מהי הנדסת תודעה, כיצד ואיך נתגונן מפניה? - מאת: נחום נוימן

כתבה רביעית בסדרת הכתבות על התודעה שלנו.

לכתבה הראשונה: "הקרב על זמן התודעה שלנו", כאן
לכתבה השנייה: "כיצד אנו יכולים לשמור עצמינו מגזלני זמן תודעה", כאן
לכתבה השלישית: "התודעה ונדודי השינה שלנו", כאן

כתבה זו עוסקת ממש על קצה המזלג בהנדסת התודעה, קרי מקרים ותחומים בהם גורמים חיצונים, ולעיתים אנו עצמינו, פועלים לשנות ולעיתים לשבש את התודעה שלנו.
הנושא של הנדסת תודעה קיים מאז התפתח המין האנושי, אך בימינו עם המדיות החדשות, המרחב הדיגיטלי והרשתות החברתיות קיבל הנושא תאוצה אדירה.
אנו חשופים להנדסת תודעה בדרך זו או אחרת מיום לידתנו. כל חינוך שאנו מקבלים מהורינו, מהסביבה, ממורים וחברים הם למעשה פן אחד ראשוני וחשוב של הנדסת תודעה. לרוב זהו פן חיובי, שבו רוצים שנגדל לדפוסים בהם שואפים שנלך, ואז קוראים לזה עיצוב תודעה. כמובן שלכל קבוצת אוכלוסייה על פני הגלובוס יש את הנרטיב שלה, את האמונות והדתות.
לנו כילדים יהודים הסבירו שמשה ירד לפני כך וכך אלפי שנים מהר סיני עם עשרת הדיברות, שהן ההנחיות הבסיסיות לפיהן עלינו לפעול. במקביל, בהודו ליותר ממיליארד הודים בני דת הברהמינים (הינדואיזים) מבהירים משחר ילדותם, שיש לפעול על פי הקודקס שהנחית לעולם האל העליון ברהמן. בהערת אגב מעניין, שמדובר בדתות שהתפתחו ממש בנפרד, אך הן מאד דומות בקודקס החוקים הבסיסי. אבל למה להרחיק עד הודו. ראו את ההבדל בין תודעה של ילד חרדי לילד חילוני. אני מביא את הדוגמאות הבסיסיות האלו רק כדי להבהיר, שאין יצור אנוש שלא בוצעה בו הנדסת תודעה בסיסית.

מחמת קוצר היריעה נתמקד בהנדסת התודעה, שמופעלת עלינו מכל עבר, בהיותנו בוגרים ובמקרים רבים ללא שנחוש בכך.
דר' לירז מרגלית, פסיכולוגית חברתית מהמרכז הבינתחומי הרצליה, כתבה ספר ששמו "עיצוב התודעה, הנדסת ההתנהגות, והתחושות שלנו בעידן הדיגיטלי". בספר מסבירה מרגלית, כיצד העקבות הדיגיטליים שאנו משאירים בגלישתנו ברשת, משמשים מכרה זהב לחברות מסחריות וגופים נוספים, מכרה ממנו הם למדים, כיצד לפנות אלינו, לתפוס את תשומת ליבנו, להשפיע על האמונות, המאווים והתחושות שלנו, ובעתות מלחמה אפילו לדוג סוכנים מקרבנו לגורמי אויב.
בנוסף, מובהר שמאחורי הטכנולוגיה הדיגיטלית מסתתרת גם פסיכולוגיה דיגיטלית - מצב בו המשתמש הדיגיטלי הופך בהדרגה לאדם השבוי "מרצון", אך ללא הבנה שהוא נעדר חופש מחשבה אמיתי, רצון, ובחירה.
רובינו מאמינים, שאנו חיים בעידן של אינפורמציה ונגישות אינסופית למידע, בעוד שבפועל אנו צוללים לעולם של דיסאינפורמציה, עולם בו קשה יותר להבחין בין אמת לשקר. פעם כשראינו סרטון מצולם, הינחנו שאנו יכולים לסמוך על מה שראו עינינו. כיום לא ברור אם זה סרטון שצולם, או סרטון שהומצא ונערך על ידי בינה מלאכותית.
הנדסת התודעה עובדת ברמת הפרט, אך גם ברמת הקולקטיב החברתי. היכולת היום להשפיע בעידן הדיגיטלי על התודעה, מהווה סיכון על חברות ובעיקר חברות דמוקרטיות. מספיק שתתבוננו במה שקורה בארצנו הקטנה והשסועה, ומה קורה מעבר לאוקיאנוס, בארה"ב הגדולה.
החוקרים חלוקים בסוגיה, האם יש לנו בכלל רצון חופשי. יש חוקרים הטוענים, שיש לנו אפס שליטה בהחלטות שאנו מקבלים, ואחרים הטוענים, שבהחלטות חשובות יש לנו את יכולת הבחירה העצמאית.
דר' יחיאל הררי, סופר וחוקר תקשורת מאוניברסיטת ת"א, מבהיר את המושג של כוח הדעת. כדי לבנות תודעה אמיתית לא מספיק להבין בשכל את הסוגייה, צריך גם לשלוט בקשר עם הרגש. הוא מביא כדוגמא את השאלה, מדוע אנשים לא מפסיקים לעשן, הרי אצל רובם השכל מבין שזה אינו בריא, אך החיבור בנושא זה בין השכל לרגש ולחשקים, אינו מתקיים. רגשות כוללים תחושות של כעס, אהבה, שנאה, רוגז ותאווה.

בעת מלחמה הנדסת התודעה המכוונת והלא מכוונת, עובדת שעות נוספות מטבע הדברים משני צידי הגבול. בימים רגישים וכואבים אלה מעדיף אני לא לגעת בכך. יבחן כל אחד מאיתנו את הנושא לעצמו. אולי אחרי המלחמה אכתוב משהו בעניין.

לבטח נתקלתם במונח תודעה כוזבת. אז מהי תודעה כוזבת? הכוונה לרוב למקרים בהם אידיאולוגיה משתלטת על תודעת הפרט או קבוצה מדוכאת באופן שמצדיק את הדיכוי. קרי, הפרט כמו גם הקבוצה מאמינים שהדיכוי נכון ומוצדק. לדוגמא, תקופות בהן נשים האמינו שהן נחותות בהיבטים מסוימים או קבוצות חברתיות שהאמינו שהן אכן נחותות במעמד ובזכויות שלהן. תודעה כוזבת אינה תמיד כתוצאה של השפעה חיצונית. יש מקרים בהם אנו בונים לעצמינו תודעה כוזבת כאמצעי הכחשה ומנגנון הגנה מהמציאות. לדוגמא, אם אנחנו במערכת זוגית פוגענית, יש מקרים בהם נעמיד פנים לעצמינו ומול הסביבה, שזו מערכת סבירה, וכנראה חלק מהאשם טמון בנו.

מה אם כך נוכל לעשות, כדי להגן על תודעתנו ממניפולציות במידת האפשר?

ראשית, מודעות - עלינו להיות מודעים לעניין, ולאבד את תמימותנו. עלינו להפוך לביקורתיים יותר. הדבר חשוב בעיקר בעידן הדיגיטלי. לא כל מה שכתוב נכון, לא כל תמונה שראינו אמיתית. נכון, זה לא כיף, לפעמים נחמד וקל יותר להתמסר לסיפורים יפים.

מרחב תודעה אישי - דר' יחיאל הררי מציע לנו לבנות מרחב תודעה אישי ועצמאי, שיגן עלינו, ולו חלקית, מהשפעות חיצוניות. הכוונה היא שלכל אחד מאיתנו יהיה נושא או סוגיה רעיונית, שינסה לחשוב עליה ולפתח אותה במחשבתו. זה יכול להיות נושא תיאורטי או מעשי. יכול להיות נושא הקשור לעבודה, לקשר הזוגי או עם בן משפחה. זו יכולה להיות תוכנית שאנו רוצים להוציא לפועל, כתבה שאנו רוצים לכתוב ועוד. בנית הנושא במחשבה תעסיק את מחשבתנו כמה פעמים ביום, ותצמצם את האפשרות שמוחנו, רגשותינו ותודעתנו יגררו כספינה ללא מפרש על ידי גורמי הנדסת תודעה חיצוניים. ככול שנפתח ונחזק את יכולת התודעה האישית שלנו, נהיה ה פחות חשופים להנדוס חיצוני.

זיהוי הנדסת תודעה - אני נוהג לאתר מקרים מעניינים של הנדסת תודעה וליהנות מעצם העובדה שאיתרתי את ניסיון ההנדוס. לדוגמא, כאשר אני רואה פרסום של חברת "זכותי "שמטפלת בהשגת פיצויים כספיים לחולים סיעודיים, שמתי לב, שאת הפרסום מעטרת תמיד תמונה של אדם ללא קמטים, שיניים מושלמות וחיוך של מיליון דולר, שזכה בסכום של מאות אלפי שקלים, כתוצאה מהסיוע של "זכותי". תשאלו את עצמכם, האם כך נראה חולה סיעודי טיפוסי? חולה שלא יכול לבצע 3 פעולות בסיסיות (עוד מעט ידרשו 4), גם אם זכה בכסף.

אם צפיתם בסרטון פרסומת חדש של "מפעל הפיס", שבה משתתף הצ'ייסר, איתי הרמן, אדם נבון וחכם לכל הדעות, יכולתם לראות את איתי עושה ג'וגינג בפארק. הריצה הזו משדרת בבירור שאיתי רץ לעשות מנוי למפעל הפייס. שימו לב שאיתי לא אומר דבר, אך ההקשר ברור. מעניין כמה שילמו לו על הנדסת התודעה הזו.

אסקפיזם - אסקפיזם עוזר לברוח מהמציאות ומההשפעות של הנדסת התודעה דרך לחיצה על רגשותינו, אך חשוב שבריחה זו תהה במינון הראוי. הרי אין בכוונתנו להתנתק מהמציאות. טוב ביחוד בימים אילו לצמצם את הצפייה בחדשות ובפאנלים של פרשנים בטלוויזיה וכתחליף לצפות בסדרות בנטפליקס או לקרוא ספר מהנה.

בואו ונשמור על התודעה שלנו.