מִסַּפְרָנֵי הצפון תיפתח הטובה - מאת: רחלי פוקס משקובסקי

איך גורמים לתלמידים לאהוב ספרים? למה כדאי לקרוא בפניהם בקול? ועוד - על כך, אייל הורוביץ, שהיה ספרן ומדריך ספרנים במחוז חיפה מטעם משרד החינוך. אייל התוודע לחומי ולרונית מתנדבות 'ידיד לחינוך' המובילות את מתנדבי הספריות בצפון, והכניס את ספרני העמותה למסגרת עבודתו

בביה"ס הריאלי העברי בחיפה, סניף "אחוזה יסוד" יש פינות קריאה מחוץ לספריה, יש פינת ספרי בישול בחדר בישול, בשבוע עידוד הקריאה (החל ביום הולדתו של אליעזר בן יהודה) הילדים עושים מחקר על סופרים ישראליים, מכינים אותיות מבצק, והמורים מציגים כל אחד ספר ילדים שאהוב עליהם במיוחד. כל זה קורה ביוזמתו של הספרן אייל הורביץ, איש חיפה, שהוא גם מורה למדעים ולטכנולוגיה בביה"ס. צריך לציין שביה"ס הזה (וגם שאר סניפיו, כולל גני ילדים) הוא פרטי, ומתמחה בתקשורת ובמדעים.

בשנה שעברה שימש אייל, בנוסף לתפקידיו אלה, גם מדריך ספרנים במחוז חיפה מטעם משרד החינוך. מתחילת השנה ממלאת תפקיד זה איריס גלעד. "בבתי הספר היסודיים בארץ אין תקן לספרן. באחדים מנהל ביה"ס מקצה שעות ספריה לאחד המורים. ברבים מבתי הספר מפעילים את הספריות מתנדבי 'ידיד לחינוך', ובאחדים אין כלל ספריה, וזה ממש עצוב" אומר אייל. במסגרת תפקידו התוודע לחומי רקם ולרונית גבריאלי – שתי מתנדבות של העמותה, שמשמשות כמובילות המתנדבים בספריות באזור אלון (מאזור נתניה ועד קריית שמונה!) מזה כשמונה שנים.

"אייל הכניס את הספרנים המתנדבים של העמותה למסגרת עבודתו" אומרת חומי רקם. "העביר לנו את אותם חומרים ואותן השתלמויות. אנחנו מצדינו היינו מעבירות את החומרים לרכזות ביישובים. רונית ואני ארגנו שתי השתלמויות נוספות בשנה לספרנים. בכל פעם בנושא אחר. בשנים הראשונות הדגש היה על ארגון ומחשוב הספרייה. במשך הזמן הדגש עבר לפעילויות שונות בספרייה. תמיד אחת ההשתלמויות מתקיימת בספרייה על שם יונס וסוראיה נזריאן של אוניברסיטת חיפה (הספריה שם מרכזית ומשמשת את כל הפקולטות), ובמסגרתה מתקיימת גם סדנה בנושא ספרות ילדים.

בתקופת עבודתה שמשה חומי במשך עשרים שנה כראש המנהל בספריה של אוניברסיטת חיפה. "נשארתי בקשר, וזה מאפשר לי שיתוף פעולה עם הספרייה לטובת הספרנים של העמותה". מאז פרישתה היא מתנדבת בתחום זה. רונית גבריאלי, שותפתה של חומי בהובלת המתנדבים בספריות בצפון, הייתה אחראית על נושא הספריות באגף החינוך של עיריית חיפה במשך שלושים שנה. במסגרת עבודתה עסקה גם בתכנון ובניית ספריות בבתי הספר בחיפה.

אנחנו חוזרים לאייל, ושואלים, איך הוא הגיע לתחום הספריות בהיותו מורה למדעים ולטכנולוגיה. "ספרות ילדים עניינה אותי מאז ומתמיד" הוא מספר. כשיצאתי לשנת שבתון, השתלמתי בספרנות. מתישהו נוצר צורך בספרן לספריית ביה"ס. מאז אני שם". את אחת ההשתלמויות העביר בעצמו, ובמסגרתה שיתף את המשתלמים בפעילויות שיזם, ובמחשבותיו על עבודתו של ספרן בביה"ס. מלבד הקמתן של פינות קריאה ברחבי ביה"ס, כפי שכבר הזכרנו, לאייל יש שעת קריאה קבועה לכל אחת מהכיתות (14 סך הכל). "כדאי לקרוא לילדים בקול", הוא אומר. "הצעתי רשימת ספרים שמתאימים לילדים על פי גילם (בהמשך אנו מביאים רשימת המלצות לכיתות א' עד ד'). הצגתי בפניהם ספרים חדשים, את "מצעד הספרים" של משרד החינוך, וכיצד אפשר לסקרן את הילדים, ולגרום להם לעניין בספר". מאין ההיכרות עם הספרים?אני שואלת. "לחלק מהספרים נחשפתי בספרייה, ואחרים - גדלתי עליהם. הזהרתי מפני נושאים רגישים שעולים לפעמים בספרים, והצעתי להתייעץ עם המחנכים".

מדוע חשוב לקרוא בקול בפני ילדים צעירים? אייל מונה יתרונות רבים. הילדים נחשפים כך להגייה נכונה, הקורא יכול לפשט מונחים קשים במהלך הקריאה, הדמיון של הילד יכול לפעול בחופשיות כאשר אינו משקיע מאמץ בפעולת הקריאה, האינטונציות השונות שהקורא משתמש בהן מעבירות את הסיפור בצורה נכונה, הילד המאזין יכול לשאול שאלות במהלך הקריאה, וכמובן יש ערך לקשר הנוצר בין הקורא לילד. "לפעמים" מוסיף אייל, "אני נעזר באביזרים המוזכרים בסיפור, דבר שמאפשר הסתכלות בתלת ממד ושילוב של משחק".

ספרים בנושא שוויון מיגדרי - מתוך תערוכה בביה"ס הריאלי העברי בחיפה, סניף "אחוזה יסוד"

אייל מקים תערוכות ספרים על פי אירועים אקטואליים, לדוגמא, משחקי היורוליג! פעם בחודש מתקיימת שעת סיפור, שבה ילד מכיתה גבוהה קורא סיפור בפני ילד צעיר, כעין "חונכות ספרותית". לכל מתנדב יש פינה קבועה בספרייה, שבה הוא יכול לקרוא לילד סיפור או להציג עבודה שהילד הכין בעזרתו. "הספרייה משמשת גם כגלריה, שבה תלמידים שמציירים יכולים להציג את עבודותיהם. המטרה היא לתת במה לכל תלמיד. כל ספרן יכול להביא את עולמו". אייל גם הציג בפני המשתתפים אתר אינטרנט בשם "בת ים בסימן קריאה" ובו מגוון של ספרי ילדים ורעיונות לפעילות בעקבות קריאתם, ורעיון ממש נפלא לפעילות רב תחומית  – הצגת פטר והזאב על ידי כיתה א, כשאייל קורא את הסיפור בקול, והמורה למוסיקה מנגנת.

ובחזרה לפעילות של חומי ורונית, מתנדבות העמותה. "ישנן הוראות של משרד החינוך כיצד יש לסדר ספריה" אומרת חומי. בזמנו הן היו מרבות לבקר בספריות בתי הספר המופעלות על ידי מתנדבים של העמותה, ולתת הדרכה. "הכל נעשה קשה יותר מאז מגפת הקורונה והמלחמה", היא אומרת. היא מספרת על עזרתן בתפעול הספריות בכמה יישובים ערביים במועצה האזורית גלבוע. כאשר שולה קיפר, רכזת קבוצת המתנדבים במועצה, יזמה צירוף של יישובים ערביים לקבוצה, חומי ורונית הגיעו לשם עם הדרכה ומצגת (כתבה על הפרויקט הזה התפרסמה באחד המידעונים  הקודמים).

בשנה האחרונה, שנת המלחמה, הן פתחו הדרכות למתנדבים, שיוכלו לסייע לילדים בחיזוק כישורי השפה. זה היה פרויקט נסיוני בקבוצות קטנות, והתקיים בספריות בחיפה. גם בכך עזר להן אייל הורביץ. אותן ספריות שהשתתפו בפרויקט, קבלו סכום מסוים מעיריית חיפה לרכישת ספרים.

חומי אומרת שככל הנראה, השנה הפעילות שלה ושל רונית תצטמצם לארגון השתלמויות בלבד. "ביקרנו במשך הזמן ברוב הספריות במחוז הצפון, הדרכנו את הספרנים בכל הנוגע לארגון וקטלוג הספרים, העמדת הריהוט ופעילויות אפשריות בספריה. כיום הם יודעים להתנהל. בנתניה, שהיא מאד פעילה בתחום, יש כבר רכזת מקומית מיוחדת לספריות בתי הספר, המופעלות על ידי מתנדבים של העמותה. גם ההשתלמויות ניתנות לשילוב בהשתלמויות הכלליות. ייתכן שנמשיך לארגן את ההשתלמות המיוחדת עם הסדנה בספרות ילדים באוניברסיטת חיפה. שאר המידע יועבר לרכזות היישוביות, ומהן יועבר לספרנים."