הזמנה להתנדב
הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאןהזמנה לתרום
הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך


ביקור במרכז למחוננים "מעוף" שבבאר שבע מביא לנו רעיונות חדשים להעשיר את הילדים מחוץ לקופסא - מאת: יפה חכמון
ביוזמה משותפת בין טלי רביד, מנהלת המרכז למחוננים "מעוף" בבאר שבע, חנה חדאד רכזת "ידיד לחינוך" בעיר וסוזי ללוש רכזת "למידה בכל גיל", התקיים מפגש במרכז, בו נכחו כחמישים מתנדבים. המחשבה שהובילה ליוזמה זו הייתה חשיפת המתנדבים לפעילות החינוכית הנעשית במרכז מזה שנים רבות, והכרת סגנון ההוראה והפדגוגיה הייחודית ל"מעוף". כשמתנדבי ידיד לחינוך יפגשו עם תלמידיהם משכבות הגיל השונות, הם יוכלו לפתוח בפניהם עוד מגוון רחב של תחומי דעת, שיעניקו להם חווית למידה קצת אחרת ומעניינת, שאינה קשורה בהכרח לתכנית הלימודים, תאפשר להם הרחבת הדעת ותעורר את סקרנותם ודמיונם.
למתנדבים הוסבר, מי הם התלמידים המגיעים ללמידה במרכז ומהם התכנים הנלמדים. ראוי לציין כי במרכז לומדים גם ילדים על הרצף האוטיסטי שהם מחוננים בתחומים שונים.
ארבעה חברי צוות העניקו "טעימות" ממספר תחומים הנלמדים ב"מעוף", אייל הדגים שיעור בנושא השפה העברית והסביר כיצד השתנתה הגיית המילים במרוצת השנים, הוא הראה כיצד נוצרות מילים חדשות. הפעילות נעשתה באמצעות משחק זיהוי מתוך שירים מוכרים.
תמי שיתפה בפעילות בה שמה דגש על כך, שלא כולנו חושבים אותו הדבר וגם לא תמיד רואים דברים באופן דומה. גם אם אנו מסתכלים על אותו אובייקט, כל אחד מתבונן בדברים דרך סכימת הצפייה שלו. כך גם בשמיעה. בפעילות זו הושם דגש על החשיבות של כיבוד דעתו של האחר, ועל יכולת הפתיחות וההקשבה. אין זה אומר שאתה דווקא צריך לשנות את דעתך, אבל הדבר מרחיב אותה.
עידו הסביר כיצד ניתן ללמד סיפור מיתולוגי בצורה שונה וחווייתית, שתקשור את התלמיד לתקופה בה אנו חיים, כך שהתלמיד יתחבר לסיפור. אפשר, למשל, להראות כיצד חברות או גופים מתחומים שונים בימינו משתמשים במושגים, שמות או סיפורים שיסודם במיתולוגיה, במיתוג המוצרים או הפרסומות שלהם. התלמידים מוקסמים מהסיפורים ומגילוי הרמזים המובלעים בפרסומות ומלווים את חיינו.
בנושא זה נרחיב ונביא כמה דוגמאות:
במיתולוגיה היוונית מופיעה דמותו של קרברוס שהוא מפלצת דמוית כלב, בעלת שלושה ראשים, ששירתה את אל השאול האדס ושמרה על שער ממלכתו. כיום קרברוס הוא פרוטוקול הצפנה ביחסי שרת – לקוח, המאפשר ליישומי תקשורת לשמור על שלמות המידע וסודיותו – הקשר לדמותו של קרברוס מסמל כמובן שמירה ובטחון למשתמשים בפרוטוכל.
אתנה במיתולוגיה היא אלת החוכמה, המלחמה, האמנות והצדק. כיום, למרכז לקידום ספורט הנשים בישראל קוראים אתנה כסמל לנשים חזקות.
עוד דוגמא מעניינת היא פרסומת שהועלתה בזמנו על ידי מקדונלדס. במיתולוגיה היוונית מסופר על טנטלוס, המוכר בעיקר בזכות העונש שהוטל עליו על ידי האלים. עונשו של טנטלוס, היה לעמוד רעב וצמא בבריכת מים תחת עץ פרי בעל ענפים נמוכים. בכל פעם ששלח ידו לקטוף פרי, התרוממו הענפים שנשאו את מזונו הנכסף מעבר להישג ידו. בכל פעם שהתכופף לשתות ממי הבריכה, ירדו המים לפני שיכל ללגום מהם. הפרסומת של מקדונלדס מראה מישהו העולה לגן עדן, שם יש מסיבה רבת משתתפים. כולם שמחים ומכבדים אותו בהמבורגר - הרגשה של כיף, ואז הוא שואל מישהי: "This is hahell?" והיא עונה לו "No. This is hell". באותו הרגע שמים על פניו מסכה שמכסה את פיו. מקדונלדס משתמשים בספור המיתולוגי כדי להראות שאם מונעים ממך לאכול את הקציצה שלהם, זה פשוט גיהנום.
מעיין הציגה שעשועי מילים וחידוני הגיון המלמדים את התלמידים להשתעשע עם השפה העברית. אוצר המילים שלהם גדל והם מקבלים כלים לגלות עניין בכל דבר כתוב.
זהו מפגש חוויתי בו למדנו על ההווי במרכז, טעמנו על קצה המזלג מהפעילות הנעשית והתרשמנו עמוקות.
חנה חדד, רכזת המתנדבים בבאר שבע מספרת שהמרכז יוצא עכשיו ביוזמה חדשה: "סבבא", המיועדת לקהל הרחב. זהו פרוייקט קהילתי חינמי בו יגיעו סבים וסבתות למפגשי ערב.
אנו מקווים שהמפגש עם "ידידי החינוך" הוא רק הסנונית הראשונה ושניפגש לעוד שיתופי פעולה.
חברי הצוות של "מעוף הביעו רצון לקיים מפגשים משותפים שיביאו לשיתוף פעולה.
מתוך אופן הקניית הלימוד ב"מעוף"
ההיסטוריה המשונה של רוחב פסי הרכבת
למה במעבורת חלל שני הטילים שבצדדים הם דווקא ברוחב הזה?
המהנדסים שתכננו אותם במקור, היו רוצים לתכננן אותם יותר רחבים, אך מתברר שהטילים היו חייבים להיות מועברים לאתר השיגור ברכבת.
ולמה הרכבת הייתה ברוחב הזה?
קו הרכבת עובר דרך מנהרה בהרים, שהיא קצת יותר רחבה מהמסילה עצמה. רוחב פסי הרכבת בארה"ב הינו 143.5 ס"מ. זהו מספר די מוזר.
למה דווקא כזה רוחב?
ככה בנו אותם בבריטניה, ולכן כך ניבנו בארה"ב ע"י הבריטים המוגלים.
ולמה בבריטניה השתמשו ברוחב כזה?
המסילות הראשונות ניבנו ע"י אותם אנשים שבנו את הרכבות, שהשתמשו ברוחב פסים זה.
ולמה דווקא השתמשו ברוחב כזה?
כי השתמשו באותם כלים ותבניות, ששימשו לבניית כירכרות, שזה היה המרחק בין הגלגלים שלהן.
ובכן, ולמה בכרכרות השתמשו ברוחב מוזר כזה בין הגלגלים?
כיוון שאילו היה אחרת, היו נגרמים נזקים לכרכרות בעת נסיעה בכבישים באנגליה, בהם יש סימנים "חרוטים" על פני הכביש, כתוצאה משחיקה על ידי כרכרות שנסעו במהלך השנים.
ומי בנה את הכבישים העתיקים?
הדרכים הבינעירוניות הראשונות נבנו באנגליה על ידי הלגיונות של האימפריה הרומית והיו בשימוש מאז . כרכרות המלחמה של הרןמאים יצרו את העקבות הראשונים על הכבישים, שאילצו את כולם לחקות אותם, מחשש לגרימת נזק לגלגלי כיכרות אחרות. מאחר והכרכרות נבנו על ידי הרומאים, כולן היו זהות מבחינת המרחק בין הגלגלים.
ולמה זה היה המרחק בין הגלגלים?
כי הכרכרות הרומיות ניבנו ברוחב שיתאים למקם את האחוריים של שני סוסים.
כך יוצא שהתיכנון של טילי הדחף של מערכות התעבורה המתקדמת ביותר בעולם, נקבע לפני אלפיים שנה על פי רוחבו של הישבן של סוס רומי!