הזמנה להתנדב
הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאןהזמנה לתרום
הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
יש לי חלום: הכנסת ענף הספורט "טניס שולחן" לבתי הספר בעפולה והסביבה - מאת: מאשה ליפשיץ
מה אנחנו יודעים על ענף ספורט זה?
"טניס שולחן הינו אחד ממשחקי הכדור המיוחדים, האלגנטיים והאינטליגנטים ביותר. אין כמעט ילד שלא התנסה במשחק ומכיר את חוקיו. מקורו של טניס השולחן באנגליה בשלהי המאה התשע עשרה. הוא הוצג לראשונה כענף ספורט אולימפי במשחקי סיאול 1988.
לטניס שולחן יש דימוי של משחק קל והוא מכונה על ידי רוב האנשים "פינג-פונג" ומתייחסים אליו כאל משחק שחובטים בכדור קטן עד שמישהו מחטיא. אך האמת שטניס שולחן הוא משחק קצבי ומהיר מאוד, הצורך מהשחקנים מאמץ, כושר גופני, תרגול ממושך ואמונים מקצועיים וסדירים, כדי לרכוש מיומנות גבוהה. המשחק דורש ריכוז גבוה, מחשבת משחק מהירה, ליטוש ושיפור תמידי של טכניקת המשחק. המשחק נפוץ מאוד באסיה ובאירופה".
(מתוך האתר של איגוד טניס השולחן בישראל.)
זהו חלומו של איציק כליפה – מתנדב ב"ידיד לחינוך", המתגורר ביישוב גן נר שבמועצה האזורית גלבוע, והוא מתנדב חדש בעמותה. פועל בעפולה ובמועצה אזורית גלבוע.
איציק נשוי לרותי, אב ל-4 ילדים ו- 3 נכדים. הוריו עלו מעירק ושוכנו במעברת עפולה, שם עברה עליו ילדותו.
לאורך כל תקופת עבודתו במשרד הבריאות בתפקידים ניהוליים אדמיניסטרטיביים, עסק במקביל גם באימון בטניס שולחן, לאחר סיום קורס הדרכה בווינגייט בגיל 18 (1972).
אלפי תלמידים קבלו אצלו אימון בטניס שולחן במסגרת "הפועל" באזור עפולה והסביבה. בין תלמידיו בעבר, אב ל-2 תלמידים שהוא מאמן היום במסגרת התנדבותו בבתי הספר.
בימי שישי, ימים חופשיים מעבודתו הקבועה, העביר חוגי טניס שולחן מטעם המועצה האזורית גלבוע בבתי הספר "יד לחמישה "ובית הספר "גן נר".
טניס שולחן אינו ענף הספורט היחיד שלו. הוא שיחק כדור סל, פטאנק ועוד. הגביעים שבתמונה מייצגים גביעים ממגוון מקצועות ספורט, שלו ושל ילדיו. "אנחנו משפחה ספורטיבית" מציין איציק. ילדיו התאמנו איתו מגיל צעיר.
כמתנדב ב"ידיד לחינוך" ביסס את טניס השולחן כפעילות במסגרת שעות הלימוד בבתי הספר. בהשראתו ובעזרת הרשויות המקומיות, בתי הספר רכשו שולחנות טניס וכך התאפשרה פעילות זו.
הוא מתנדב חמישה ימים בשבוע בשמונה בתי ספר, שבעה בעפולה ובית הספר בגן נר. בחלק מהימים הוא מתנדב בשני בתי ספר. כל מפגש נמשך שני שעורים רצופים (שעה וחצי) סה"כ שלוש שעות עם קבוצה של שמונה תלמידים בכל שיעור, מכתות ד' עד ו'. תלמידים צעירים יותר לא מתאימים עדיין, פיזית.
כיום יש לו כ-200 תלמידים, הנמצאים בשלבים התחלתיים של ספורט זה והם יהיו הבסיס להקמת ליגה מקומית שתמנה, לאחר סינון, כ-80 תלמידים. איציק בודק את כל הילדים שמתעניינים, ומייעד את בעלי הפוטנציאל שביניהם, לתוכנית, שהיא להגיע לנבחרת בית ספרית שתמנה 10 תלמידים. הם ישתתפו בליגה אזורית עירונית של כל בתי הספר.
כל תלמיד שמגלה ענין בתחום, מתקבל להתנסוּת אצל איציק. יש גם התעניינות בקרב הבנות, שחלקן ממש טובות. לא כולם מתאימים. איציק משתדל להפנות את הילדים שלא מתאימים ("שאין להם את זה") לתחומי ענין שבהם הם חזקים יותר. משתדל מאד שילדים אלו לא ייפגעו ו"לא נותן לרוחם ליפול". הוא בסך הכל יכול להכיל בקבוצה עד 10 ילדים.
בתי הספר הם ברובם בתי ספר משולבים. איציק עובד עם קבוצה של 8 – 10 תלמידים. עבודה במסגרת הקבוצה אינה פשוטה. מגיעים אליו תלמידים מרקעים שונים. אם הם קצת מתפרעים בתחילה, איציק מסביר את הייחוד של ענף ספורט זה, שבו ההתמודדות של הספורטאי היא אישית ועליו להיות מאוד מרוכז בפעילות. רוב השיעורים מתנהלים בשקט והתלמידים מבינים, מפנימים ומתנהלים בהתאם. הרקע ממנו מגיע התלמיד אינו משפיע על שיקולי הקבלה, רק היכולת האישית. כשמתארגנת קבוצה חדשה, איציק מציג את עצמו ומסביר מה תכלית הפעילות. מראה להם איך מחזיקים את המטקה (מחבט) בצורה נכונה, עמידה נכונה, פתיחת משחק בחבטת הגשה הראשונה (serve). לאחר ההסבר הראשוני, התלמידים מתאמנים מול איציק, וממלאים אחר הדרישות, כאשר הקבוצה כולה צופה ולומדת.
למרות הנסיעות מגן נר לעפולה והמעבר מבית ספר לבית ספר, שכרוך בעוד שעות נסיעה שמתווספים לכלל שעות ההתנדבות של איציק, הוא מביע "סיפוק ותחושה של כיף" מהפעילות. זה היה חלומו מאז שהחל לעסוק בתחום זה: לשלב את מקצוע טניס השולחן כענף ספורט בבתי הספר. זהו ענף ספורט פחות פופולרי, שמתקשה להתחרות בענפי ספורט אטרקטיביים יותר, כמו משחקי כדור למיניהם, וזה גם בא לידי ביטוי בתקציב שמוקצה מטעם הרשות המוניציפלית - נמוך מאד בהשוואה להשקעה בתקציבים בענפי ספורט אחרים. כל השנים נאבק לקדם את ענף הספורט הזה בעפולה.
לזכותו של איציק יש לומר, שהוא בעצם התניע את כל הפעילות הזו והתחיל מאפס.
הוא נפגש עם בכירים בעיריית עפולה ועם צוותי חינוך, הצליח להשיג תקציבים לרכישת ציוד לבתי הספר ופועל במקביל גם במועצה אזורית גלבוע.
כשהנבחרת תקום, כל ילד יוכל לקבל אימון שבועי בהיקף של שעה וחצי בשבוע. בבתי ספר שבהם יש 2 שולחנות, זה קל יותר. כרגע המצב הוא שברוב בתי הספר יש רק שולחן טניס אחד וגם הוא הושג בעזרתו האדיבה של ראש העיר, "אבי אלקבץ, ספורטאי בלב", שאיציק אימן בזמנו את אחיו, ומאז הם בקשר ושיתופי פעולה, שצמחו גם במסגרת עבודתו של איציק במשרד הבריאות.
עד לאחרונה הגיע לבתי הספר, אך התגברות הקורונה קטעה את הפעילות ולאכזבתו הרבה, אילצה אותו לקחת פסק זמן: "זה פוגע קצת בתוכניות, אך אין מה לעשות". זה לא סוף פסוק, לפעילות זו מחכה המשך מבטיח. וכמו שאומרים בסופה של סידרת טלוויזיה: dTo be continue.
הוא כבר מתכנן את פעילותו בעפולה והסביבה לשנת הלימודים הבאה. הוא מתכנן לשלב בפעילות גם 3 בתי ספר מהמועצה האיזורית גלבוע.
איציק גם עומד להקים ביישוב שבו הוא מתגורר, גן נר, חוגי טניס שולחן לנוער ולמבוגרים, שלא במסגרת "ידיד לחינוך". היישוב כבר רכש 4 שולחנות לצורך כך.