מה לאכול לעזאזל? כתבה ראשונה בסדרה - מאת: נחום נוימן

מי לא שאל את עצמו את השאלה הזו? מי לא התלבט מה בריא לאכול ומה לא?

מי שלא שאל אף פעם את השאלות האלה, כנראה שסידרת הכתבות שייכתבו כאן על ידי, מיותרת עבורו, ואולי דווקא נדרשות מאד?

אילו חיינו לפני כ 100 שנה, כנראה שלא הינו שואלים את השאלה הזו. היינו פשוט מכינים ואוכלים את האוכל שסבתנו, או אימא שלנו נהגו להכין, וזה היה גם האוכל שילדינו היו מכינים ואוכלים, שכן המתכונים היו עוברים מדור לדור. זה היה האוכל עליו גדלנו והוא היה גם טעים לחיכנו.

ואיך ידענו או הנחנו שהאוכל גם בריא ולא רק טעים? טוב, התשובה קלה וברורה. אם זה האוכל שאימא האוהבת שלנו הגישה לנו, הרי ברור שהוא גם בריא. כמו כן, אנשים סבלו פחות ממחלות כרוניות כגון מחלות לב, סוכרת ואפילו סרטן. אבל שכחנו שלפני 100 שנה כמעט באף מדינה לא נמדדה תוחלת חיים ממוצעת הגבוהה מ 50 שנה. קשה היום להאמין בנתון זה, אך אלה הן העובדות ההיסטוריות. היו כמובן כאלה שהאריכו ימים, אך באופן כללי תוחלת החיים הייתה נמוכה מאד, בעיקר כתוצאה מתמותה של תינוקות וילדים. אלה היו הימים טרם המצאת האנטיביוטיקה, ימים בהם בני אדם יכלו לעבור לעולם שכולו טוב כתוצאה מדלקת פשוטה או ניתוח לא מסובך מדי. מאחר ותוחלת החיים הייתה נמוכה, השפעתו ארוכת השנים של המזון שאכלו על הבריאות, הייתה פחותה מאשר היום כשמאריכים ימים. לדוגמא, גם מי שאכלו שומן רווי בכמויות כל יום, העורקים שלו לא הספיקו להיסתם מכולסטרול, וכשהרבו באכילת סוכרים ופחמימות, לא רבים הספיקו לפתח סכרת טייפ 2. וגם אם פיתחו, לרוב לא זיהו את מקור הבעיה.

במקביל, חשוב לזכור שכמויות המזון שבני האדם צרכו באותה התקופה היו לרוב קטנות יותר, הם גם היו פעילים יותר פיזית ושרפו יותר קלוריות. משתנים אלה אפשרו לגוף לעכל ולעבד טוב יותר את האוכל.

לפני כ 100 שנה חיינו בגלויות רבות שמתאפיינות במאכלים שונים ומטבחים מגוונים, לרוב על פי המטבח המקומי שמושפע רבות מחומרי הגלם הזמינים באותו אזור. בנוסף, ליהודים היו גם מאכלים ספציפיים, בעיקר בימי חג, שאפיינו את העדה.
מי שגר בתימן, אכל מלאווח, לחוח ומרק תימני. מי שגר בעירק, אכל ממולאים, קובה ואורז, ומי שבא מרומניה אכל ממליגה מקמח תירס, מרק צ'ורבה וקבב. לא אמשיך למנות את כל מאכלי העדות, אך ברור לנו ש ש אלה היו שונים מאד זה מזה באופן הכנתם ובחומרי הגלם שמרכיבים אותם. בעבר לא שאלנו איזה מהמאכלים האלה בריאים יותר, אך היום בהחלט יש מקום לשאול שאלה זו. עם ההגעה לארץ החל תהליך הדרגתי של מיזוג ואימוץ מטבחים וסגנונות. במשך הזמן אנשים התחילו לצאת למסעדות בהן מגישים סגנונות אוכל שונים ונפתחו לטעמים חדשים של מטבחים כדוגמת המטבח היפני והאסייתי. יותר אנשים טיילו בעולם הרחב בו נחשפו לטעמים נוספים. במקביל ובנוסף, התפתחה תעשייה ענפה של מזון ומנות מוכנות, שניתן לקנות בסופרמרקט, אשר חוסכים זמן הכנה יקר, אך לא בטוח שתורמים לבריאות.
לאחרונה קיימת גם תופעה מתרחבת של הזמנת מנות מוכנות לאכילה במשלוח ממסעדות, ואין עדות טובה להתפתחות תופעה זו יותר מאותם אלפי קטנועים ואופני הוולט הממלאים את כבישי ארצנו.

לכולנו ברור היום שלאוכל שאנו אוכלים יש השפעה מהותית על בריאותינו, כמו שהאמריקאים נוהגים לומר:

  אך במקרים רבים חסר לנו הידע מה בריא ומה לא.“You are what you eat" 

כדי לדעת מה בריא לאכול, אנו קוראים כתבות בנושא, מקבלים עצות ממשפחה וחברים, פונים לעיתים לבעלי המקצוע, שהם דיאטנים. מקריאת כתבות והמלצות עולה, שמספר הדעות הינו בערך כמו מספר הכתבות, וגם בקרב הדיאטנים חלוקות הדעות. במהלך השנים גם נוצרו הטיות בתחום, שאינן מקצועיות טהורות ועל כך ארחיב בכתבה הבאה, בה אספר לכם על פירמידות המזון שפותחו במהלך העשורים האחרונים בארצות שונות בעולם ומה השפיע עליהן.

יש כמה כללי ברזל שאין עליהם הרבה חילוקי דעות ואלה העיקריים שבהם:

להמעיט במזון מעובד – מזון מעובד פחות טוב לבריאות, הוא כולל בתוכו חומרי שימור מרובים, חומרי צבע, חומרי ריח, שכולם מצוינים לייצרן ופחות לבריאותו של הצרכן. ככול שרמת העיבוד גבוהה יותר, איכותו של המזון פוחתת.

להמעיט בסוכרים למיניהם – הסוכרים גורמים לקפיצות חדות בערכי האינסולין בגוף, ולאורך זמן לתנגודת אינסולין. בהמשך עלול הדבר להוביל לסוכרת. בקטגוריה זו נופלים הממתקים למיניהם, משקאות ממותקים ועוד. לעניין הפחמימות ארחיב בפרקים הבאים.

להמעיט במאכלים הכוללים רק קלורית וללא ערכים תזונתיים כגון, קמח לבן - מה שמוגדר לרוב כקלוריות ריקות.

להמעיט בצריכת אלכוהול.

להמעיט בשומנים רווים ושומני טרנס.

מעבר לרשימה מצומצמת זו, למעשה הדעות כיום די חלוקות.
חשוב להיות מודעים לעובדה, שעולם המלצות התזונה מתאפיין באופנות מתחלפות. לדוגמה, לפני כמה עשרות שנים תלו את האשמה למחלות הלב וכלי הדם, בשומנים למיניהם, ובעיקר שומנים רווים מהחי. מאז החלו לסמן על אריזות המזון את אחוזי השומן. ראו דוגמת הגבינות הלבנות, היוגורטים, החלב, הגבינות הקשות וכיוצא בזה. בהתאם להמלצות אלה הצרכנים הקטינו את כמויות השומן שהם אוכלים, אך בהמשך פיצו את עצמם על כך באכילה מוגברת של פחמימות. כתוצאה, שיעורי ההשמנה והסוכרת נסקו. וכך המטולטלת נעה כיום בכיוון שני של המלצה ליותר שומנים ופחות פחמימות (הרחבה בכתבות ההמשך).

עד כאן מנינו מה לא ראוי לאכול או ראוי להמעיט בו.
תשאלו בצדק אז מה כן? אז על כך גם כן בהמשך)

ולסיום פרק זה, מילה אישית.

בשנה האחרונה גיליתי עניין גובר בתחום התזונה, לאחר שנכדתי הצעירה בת השבע התגלתה כחולה בסוכרת נעורים (טייפ 1) להבדיל מסוכרת טייפ 2 האופיינית בעיקר למבוגרים, שהיא אחת המגיפות הקשות של העולם השבע. בשנים האחרונות מתברר שניתן במקרים רבים להירפא ממחלה זו רק בשינוי דיאטה.

 אין לי הסמכה בתחום התזונה. כל שאני כותב בא לי מלימוד אוטו דידקטי, ולכן מה שמופיע כאן הוא בגדר מקום למחשבה. ברור שאנשים החולים במחלות כרוניות שונות, נדרשים להיוועץ לפני שינוי דיאטה מהותי בבעלי מקצוע.

קישור לפרק הבא כאן.