האתגר המיוחד שאני צריכה לפצח עם הילד בעז (שם בדוי), מאת: צביה טולדנו

עם פתיחת שנת הלימודים, אנחנו, המתנדבות, מקבלות מביה"ס רשימה מאוד מאורגנת ומסודרת לפי ימים ושעות, שם התלמיד הזקוק לעזרה, שם המחנכת שלו, מס. הטלפון שלה, וליד כל שם, הערה – "זקוק לחיזוק המתנדבות בקריאה": "ביישן ורגיש", "חסר בטחון עצמי", "אמא נכה" "אגרסיבי ולעיתים אלים", וכדומה. הערות מעין אלה עוזרות לנו להתייחס לתלמיד/ה בהתאם.

השנה קבלתי 6 תלמידים מכיתות ג' ד' – שניים בכל שיעור. רק בשני מקרים התבקשתי להתייחס לתלמיד שמגיע לבד, ואכן המצב מנומק ומוצדק.

בשנה שעברה עבדתי עם תלמיד מכיתה ד', שהוא מאוד מאוד מופנם. עליו נכתב: "מתמודד בבית עם אמא חולה בטרשת נפוצה". הייתי מלאה בסיפוק וגאוה, כאשר השנה המנהלת אמרה לי: "חנן (שם בדוי) מתעקש לעבוד רק אתך". רוב השיעור אנחנו משוחחים, ומעלים בכתב את תוכן השיחה (בתואנה שאני מלמדת אותו לכתוב בסגנון ראוי ללא שגיאות). בכתיבה אני מנסה להביא את הילד לפרוק את העצב.

על תלמיד אחר מכיתה ג' כתבה המורה: "עדיין לא מצא את מקומו בכיתה". ההערה הייתה כחידה בעיני. נכנסתי לכיתה, ופניה של המורה זרחו, "באת לקחת את בועז? תהני, למה שרק אני איהנה?". נותרתי המומה – מה היא מנסה לרמוז לי?
לקראתי קם ילד צנום, קטן, עם פאות ארוכות, המלופפות סביב אוזניו, ובדילוגים ומצב רוח מרומם בא לקראתי. אני מבקשת שייקח קלמר ומחברת. כל הדרך לעבר הספרייה (שם אנחנו עובדות) דילג וקיפץ.
כשהתיישבנו, פתח ואמר: "קודם אציג את עצמי – קוראים לי בועז, אני בן 8". פתחתי מחברת, בה אני רושמת את כל תהליך הלמידה, תאריך, כיתה ושם הילד. בכותרת כתבתי: בעז – ג'-1.
- הילד הציץ וקרא בזעם: "למה הוצאת את שם אלוהים מהשם שלי?" בעז כותבים עם ו' - בועז.
- אני: "בועז, אני מתנצלת. יש לי נכד בשם בעז, והוא מאוד מאוד מקפיד לכתוב את שמו ללא האות ו', אבל תסביר לי, איך האות ו' קשורה לאלוהים".
- "לא נעים לי, אבל את ממש בורה. אלוהים מוזכר בתנ"ך בשם יהוה. כל אחת מאותיות יהוה קשורה לשמו של אלוהים. שכחתי לשאול אותך, איך קוראים לך".
- (הילד צודק, לא הצגתי את עצמי. הוא ממש השתלט על השיחה) "קוראים לי צבייה".
-"יופי של שם, אלוהים מופיע פעמיים בשם שלך. תגידי לנכד שלך שהוא חייב להוסיף את האות ו', כי ככה אלוהים יהיה אתו".
- "בועז, ספר לי על המשפחה שלך".
- "יש לי אחות, אמא ואבא ששייך לכוחות הבטחון, והוא כרגע בלבנון"
- "שיהיה בריא ויחזור בשלום", השבתי.
- "חס וחלילה, שלא יחזור בשלום. חוזרים בשלום רק בארון בתור מתים. החיים והבריאים חוזרים לשלום".
- "בועז, סליחה, לא ידעתי"
- "יש לך גוגל ? תבדקי ותראי את ההבדל".
- "בסדר אני מבטיחה לבדוק בבית"
(אגב בדקתי. הילד צודק באופן חלקי. יש הסברים ונימוק להבדלים בין בשלום ולשלום.

הנה הזדמנות להחכים מעט - ראו מה האקדמיה אומרת על כך בקישור הבא: נא ללחוץ כאן

- "בועז, בוא נתקדם. במה אני יכולה לעזור לך? באיזה תחום אתה מתקשה?"
- "אני לא מתקשה בכלום! אני מאוד רוצה ללמוד על דברים זעירים, כמו למשל על הנימים, כמו למשל על דברים זעירים כמו שערות. לא, לא, בעצם אני רוצה ללמוד דברים על כדור הארץ, לא! בעצם תלמדי אותי על הרכב של חומרים, מה קורה לשני חומרים שמערבבים יחד?
- "בועז, התחום הזה שייך לכימיה ואת זה לומדים רק בתיכון. אני מבינה שאתה מאוד סקרן. חלק מהדברים ניתן ללמוד מתוך ספרים. אני מבקשת בתור התחלה לבדוק את רמת הקריאה שלך, ואחר כך אערוך לך הכתבה, כדי לבדוק את רמת הכתיבה, ויש לי רעיון לגבי ההמשך, מאחר ואנחנו בספריה, נמצא ספר שדן בגוף האדם ונלמד על הנימים ועל השערות".
- בועז: " לא זה כבר לא מעניין אותי!!

בקצור, הבנתי שלפני אתגר, וצריך לפצח אותו. עכשיו אני מבינה למה המורה התכוונה.