משה מור מנהל בית ספר גן רווה ע"ש יצחק נבון: "מתנדבי 'ידיד לחינוך' עושים אותנו לבית ספר שמח" - מאת: רני רוגל

מה עושה גמלאי צה"ל שמשתחרר בדרגת סגן אלוף אחרי 27 שנות שירות בתפקידים קרביים בכירים? בדרך כלל משתלב בתפקיד ניהולי בכיר בשוק העסקי, מה שנקרא "עושה לביתו".

סיפורו של משה מור, סא"ל במילואים מרחובות, נשוי לקצינת מבחן ועובדת סוציאלית ואב לשלושה בנים, שהבכור בהם מתחיל מכינה קדם צבאית, שונה – אפילו מאוד שונה, כי הוא החליט להשפיע בתחום החינוך והצליח ליצור קשר אמיץ עם "ידיד לחינוך".

כאמור, משה מור מילא תפקידים קרביים בכירים כמג"ד בהנדסה קרבית וסמח"ט בג'נין. כשהשתחרר בשנת 2017 התמנה לסמנכ"ל חברה שסיפקה יעוץ לוגיסטי ארגוני לעיר הבה"דים, אך החליט שאינו ממצה את עצמו והחליט לשנות כיוון.
משה התלבט יחד עם רעייתו לגבי תחום החינוך. היא אמרה כי הוא מתאים לכך, ויחד החליטו שילמד הוראה. "מעולם לא חשבתי שאהיה מורה", אומר משה – בעל שני תארים, תואר ראשון בניהול ומשאבי אנוש ותואר שני במנהל עסקים ויעוץ ארגוני. הוא עבר במשך שנה הסבה להוראה בבית ברל במסגרת תוכנית "הטובים לחינוך" של צה"ל, המיועדת לפורשים שרוצים לעשות שינוי, ובמקביל עבר גם קורס מאמני כושר ומטפל LICBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

עם סיום הלימודים קיבל משה הצעה לנהל אזור באחת מקופות החולים, אך החליט לפני הכניסה לתפקיד להוציא את עצמו לבד ל"חופשת שחרור" של שלושה שבועות בתאילנד. במהלכה התקשרה אליו מנהלת בית ספר בן יהודה בנס ציונה, ששמעה עליו מהרכזת הפדגוגית של בית ברל. משה אמר לה שכנראה לא יהיה מורה, אך המנהלת לא הרפתה ופנתה אליו שוב. כשנחת בארץ נפגש איתה מיד – שבוע לפני פתיחת שנת הלימודים. "שמעתי אצלה תשוקה כפי שלא שמעתי הרבה זמן. נטשתי את הצעת העבודה בקופת החולים, ותוך שבוע הפכתי למורה לאזרחות ותנ"ך, מחנך כיתה י' ומגיש לבגרויות".
כפי שהוא אומר, השנה הראשונה הייתה קשה: "המעבר מתפקיד בכיר בצבא עם קצינים עוזרים ותקציבי ענק, לכך שאין בחדר המורים כיסא לשבת עליו עקב ריבוי המורים, היה לא פשוט כשיש תלמידים רבים שדורשים שהשיעור יהיה מעניין, מאתגר, שמח ולא משעמם, שאי אפשר לגלגל את המשימה למישהו אחר, ובמקביל צריך לכתוב מערכי שיעור כל לילה. הבנתי שדרושה לתפקיד המחנך והמורה מנהיגות בלתי מתפשרת, עבודה קשה וראיית התלמיד".
תוך שנה הוא הפך לרכז שכבת יא'-יב' בתקופת הקורונה המאתגרת. "שכבה מיוחדת, כשמתוך כ-200 תלמידים 98% קיבלו תעודת בגרות אחרי לימוד בבית ולימוד מחוץ לכיתות, בעיקר בזכות הצוות השכבתי והיועצת. זהו בית ספר איכותי, שהצוות משקיע בו באופן פנומנלי".
אחרי שלוש שנים בתפקיד הוצע למשה להתמודד על תפקיד ניהול שני בתי ספר – בעיר נס ציונה ובמועצה האזורית גן רווה, הכוללת בתוכה תשעה יישובים.

"היה לי חיבור מהיר עם ראש מועצת גן רווה, מוני אלימלך, ועם המפקחת מיכל דדון, בתפישה ובדברים נוספים", אומר משה שעבר מספר ראיונות, ולפני שנתיים קיבל את ניהול בית הספר היסודי האזורי גן רווה ע"ש יצחק נבון; בית ספר שמונה-שנתי – כיתות א'-ח', אחד הגדולים במחוז עם כ-700 תלמידים.
"התחלתי בתקופה מאוד מאתגרת של פוסט-קורונה, עם בעיות חברתיות ורגשיות אצל התלמידים ופערים פדגוגיים, וחוסר בצוות החינוכי", הוא אומר. "המון דברים דומים בתפקידי היום לצבא. בשנתיים האחרונות הצלחנו ליצור "יחידה" - גוף אחד ובית ספר מאוד שמח. זה המוטו שלי: בית ספר בו רואים את כישורי הילדים והמורים, ויש קשרי שיתוף פעולה עם ההורים והקהילה".
"אנחנו נמצאים במצב של חוסר במערכת החינוך, אך בחרנו לחשוב איך יוצאים מחוץ לקופסה וגדלים בתוך עצמנו, איך משתמשים בסביבה ובשותפים על מנת לקדם את בית הספר והתלמידים.
יצרנו שותפויות רבות, כמו קמפוס הורים שבאים ומלמדים, שיתוף פעולה הדוק עם 'כפר הנוער עיינות' ו'המכינה הקדם צבאית אדרת',  אשר הפכו לחלק אינטגרלי מהצוות החינוכי של בית הספר. בנינו תוכניות עבודה עם מוזיאון קיבוץ פלמחים ועיינות, שמטרתן להוציא את התלמידים מהכיתות אל מחוץ לבית הספר, ולקיים למידה משמעותית.   

לפני חצי שנה סיפר יו"ר ועדת החינוך במועצה האזורית למשה, שיש מי שרוצה להתנדב בבית הספר. משה חשב, כי מן הסתם יש גוף שיודע להנחות בנושא, וכך הגיע ל"ידיד לחינוך" ונקבעה לו פגישה עם זהבה וינוקור, מנהלת אזור נס ציונה בעמותה.
כך התחיל הקשר בין משה מור ל"ידיד לחינוך", ופורסמה פנייה על כך שמחפשים פורשים וגמלאים שיגיעו לפגישה ראשונה. תוך מספר שבועות פנו לבית הספר עשרה מתנדבים ומתנדבות, כולל אב גמלאי של אחת המורות, שביקש להתנדב. הוקמה קבוצה של המעוניינים, הוצגו בפניהם הציפיות מהם, ומזה ארבעה חודשים מגיעים שלושה עשר מתנדבים לבית הספר מדי שבוע, כאשר אחת המורות, יהודית שני, קיבלה הובלה והפכה לרכזת המתנדבים של בית הספר.
כל המורות והמורים חוברו למתנדבים שתודרכו לצורכי התלמידים, מה מותר, מה אסור ומה עליהם לעשות במקרה קושי, והותאמו תלמידים למתנדבים.
"המתנדבים הפכו לחלק מאיתנו ומחדר המורים", אומר משה מור מנהל בית הספר. "אנחנו מארחים אותם במפגשים ובכל אירוע בית-ספרי. הם באים גם סתם לשבת בחדר המורים, התחברו לצוות ולילדים, מרגישים שמקדמים תלמידים ומספרים על הצלחות".

"מתנדבים, שהפכו למשמעותיים אצלנו בגן רווה בקידום ילדים, קיבלו מאיתנו תעודות הוקרה וסיפרו על חוויות. הם מגיעים עם מוטיבציה רבה כל בוקר, ממוקדים ומשקיעים, כמו הצוות החינוכי הקבוע", מוסיף משה מור. "בעיניי זה חלק מהדברים היפים בבית הספר. כולנו בחינוך עוסקים בנתינה. ככל שהם נותנים יותר, הם מקבלים עוד יותר. הסינרגיה והחיבור מביאים אותנו לפסגות חדשות. אם יש דבר שאני גאה בו, זה שיש לי עוד מבוגרים אחראים, והילדים נהנים. לילדים לא קל היום, והמתנדבים הם עוד מורים מחנכים בעלי ערכים, שנמצאים מולם. זה הרווח האמיתי שלנו כאנשי חינוך, ואני מתכוון להרחיב את המספר לפחות לעשרים מתנדבות ומתנדבים בשנת הלימודים הבאה".

אי אפשר לסיים סיפור מלבב זה בלי דבריו של משה מור, הבאים מהלב ונוגעים בו: "בתקופה הכי מקוטבת ומורכבת במדינה, אני רואה את הטוב – והמתנדבים הם הטוב. הם עושים אותנו לאנשים שמחים ועוזרים לנו להיות בית ספר שמח".