הסיור שלנו, מתנדבי באר שבע, לפני כחודשיים, היה להכרת הבדואים בצפון - מומלץ – מאת: יפה חכמון

החברה הבדואית בישראל מגוונת והמציאות בה אינה אחידה בכל חלקי הארץ. הכתבה שלפניכם מציצה אל הקהילה הבדואית בצפון, שם למדנו על המסורת הבדואית בכלל, הכנסת האורחים שלה ותרומתה לחברה הישראלית

פתחנו באתר ההנצחה - "הלוחם הבדואי", הנמצא סמוך לצומת המוביל.
ראשית, כדאי לדעת שהבדואים בארץ הם ברובם ערבים מוסלמים. מרביתם חיים בנגב וחלקם ביישובי הגליל ובערים. במהלך מלחמת העצמאות, פנו כמה עשרות בדואים להושיט עזרה לכוחות ההגנה והצטרפו לשורות הפלמ"ח. כך נוצר שיתוף הפעולה ההיסטורי עם צה"ל. מאז רבים מהם משרתים בצבא כגששים וכלוחמים. שירותם הוא שירות התנדבותי.

אתר "הלוחם הבדואי" מנציח את הלוחמים שנפלו בכל מערכות ישראל ואת המורשת שלהם, והוא אתר הנצחה ממלכתי. המקום מוקף גנים פורחים, עצים, שבילים, מדשאות ומסלעות. בין השבילים מוצבים טנק ותותח, שקניהם מופנים כלפי מעלה, ובסמוך ממוקמת תצוגת המורשת הבדואית. בדרך אל האנדרטה בנויה מערכת כוללת גדרות שנועדה לטשטוש את הציר – כהומז' לגששים הבדואים. הרחבה מרוצפת אבני בזלת, ושם ניצבים שני קירות ועליהם לוחיות מתכת, הנושאות את שמות הנופלים באותיות שחורות בעברית ובערבית לצד מועד נפילתם. מעל השמות חקוק המשפט: "מאלם האבן אקרא – זכור". על אריחי הבזלת מופיעים סמלי המדינה וצה"ל, לצידם דגל ישראל ודגל יד לבנים. וביניהם דולק לפיד הזיכרון. בתוך האתר שוכן בית יד לבנים למגזר הבדואי, ובו חדר זיכרון מרגש עם תמונותיהם ופרטיהם של הנופלים.

אנדרטת הלוחם הבדואי עם הקיר הסימלי המט ליפול.

נקודת הסיור הבאה שלנו הייתה בביתה של סלאם דיאבאת, מרפאה בצמחי מרפא. כשהגענו לבית, נגלה לעינינו מחזה מרהיב - כדים של צמחי מרפא, בקבוקי שמנים אתריים ומיני פריטים, המאפיינים קליניקה לרפואה טבעית וקוסמטיקה. סלאם קיבלה אותנו במאור פנים ובחיוך רחב. היא התגלתה כאישה מעוררת השראה בלתי רגילה, בירכה אותנו והחלה בהרצאתה. "מאז שהייתי ילדה", אמרה, "חלמתי להיות אישיות משפיעה ומועילה בקהילה". היא סיפרה שנישאה בגיל צעיר והקדישה עצמה לטיפוח המשפחה, אך "הניצוץ שבלב מעולם לא כבה". כעבור שנים, ותוך כי התמודדות עם לא מעט אתגרים, גמלה בליבה ההחלטה לממש את החלום. "היום אני משלבת בין החכמה המסורתית שקיבלתי מאמי, לבין לימודים מקצועיים ומודרניים בתחום הרפואה הטבעית. התוצאה היא קליניקה ייחודית, המעניקה מזור לגוף ולנפש".
סלאם רוקחת בעצמה מוצרי קוסמטיקה ותרופות טבעיות כמו: שמן פיגם, ומומיו – חומר שהרפואה העתיקה השתמשה בו והוא נקרא גם "הזהב השחור". התפעלנו מהלהט שלה, מהשאפתנות, מהנחישות והרצון ללמוד ולהמשיך להתפתח – אתגר מורכב מאוד בכלל, ועבור אישה בחברה הבדואית בפרט.
מעבר לרפואה המסורתית, סאלם עוסקת גם ברפואה סינית, רפלקסולוגייה ועיסויים. בנוסף לכל אלה סלאם גם מעבירה הרצאות, מארגנת סיורי ליקוט בהם לומדים ללקט צמחי בר ומבשלים מהטבע, סיורים סביב כוורות הדבורים ואירוח כפרי.
יצאנו עם מטען משמעותי מהמקום.

היעד הבא היה "כפר כעביה" הנמצא מעל גדותיו של נחל ציפורי בגליל התחתון. התארחנו "במדאפה" (חדר- אירוח מסורתי). המדאפה הגלילית הוקמה ע"י משפחת סלאמנה, והמרכז שבה מתמחה בנושא הבדואים בצפון על כל גווניו: היסטוריה, תרבות, קולינריה, מלאכת יד, סדנאות אותנטיות, סיורים באזור ובארץ כולה.
ויפקי סלאמנה, המייסד, קיבל את פנינו בלבביות יחד עם אשתו ובניו. התכבדנו במאכלים ופירות מתוצרתם. סלאמנה הרצה בפנינו, ובפתח דבריו הגדיר יפה את החזון שלהם: "אנו, במדאפה הגלילית, רואים עצמנו גשר לקיום משותף, צוהר להיכרות עם האחר, ומקום שמבטא רוגע, טבע, ואנושיות". ואכן מרגע שהגענו, ספגנו אנרגיות נעימות וחמות. הקשבנו לדבריו המרתקים, בעוד שאנו מביטים מעבר לחלון, ממנו נשקף נוף גלילי מרהיב. לדבריו של סלאמנה, כל דור יוצק תוכן ונגיעה משלו במרכז. במדאפה הוצגו בגדים מסורתיים, המשובצים רקמה שנעשתה ביד אומן, סלי נצרים, כדי תבלינים וצמחים, והתבשמנו מהניחוחות שעטפו אותנו מכל עבר. בהמשך דבריו שאל והסביר סלאמנה על מה שמיוחד במדאפה – הכל אותנטי, נגיש ונעשה באהבה. מדאפה מפעילה מספר דורות, מעניקה תעסוקה לאישה הבדואית ודוגלת בקיימות ובשימוש חוזר לשמירה על הסביבה.

לקינוח הזמין אותנו סלאמנה לטקס הכנת הקפה. הוא הסביר, שכאשר מישהו הכין קפה והוא רוצה להזמין את שכניו, הוא מקיש בעלי על המכתש - וזהו אות ההזמנה הרשמי. הטקס שערך, היה מעניין וחוויתי. הוא שילב אותנו בשלושת שלבי ההכנה: בשלב הראשון קולים את פולי הקפה בכלי המיוחד לקלייה, בשלב השני מועכים את הפולים הקלויים, ובשלב השלישי מבשלים את הקפה. בינתיים תוך כדי הכנת הקפה על שלביו השונים שרים, רוקדים ונהנים. גם אנחנו שיתפנו פעולה בטקס הזה.

התרשמנו מהחברה הבדואית, השומרת על מורשתה המסורתית, וגם פתוחה להתפתחות מודרנית, מתוך שאיפה לצעוד קדימה ולצמוח.

חדר הארוח המסורתי אצל ויפקי סלאמנה