מה לאכול ? כתבה שנייה בסידרה - מאת: נחום נוימן

בפרק הראשון בסדרה (קישור לפרק הראשון) התמקדנו באותם מאכלים מהם כדאי להימנע, או לפחות לצמצם מאד את צריכתם. בכוונת מכוון אני קורא להם מאכלים ולא מזונות, מאחר ובראייתי מזון הוא אוכל שמזין אותנו בעוד שמאכל הוא כל דבר שאנו מכניסים לפינו ובולעים.

בפרק זה נתמקד במזונות שנכון שיכללו בדיאטה שלנו מתוך מגמה לשמור על בריאותינו.

ללימוד הנושא פניתי בראשונה להמלצות של הרשויות בארה"ב. אומנם היו לי מעט ספיקות אל מול נתוני התחלואה וההשמנה שם, ובכל זאת חשבתי שאולי ההמלצות הן טובות ורק העם אינו ממושמע, כמו שנאמר פעם על עם ישראל "עם קשה עורף".

התעניינתי גם בהנחיות התזונה הקיימות בסין, שהרי בכל זאת הם מזינים כמעט מיליארד וחצי סינים, אך ויתרתי על הרעיון מסיבה פרקטית. הרי גם אם ההמלצות שלהם נהדרות, לא נראה לי שאני או מישהו מכם יסכים להסתפק בצלחת אורז, ולנשנש לידה כמה חגבים קלויים וניתחי נחש. בכל מקרה, אם כבר נוגעים במטבח הסיני, לדעת מרבית המומחים עודף רוטב סויה והמליחות בתפריט גורמים בסין לעליה תלולה במחלות הלב ולחץ דם.

ההמלצות בארה"ב:

המלצות התזונה החלו להתפתח בארה"ב בשנות הארבעים של המאה הקודמת עת החלו לשרטט פירמידת מזון. למה קוראים לזה פירמידה? כי הציור הוא במבנה של פירמידה (כפי שאנו רואים בדיאגרמה שלהלן, שהיא פירמידת המזון הישראלית). בבסיס הפירמידה מצויינים רכיבי המזון מהם יש לצרוך את הכמות הגדולה ביותר בתוך התפריט היומי, וככול שעולים במעלה הפירמידה, מופיעים המזונות מהם יש לצרוך פחות ופחות.

לאחר שינויים לא גדולים, הפירמידה התייצבה בשנת 1997 וכללה חמש קבוצות מזון.

קומה א' - קומת הפחמימות, המהוות את עיקר המזון המומלץ, כולל: לחמים, פסטות, תפוחי אדמה, אורז, ועוד.

קומה ב' - קומת הירקות והפירות.

קומה ג' - חלבונים, בעיקר מהחי: בשר, עוף, דגים חלב ומוצריו. אך גם חלבונים מהצומח כגון קטניות.

קומה ד' - מזונות עשירים בשומנים בעיקר מהצומח: אגוזים, בוטנים, טחינה, שומשום, אבוקדו.

קומה ה' - ממתקים, חטיפים, סוכרים, שמנים רווים, שתייה ממותקת וכיוצא באלו, שככל שנמעיט בהם, כך ייטב לנו. 

ההמלצה אומרת שכדאי שבכל ארוחה עיקרית יכללו לפחות 3 מתוך קבוצות המזון הנ"ל. את המזונות המעובדים קשה לדעת לאיזו קבוצה לשייך, כי הם מכילים לרוב גם סוכרים, קמחים, מלחים ושומנים שונים. כשירדתי לעומק הדברים, עלה שהפירמידה היפה הזו נכתבה לא על ידי ארגוני הבריאות אלא על ידי ארגוני המגדלים כולל: מגדלי החיטה, התירס והחלב. אז ממש לא פלא שהחיטה והתירס ממלאים את קומת היסוד של הפירמידה. וכי למה ציפינו, שארגונים אילו ימליצו, אם לא על מה שהם מגדלים?

ב- 2005 עברה הפירמידה האמריקאית שינוי קל על בסיס המלצה של ביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד, בה המליצו להקטין משמעותית את כמות הדגנים ובעיקר לצמצם את צריכת הקמחים המעובדים.

ב- 2011 נכנס משרד הבריאות האמריקאי לתמונה בעקבות שיעורי התחלואה הגבוהה בסוכרת והשמנה, וגם במטרה לפשט את ההבנה. את פירמידת המזון המסורתית החליפו ב- "בצלחת שלי" כפי שאנו רואים בתמונה. כמות גדולה של גרעינים ושל ירקות, כמות פחותה של חלבונים ושל פירות, ובצד כמות קטנה של מוצרי חלב.

ההמלצות בישראל:

אחרי שלמדתי את ההמלצות בארה"ב", עברתי להמלצות בישראל. יצאתי מהנחת יסוד שההבדלים לא יהיו גדולים מעצם הידיעה, שאנו אוהבים לחקות את ידידתנו הגדולה, והתברר שטעיתי רק במעט. חיקינו ממש אחד לאחד את האמריקאים עד ההמלצות של 1997 ושם עצרנו. בישראל השאירו את ההמלצות הישנות, שנלמדות כמובן בבתי הספר לתזונה. בטח תשאלו מדוע? אז יש לי תיאוריה משלי, אך מאחר ויש בה מרכיבים פוליטיים ולוביסטיים אשאיר לכל אחד מכם את הפרשנות לפי הבנתו.

בשנת 1950 עת נולדתי, לא נדרשנו בישראל לפירמידות מזון, פשוט כי היה מחסור. חילקו אז תלושי מזון, ושמחנו אם מה שהיה בתלושים היה גם בחנות. אימי סיפרה לי, שכאשר נולדתי, הוסיפו לנו הקצבת בשר עוף, והשמחה הייתה גדולה. אם אתם חושבים שאני קיבלתי את מעט העוף הזה, אתם טועים. לא, לא קיבלתי. מאחר ולא הייתי אכלן גדול, החליטו הורי, שאם אתרגל לטעם הנהדר של העוף, לא ארצה אח"כ לאכול את החציל המטוגן שהוגדר בביתנו כשניצל לעת מצוא. אז עדיף שהם יאכלו אותו. נו, גם זו שיטת חשיבה. בכל מקרה מתברר, שגדלתי די בסדר גם בלי העוף הזה.

נחזור לעניינינו. הפירמידה הישראלית החדשה כוללת 6 קומות. נו טוב, אם לאמריקאים היו 5 קומות ב 1997 למה שלנו לא יהיו 6 קומות ב 2023? אז בארץ הקודש הוסיפו קומת יסוד של מים. לשתות הרבה מים גם זול וגם בריא. כן, אתם שומעים נכון, מה שנקרא, אנחנו אור לגויים. במקביל ביטלו את המס החכם שהוטל על משקאות ממותקים, ממש בריאות הציבור של מקבלי ההחלטות.

שוודיה - אם אתם חושבים שחלם זה רק כאן, אז אתם טועים. גם בשבדיה בנו כבר ב 1972 פירמידת מזון שאומצה על ידי הרשויות. ציור נהדר, אלא מי שהכין אותו הייתה רשת סופרמרקטים גדולה. מעניין, הרי הרשת תכניס לפירמידה את המוצרים אותם היא מוכרת ועליהם היא מרוויחה.

אוסטרליה - התמונה אצלם דווקא יפה. בפירמידה החדשה שלהם, הם הקטינו את כמות הדגנים בדיאטה המומלצת, והגדילו את כמות הדגים על חשבון הבשר. בהחלט החלטות ראויות למדינה עשירה.

לסיכום עיקרי התובנות שלנו מהפרק הזה:

בפירמידות המזון שאומצו על ידי הרשויות במדינות רבות, נכנסו גם שיקולים זרים, שאינם בהכרח רק לטובת בריאות הציבור. בהתאם, יש להתייחס אליהם בגישת כבדהו ולא פחות מכך, חשדהו.

כדאי ללמוד ולאמץ את צלחת המזון האמריקאית כפי שמוצגת לעיל.