האתגרים של מיכל גרין, מנהלת אזור המרכז -ברוש, שנכנסה לתפקיד מייד אחרי השבעה באוקטובר, מאת: אסתר אבני

בשמונה באוקטובר לפני שנה, התקיימה שיחת זום בין הנהלת 'ידיד לחינוך' ובין מיכל גרין המועמדת להחליף את איה קרפיבקה בניהול מחוז המרכז -ברוש בעמותה. בשיחה התוודעה מיכל למה שמצופה ממנה, והבינה שהתפקיד, שמוצע לה, מהווה מעין המשך לפעילותה בניהול מחוז מרכז של תוכנית "אשת חיל" בעמותת "בעצמי". תוכנית זו מלווה אישית באופן פרטני ומותאם, נשים מתרבויות שונות, ומכוונת אותן לתעסוקה והשכלה, כדי שיוכלו להשפיע על חייהן לטווח הארוך ותהיה להם היכולת לממש את הערכים עליהם מושתתת התרבות ממנה צמחו.

כניסתה לתפקיד ניהול מחוז ברוש בתקופת המלחמה, אתגרה את מיכל ואת כל המחוז כולו. לדבריה, "זו הייתה כניסה למים סוערים". היא הכירה את הצוות דרך שיחות בזום והבינה שבתי הספר אינם ששים לשהותם של המתנדבים בתקופה זו בכיתות, ולכן הכניסה לתפקיד דרשה ממנה לפעול במהירות וברגישות. מיכל נדרשה לעשות התאמות תוך כדי תנועה. "כל התהליכים התעכבו. היה צורך בהכשרת המתנדבים למצב, גם אם לא היו בקו העימות, כי היו יישובים שקלטו מפונים". בהקשר זה היא משבחת את רכזי היישובים שעזרו לה ולימדו אותה להשתלב ולהיות חלק מהמערכת. היא מגדירה אותם כ"אנשי מקצוע", שעובדים במשרה מלאה ללא חופשות .

מיכל אומרת שההתנדבות חשובה בכל גיל. היא יודעת שבעולם העבודה, לא תמיד מגיעים לסיפוק ולמימוש הערכים עליהם אנו גדלים בבית הורינו, לכן היא חושבת שצריך לעודד אנשים בכל גיל להתנדב. למשל, היא אומרת: "להצטרף לצוות וועד ההורים של הגן או של בית הספר בו לומדים הילדים", כפי שהיא בעצמה מעודדת את בני משפחתה לעשות.
בטרם פרשה מעבודתה, החליטה לעבור קורס "ניהול מתנדבים" במועצה הישראלית להתנדבות. מיד בסיומו קיבלה את ההצעה לנהל את אזור ברוש. התפקיד "התלבש יפה" על מערכת התוכניות שלה וערכיה האישיים - לעבוד עם מתנדבים גמלאים ולסייע להם לטפח את רצונם לממש את הערכים עליהם גדלו.

כשהחליטה מיכל להתנדב ב'ידיד לחינוך', עשתה "שיעורי בית" ובין היתר קראה את אחד המחקרים של העמותה, שנעשה בקרב המתנדבים, ולמדה ממנו עד כמה חשוב לטפח את המתנדב היחיד, ולהציע לו תכנים שיעזרו לו בפעילותו בבית הספר עם התלמידים, וכך לתת לו תחושת שייכות לבית הספר בפרט ולעמותה באופן כללי. לשם כך, בכוונתה לפגוש כמה שיותר מתנדבים כדי להבין את צרכיהם, "גם ליצור שיתופי פעולה עם הרשויות במחלקות החינוך, הרווחה והשוויון החברתי, ובמיוחד עם רכזת המתנדבים העירונית שהיא חשובה מאוד בעיני".
את הרכזים היישובים מיכל רואה גם כמייצרים תשתיות לפעילות משותפת עם המחלקות הרלוונטיות האלה. היא מתכננת לעודד אותם ליצור את הקשרים הללו בכל הרשויות. כך ראשי מחלקות החינוך יעבירו את המסרים של 'ידיד לחינוך' למנהלי בתי הספר, כדי שינחו את המורים כיצד להתייחס למתנדבים בכיתותיהם . קשרים אלו יועילו למתנדבים ויהוו גם ערך מוסף למחלקות השונות. לדעתה, "כך לא תתפתחנה בעיות בנושא רווחה והפגת בדידות אצל תושבים בעיר". עידוד ראשי המחלקות בעירייה לתמוך בצרכים הפיזיים והאקדמיים של המתנדבים בעיר גם יורידו במעט, אומרת מיכל, את הנטל הכספי ממשרד החינוך. בעיר פתח תקוה, למשל, הרכז היישובי יצר קשר עם מרכז פסג"ה . המרכז מאפשר לרכז לכנס את כל מתנדבי העיר, כ200 במספר, להשתלמויות והדרכות. כמו כן מאפשרת העירייה הרצאות וסדנאות למתנדבים במימונה על ידי מרצים של מרכז פסג"ה.

את תפקיד הרכז הבית ספרי או העירוני, רואה מיכל גם ככתובת או אוזן קשבת למתנדב שניתקל בבעיה כלשהי - כתובת בעלת יכולת לפתור את הבעיה שהתגלתה. כך המתנדב ירגיש שהוא עטוף גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה רגשית.
רצוי, היא אומרת, שלא יהיה מצב בו יש רק מתנדב אחד או שניים בבית הספר. מצב זה לא מאפשר מינוי ראש צוות, שדואג לצרכי המתנדב. לכן היא מתכננת להגדיל את מספר המתנדבים בכל מסגרת, מה שיהיה לטובת המתנדבים והמסגרת כאחד.

את תפקיד המתנדב בבית הספר היא רואה כמי שמסייע למורה ולא רק לתלמיד. כידוע, המורים נמצאים במצוקה מקצועית, כשאינם יכולים לתת מענה לכל הצרכים של כל תלמידיהם. מיכל מצטטת מדברי מורה שאמרה: "היום שבו מגיעה המתנדבת לכיתתי הוא היום המאושר ביותר שלי בשבוע". לכן, לדעת מיכל, חשוב שהמתנדב ידע מהן הציפיות של בית הספר ממנו בהתאם לצרכי בית הספר והיכולות של המערכת לספק צרכים אלו.

מיכל מספרת שהיא רוצה לעודד את הרכזים לבנות בבתי הספר קהילות של מתנדבים וזאת בהתאם למטרות 'ידיד לחינוך'. כך, היא אומרת, המתנדב לא יפעל רק בבית הספר אלא תהיה לו מסגרת לפעילות חברתית מחוץ לשעות ההתנדבות בבית הספר. לשם כך תהיינה פעילויות קבוצתיות חוויתיות ומגבשות למתנדבים.

"יש כל כך הרבה אנשים בקרב המתנדבים, הרוצים לתרום יותר מאשר רק במסגרת הכיתתית" , היא מוסיפה, ולכן היא מבקשת לארגן אותם, ובכך לסייע לרכז היישובי, כך שיהיו לו מנחים מקצועיים להשתלמויות מגוונות מקרב המתנדבים ולמענם.

את נושא ההתנדבות מיישמת מיכל על עצמה גם עכשיו. "אני שמחה שאני לא רק עובדת אלא גם מתנדבת" . היא מתנדבת מדי מוצ"ש ב"חדר המשפחות" של החטופים, הנימצא ב"בית אריאלה" הצמוד לכיכר החטופים . האולם פעיל 24/7 ומאפשר למשפחות לנוח מעט בין הפעילויות, לעבוד ולהיפגש עם אנשי תקשורת. היא גאה במשפחתה המורחבת שיש בה שורשים אשכנזים מתוצרת גרמניה ושורשים תימנים. זהו דור ההורים שלה שהוא משמעותי עבורה, ומוביל את הערכים שהתחנכה לאורם. וכשיש לה זמן פנוי היא מטיילת בשביל ישראל.