אפשר גם אחרת - מאת: דיאנה שרי

"כל מה שנדרש מצוות חינוכי, זה להכיר בנוכחותו של הילד על כל צרכיו" - סרטון שהוצג במסגרת "למידה בכל גיל"

סרטון מרגש הוצג במסגרת "למידה בכל גיל" ע"י דר' דפנה קופלמן רובין מאוניברסיטת רייכמן בנושא למידה רגשית חברתית. הסרטון מתייחס לשיגרת יומו של ילד ושל חבריו בדרכם לבית הספר באוטובוס ואחר כך בבית הספר עצמו. השיגרה הזו מוצגת פעמיים, כשבכל פעם התנהלות המבוגרים כלפי הילדים היא שונה.

בחלקו הראשון של הסרטון מביע הילד את מורת רוחו מיחס המבוגרים כלפיו. הם עסוקים בעצמם ובהשלטת סדר ומשמעת, וכלל לא מודעים לקיומו של הילד העומד מולם. מחאתו ברורה וחדה: "בכל פעם שאתם מתעלמים מאתנו, צועקים עלינו או משתיקים אותנו, אתם מחטיאים את המטרה. איך ניראה לכם שאני מרגיש? אם זה חינוך, אנחנו בצרה."

הילד הוא זה שמעביר בקורת, אך גם מייצג את הקול השפוי: אפשר גם אחרת. כל מה שנדרש מצוות חינוכי, זה להכיר בנוכחותו של הילד על כל צרכיו על מנת להקנות לו את הכלים הנדרשים למימוש כישוריו. יש לבנות קשר של אמון, בו הילד מרגיש שהוא חשוב ומשמעותי בתודעתו של המורה וכך ילמד להרגיש כלפי עצמו. הדבר יעודד אותו לבטא את רגשותיו, לקשור קשרים חברתיים ולהיות משמעותי לזולת תוך התחשבות בצרכיו. בחלקו השני של הסרטון, אנשי הצוות החינוכי אכן מבצעים את משימתם. הם מקבלים את הילדים בלבביות, מעודדים אותם לשוחח ביניהם על נושא השיעור תוך שימוש בדמיון ודגש על הזדהות עם הרגשות של הזולת. "תנו לנו אומץ, תנו לנו חמלה, כך שנהפוך להיות הבוגרים שאנו אמורים להיות. עזרו לנו למצוא את הקולות הייחודיים שלנו”.

חיוך ומילה מתאימה בזמן הנכון, בכוחן לחולל שנוי. כפי שאומר הילד: "כל אחד שאנו פוגשים בשגרת היום, יכול לעשות את ההבדל".