הזמנה להתנדב
הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאןהזמנה לתרום
הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
קשר מרגש עם "ידיד לחינוך" – לראשונה בעמותה, מתנדבים מהמגזר הערבי בצפון, מאת: רחלי פוקס משקובסקי
"תמיד רציתי לקיים קשרים עם יישובים יהודיים", אומרת איה עומרי מנהלת ביה"ס בסנדלה, "אבל "ידיד לחינוך" הדגיש את התרומה של התושבים עצמם לקהילה, לכן זה כל כך מוצלח. אנחנו צריכים לפתוח ערוצי תקשורת בין יהודים לערבים."
בביה"ס היסודי בסנדלה, יישוב ערבי במועצה האזורית גלבוע, נשים מבוגרות מהיישוב עושות עם הילדים עבודות אריגה, מכינות איתם שמן זית, מתגברות לימודי מדעים (מורה למדעים לשעבר) ומפעילות את הספרייה החדשה. כולן מתנדבות במסגרת עמותת "ידיד לחינוך". לפני כשנתיים, רכזת הקבוצה במועצה האזורית גלבוע, שולה קיפר, הגתה את הרעיון להכניס את היישובים הערביים במועצה למסגרת הפעילות של העמותה. ביחד עם מנהלת אזור אלון (צפון), ברניס מלכה, ולאחר שקבלה אור ירוק מהמועצה, קבעה פגישה ראשונה עם איה עומרי, מנהלת ביה"ס היסודי ביישוב סנדלה. "חשבנו שיהיה קל יותר לעניין ברעיון מנהלת אישה", אומרת שולה, ואכן, איה התלהבה. ברניס ושולה נפגשו איתה בביה"ס, הסבירו כיצד פועלת העמותה, נתנו לה "שיעורי בית" כדברי שולה, וכעבור שבועיים, בביקור נוסף, כבר פגשו את המתנדבות הראשונות שאיה גייסה. כולן מהיישוב. סבתות עקרות בית לצד גימלאיות של מערכת החינוך.
"הן כבר התחילו לעבוד עם הילדים", אומרת שולה. מונתה גם אשת קשר. שולה עזרה ברעיונות ובהדרכה, והזמינה את המתנדבות גם להדרכה אזורית. ב"יום המתנדב", המתקיים פעם בשנה במועדון של המועצה, השתתפו גם כמה מתנדבות מסנדלה ביחד עם אשת הקשר, לשמחתה של שולה. איה עומרי, מנהלת את ביה"ס מזה שבע שנים, אומרת שהפרויקט הזה הוא חלום שהתגשם. "תמיד רציתי לקיים קשרים עם יישובים יהודיים," היא אומרת, "אבל "ידיד לחינוך" הדגיש את התרומה של התושבים עצמם לקהילה, לכן זה כל כך מוצלח. אנחנו צריכים לפתוח ערוצי תקשורת בין יהודים לערבים."
"כיום יש כבר שמונה מתנדבות. כולן אוהבות את מה שהן עושות, ומכירות לנו תודה על ההזדמנות. כאמור, הן תורמות בדרכים שונות על פי היכולות והכישורים. אחדות עובדות עם קבוצת ילדים עם קשיי התנהגות. "בימינו", היא ממשיכה ואומרת, "קשה לילדים לשבת בשיעורים שבע, שמונה שעות. הלימודים נמשכים עד השעה שלוש. גם בעבר זה לא היה קל. אני עצמי הייתי ילדה שובבה... על כן הפעילויות השונות עם המתנדבות מביאות תועלת רבה." איך ההורים מתייחסים לפרויקט? אני שואלת. "הם מאד מרוצים. אנחנו נותנים לכך פרסום באתר ביה"ס ובעמוד הפייסבוק."
בסנדלה מתגוררים כ 1800 תושבים – כולם בני משפחה אחת, משפחת עומרי. רוב התושבים עוסקים בחקלאות. "צמח הדגל", אומרת איה עומרי, "הוא מלוחיה, שמהגזם שלו עושים קומפוסט". בביה"ס היסודי כ 200 תלמידים בכתות א עד ו. בעבר למדו בבי"ס קטן על יד מושב מגן שאול, אך בעקבות אסון שקרה ב 1957 בדרכם של הילדים הביתה, שבו נהרגו 15 תלמידים (!), הוקם בי"ס יסודי ביישוב, עליו מעידה שולה, רכזת הקבוצה, שהוא מטופח מאד. חטיבת הביניים נמצאת ביישוב מוקייבלה, ולביה"ס התיכון הולכים הילדים לנאעורה.
איה היא בוגרת אוניברסיטת בן גוריון ("אבי רצה שאלמד קרוב לבית. גדלתי בבקה אל גרביה, אבל אני רציתי להפך...") בפסיכולוגיה, ייעוץ ומנהל חינוכי. יש לה גם תעודת הוראה. באוניברסיטה הכירה את בעלה, יליד סנדלה, שלמד שם הנדסה, ובתום הלימודים נישאה לו, והלכה אחריו לכפר הולדתו, כנהוג. "כבר כשהייתי בגן, והגננת שאלה במה אני רוצה לעסוק כשאהיה גדולה, עניתי, שאני רוצה להיות מנהלת בית ספר" לאחרונה היא קבלה פרס מנהלת מצטיינת ממשרד החינוך - מחוז הצפון. "בעת קבלת הפרס סיפרתי בין השאר על תרומתה של עמותת "ידיד לחינוך" לביה"ס שלנו. אני כל כך מעריכה זאת."
אחת מגולות הכותרת של החיבור בין העמותה לבין היישוב היא הקמת ספריה בביה"ס. "פנינו לאיש עסקים מהיישוב, וקיבלנו תרומה בסך חצי מיליון שקלים. ספרים היו בביה"ס, ונתרמו נוספים מהקהילה". שולה שלחה את רונית גבריאלי ואת חומי רקם, האחראיות על הפעלת ספריות בתי ספר באמצעות מתנדבי העמותה במחוז הצפון. "קיבלנו הדרכה מצויינת " אומרת איה. "מתנדבות למדו כיצד לסדר את הספרים על המדפים. אחה"צ, כאשר ביה"ס מתפקד כמתנ"ס, מתקיימת בספריה שעת סיפור."
לאחר שההתנדבות בסנדלה נכנסה למסלול, קבעה שולה פגישה עם מנהל ביה"ס היסודי בנאעורה, אחמד זועבי, והחל תהליך דומה. שם נמצאים בתהליך בנייה. בינתיים גויסו שתי מתנדבות. גם בנאעורה הוקמה ספרייה בעזרת אותן מתנדבות בעמותה. ההמשך היה בטמרה בעמק עם מנהלת ביה"ס היסודי במקום, וורד סאלים. "בכל פעם אני מתחילה לעבוד עם יישוב אחד, מבססת את העבודה המשותפת, ואז ממשיכה ליישוב הבא", אומרת שולה. "לא כולם מתלהבים מהרעיון, אבל אני נודניקית סדרתית" היא אומרת על עצמה. "ביישובים קטנים ישנה רתיעה מסוימת מכניסה של אנשים מבחוץ לכותלי ביה"ס, מאחר שכולם מכירים את כולם. מעבר לכך, במגזר הערבי ככלל, רעיון ההתנדבות פחות מוכר. מקובל לתרום כסף. אבל בהדרגה זה מתחיל להתפשט." איה, המנהלת מסנדלה, מאשרת את הדברים.
"רעיון ההתנדבות הוא חדש בחברה הערבית. מתברר שהצורך של הנשים המתנדבות היה קיים, וההיענות מצויינת. הפרוייקט הזה עזר לנו להגשים חלום."