איך קשור 'ידיד לחינוך' לזכייתה של נטע לי מבאר שבע במקום הראשון עם הפוסטר שלה בתחרות ארצית על הנושא: "שלום ללא גבולות"- מאת: יפה חכמון

הפוסטר  יישלח לתחרות בינלאומית מטעם ארגון "ליונס"

אבי אשרף הוא אמן משכמו ומעלה, וחבר באגודת הציירים והפסלים. אבי מתנדב מטעם 'ידיד לחינוך' בבית הספר "רכסים בבאר" שבע. נושא השלום תמיד העסיק אותו, ומאז השבעה באוקטובר מחשבותיו עשו שעות נוספות ורעיונות החלו מבעבעים בו ביתר שאת, ואז, כאילו קראו את הגיגיו, הגיעה כמדי שנה הזמנה לתחרות בינלאומית בנושא "שלום ללא גבולות" מטעם אירגון "ליונס ישראל", הפועל במסגרת הארגון הבינלאומי לפעילות התנדבותית-חברתית  לטובת הקהילה.

כך התחיל סיפור מפעים. סימה עזרא, מנהלת בית הספר "רכסים" הציגה את נושא התחרות בפני צוות בית הספר, וביקשה שגם הפעם, כמו בשנים קודמות, ישתתפו בתחרות. המורה לאומנות, בת אל בן יעיש  לקחה על עצמה להוביל את הפרוייקט. נבחרו שלוש תלמידות: נטע לי, אמה וטליה משכבת כיתות ו'. מרגע שנבחרו התלמידות, נכנס גם אבי לתמונה במלוא מרצו וכיוון למטרה הנכספת, תוך שיתוף פעולה מלא עם בת אל  והבנות. כאן המקום להגיד, כי בת אל היא רכזת מתנדבי 'ידיד לחינוך' מטעמו של בית הספר.
התהליך החל. נכתבה תכנית, המפרטת כל שלב ושלב. מבין דרכי הביטוי האפשריות להבעת הרעיון של נושא התחרות: משחק, ציור או פיסול, הוחלט להציג פוסטר, המשקף את נושא השלום, ואז החלה העבודה.
במהלך כל התרגול עבדו כולם בשיתוף ותיאום עם כל הגורמים הקשורים למיזם. לבסוף נבחרה עבודתה של נטע לי.

נטע לי מספרת – "בהתחלה פחדתי, למרות שאני מציירת, מאז שהייתי ילדה קטנה, ואני גם בחוג ציור. לא היה ברור לי, איך אתחיל, אבל גם התרגשתי והרעיונות התחילו לרוץ בראשי. ציירתי הרבה פירות. הנושא הוא שלום ללא הגבלות, אבל בחיים יש מגבלות. הפירות סמלו את השפע בלי גבולות. כל פעם שעלה לי, לבת אל או לאבי רעיון  לגבי הציור, הוספתי עוד דברים הממחישים את השלום. כל הזמן חשבתי, איך להמשיך את הרעיון וחלמתי על הזכייה. נהניתי לעבוד עם החברות. הצענו רעיונות וכולנו היינו רציניות. קיבלנו כלים חשובים מבת אל ואבי כמו, איזה סוגי עפרונות מתאימים לעבודה. עבדתי עם עפרונות וצבעי פנדה. ציירתי על בריסטול. אני מודה על הליווי המסור והצמוד של בת אל ואבי.

"נהנינו לעבוד עם שלוש הבנות", מספרים בת אל ואבי, "כולן מוכשרות ונרתמו במרץ. אנו שמחים שגילינו תלמידה כמו נטע לי ברמה כה גבוהה ויכולות מדהימות. היא ילדה עדינה וחרוצה, הדבקה במטרה. מהירות החשיבה והביצוע שלה מדהימים. לדוגמא: כשעלה הרעיון לצייר את היונה, תוך דקות ציירה נטע יונה מושלמת ויפה. היא עבדה ללא לאות. גם כשהייתה עייפה מאוד, לא עשתה הנחות לעצמה. "כשהגענו למוצר המוגמר, אשר עורר התפעלות בקרב כל מי שראה אותו", ממשיך אבי, "התעוררו בליבי חששות שמא לא יאמינו שאכן תלמידה  עשתה זאת.  ככל שקרבו מועדי התחרויות כך גברו המתח וההתרגשות. היו שתי תחרויות, אחת מקומית (עלו חמישה מתחרים) והשנייה ארצית (עלו לגמר שלושה). בתחרות הארצית נטע לי זכתה במקום הראשון.

פוסטר השלום - נימוקי השופטים

ראוי לציין, כי מעבר לשעות שעבדו וליוו את הפרוייקט בביה"ס, בת אל ואבי, גם ניהלו תכתובת רצופה שכללה התייעצות, עדכון והסבר. מהצצה בתכתובת נחשפת בפני דינמיקה מעוררת השראה. אציג כמה דוגמאות - "בת אל, יש להשלים את המפה בצד ימין ואת הקווים של סמל השלום..."  "היי אבי, האם להוסיף עוד אדום?" אבי, ששואף לשלמות, האיר והציע. בשלב מסוים הוא  חשש שאולי הגזים וכתב "כנראה שאני מנדנד יותר מדי". בת אל משיבה – "מה פתאום? אתה מייעץ לנו ומכוון. תודה רבה על הליווי המשמעותי והתהליך שעברנו יחד".
בת אל עדכנה את הוריה של נטע בכל צעד ושלחה תמונות המתארות את עבודתה. 

ברגע שהוכרז, כי נטע לי זכתה במקום הראשון בארץ, הלב החסיר פעימה. ההורים, הצוות המלווה ובעיקר נטע לי חוו התרוממות רוח עילאית. הזכייה הזו היא מקור לגאווה. הפוסטר ישלח לארה״ב לתחרות עולמית, ואולי גם תהיה זכייה בינלאומית.
"אני מקווה שיפיקו בול של הציור", אומרת נטע לי. הלוואי, ונגשים עוד חלום.
המנהלת והצוות המלווה הזמינו את הוריה של נטע לי לבית הספר, ויחד חגגו את הזכייה.
מי ייתן והשלום יגיע במהרה ותשרור אחווה בין העמים.

מתוך נימוקי השופטים

השופטים ציינו כי הציור מביע מסר עמוק על נתינה בלתי מותנית וקהילתיות, דרך אלמנטים סמליים כמו היונים, המסמלות שלום וטוהר, שנושאות סלסלות מלאות פירות – סמל לשפע ולשיתוף. במרכז הציור ניצבת דמות אנושית כסמל השלום – PEACE  , המחברת בין האלמנטים, מוקפת בפרטי פירות ססגוניים, שמסמלים את השפע וההרמוניה, שנוצרים כאשר קהילה פועלת יחד מתוך ערבות הדדית.

המיקום של הדמויות על גבי עננים מוסיף מימד חלומי לציור, כאילו הוא מזמין את הצופה להרהר בעולם אידיאלי, שבו כולם תורמים ומקבלים. הצבעים הרכים יחד עם הקומפוזיציה המעגלית, יוצרים תחושת איזון ושלווה, ומדגישים את הרעיון של מחזוריות בחיים ובטבע.