גביע: בית ספרי, עירוני, אזורי, ארצי, עולמי. כל קבוצה כוללת 10-14 תלמידים ולהם שתי משימות עיקריות: האחת, לבנות ולתכנת רובוט (הכל בנוי מקוביות לגו מכני), הרובוט נע על מפה (משתנה ומותאמת לנושא של אותה שנה) והוא צריך לבצע פעולות מסוימות (הרמה, סיבוב, השחלה, דחיפה, וכו')   על מתקנים שונים אשר פזורים על המפה. אני מאד ממליץ להיכנס לאתר ולהתרשם מהיופי, הדמיון והמורכבות של המשימות. תוכלו למצוא שם סרטונים עם הדגמה של פתרונות לאתגרים משנים קודמות. חלק מצוות המשימה של בית הספר אמור לטפל בתכנון ובבנייה של הרובוט וכמובן בכתיבת התכנה שתסיע אותו ליעדים/מתקנים על המפה, והפעלה של זרועות שייבצעו את המשימות הנ"ל. חלק אחר של צוות המשימה מתרכז ב "עבודת חקר", שבה התלמידים צריכים לחשוב ולבחור בעיה שלדעתם מצריכה פתרון שעדיין לא קיים, לחשוב לבחור פתרון מקורי וחדשני לבעיה שהם בחרו. הם צריכים לאסוף מידע, לוודא שהפתרון שלהם טוב יותר מפתרונות קיימים (אם יש בנמצא), להציג יתרונות יחסיים בהתבסס על מידע שאספו באינטרנט, או בראיונות ובפגישות עם מומחים בתחום, וגם להציג את הפתרון לביקורת של מומחים ומשתמשים פוטנציאליים בתחום. הצוות מכין מצגת של הפתרון אבל כוללת גם תיאור של כל השלבים, הממצאים, הנימוקים, המסקנות וההחלטות. בנוסף למצגת במחשב, הצוות מכין גם דגם שממחיש בצורה קרובה ככל האפשר את הפתרון המוצע. בתחרות עצמה, צוות הרובוט מריץ את הרובוט בפרק זמן נתון ומוגבל על המגרש ומקבל ניקוד מצטבר לפי הביצועים. צוות החקר, מציג את הפתרון לחבר שופטים בפרק זמן שאינו עולה על 3 דקות, במטרה לשכנע את השופטים שהבעיה שנבחרה היא הכי חשובה ושהפתרון שלהם הוא הכי טוב.

ראשית, השם "האקטון" מורכב משתי מלים באנגלית: "HACKHIG" (= פצחנות) ו MARATHON, כשמו כן. וזה בדיוק הרעיון: לתת לצוותים נושא שדורש פתרון, והם אמורים (בדומה לעבודת החקר ב FLL) לבחור את הבעיה בה יטפלו, להצעי פתרון חדשני ויצירתי, לבנות דגם ולהציג אותו לצוות השופטים במאמץ מרוכז ומתמשך (MARATHON) שיכול לנוע בין 12 ל 24 (ואפילו יותר, תלוי בגיל) שעות ללא הפסקה. גם כאן המצגת וההדגמה מוגבלים בזמן של 3 דקות. בשונה מה FLL,  דרגת החופש בבניית הדגם היא הרבה יותר גדולה היות ואין "אבני בניין" מוגדרות וכל צוות בונה מה שהוא רוצה.

המשותף והחשוב בתוכניות אלו שהן פעילות קבוצתית ותחרותית שמניעה את התלמידים להתאמץ פיזית ומנטלית בשאיפה ובמטרה להביא את הפתרון והביצוע המיטביים שיביאו להם את הניצחון בתחרות. הפעילות אינה "מורה-תלמיד" מובנית, אלא כזאת שמאשפרת הרבה יותר מרחב לחשיבה פתוחה ומקורית, ליוזמה, להתמודדות תחת לחץ של זמן ומתח של תחרות, ופעולה גם כבודדים וגם כקבוצה. השילוב של עבודת המחקר ביחד עם בניית הדגם מספקים לתלמידים הרבה עניין, כך שברוב המקרים צריך ממש לדחוק בהם לסיים את הפעילות בגמר השיעור...

להלן כלים ומיומנויות שילדים רוכשים בתהליך זה:

• עבודת צוות. לומדים להתנסות ב "סיעור מוחות" לחשיבה פתוחה, לכבד דעה של כל חבר בקבוצה, לא לפסול רעיון של מישהו בגלל שזה לא הרעיון שלך, לדון ולשקול ביחד כצוות, שימוש ב "טבלת החלטה משוקללת" לבחירה הסופית, וכו'.  

• ערכים חברתיים. כיבוד דעה של הזולת, תמיכה וגיבוי הדדי, ויתור על האגו לטובת הכלל, חלוקת העבודה בין חברי הקבוצה בכדי להשיג יעילות מירבית, ובנוסף, הרגשת גאווה ובטחון עצמי שאני והקבוצה שלי יכולים להתמודד עם בעיה ברומו של עולם ולמצוא עבורה פתרון מקורי. 

• חשיבה פתוחה ורחבה. לחשוב באופן יצירתי ורחב "מחוץ לקופסה" בכדי להגיע לפתרון מקורי וחדשני. ללמוד איך לחפש במקורות מידע, לפנות ולהתייעץ עם מבוגרים בבית ומומחים חיצוניים בתחום בכדי לשפר את הפתרון תוך כדי התהליך.
• עמידה בלוחות זמנים. תכנון זמנים ותוכנית עבודה, קביעת אבני דרך ופעולות נדרשות ביניהן, בחינה שוטפת של התקדמות בפועל מול התכנון בכדי להבטיח עמידה בזמנים, וכו'.
• מצגת והצגה. ללמוד להכין מצגת קצרה וממוקדת שמותאמת למסגרת הזמן שנקבעה, ובנוסף, ללמוד לעמוד מול, לדבר ולהסביר  לחבר שופטים

למיטב הערכתי, אופן פעולה זה טומן בחובו יתרונות רבים וחשובים, ואני מקווה שבתי ספר יאמצו ויטמיעו אותו  ככל האפשר יותר בתוכנית הלימודים במקום השיטה הפרונטלית המקובלת היום. כך, אפשר יהיה להעניק לתלמידים חווית לימודים הרבה יותר מעניינת ונעימה, וזאת תוך פיתוח ערכים ומיומנויות חשובים, דבר שיאפשר בסופו של תהליך להוציא בוגרים ברמה יותר טובה בהשוואה לנוכחית.  

סרטון הדגמה של פעילות ה FLL בבי"ס בינתחומי הדר בנס ציונה