אוטונומיה למורים והורים מעורבים, התורמים מזמנם – בית הספר האנטרופוסופי בפתח תקוה, מאת: אסתר אבני

המורים לומדים חינוך אנטרופוסופי בנוסף ללימודים הרגילים לתואר בהוראה. בית הספר מכונה על ידי משרד החינוך "בית ספר ייחודי" ויש עליו פיקוח

לא כל יום שומעים על בית ספר בו יום הלימודים מתחיל בפעילות שאורכה 30 דקות. התלמידים עושים פעילות גופנית בחצר, נכנסים לכיתה ומדליקים נר, מברכים ברכת בוקר ושרים שירים. הצלצול לצאת להפסקה הוא מנגינה קלאסית של מוצרט.

מדובר בביה"ס "רון" שבפתח תקוה. מעבר ללמידה השכלתנית, התלמידים לומדים לנגן בחלילית, לסרוג, לתפור, לרקום, לגלף בעץ, לבשל ולאפות. כמו כן הם מתנסים בגידולי חקלאות, בנפחות, בקדרות, בצורפות ובקליעת סלים, "כך", מדגיש מנהל בית הספר, יניב פיטליק, "נחשפים התלמידים למנעד רחב של כישורים ולמשמעות של עבודה תהליכית".

למורים בבית הספר יש אוטונומיה ופרשנות עצמאית בהחלטה, אלו חומרי למידה ישמשו בכיתתם. אין ספרי לימוד. המורה הוא מקור הידע. לומדים ב"תקופות". לדוגמא, מורה מחליט ללמד אנטומיה. במשך חודש שלם ילמדו התלמידים בכיתה רק אנטומיה.

בית הספר מכונה על ידי משרד החינוך "בית ספר ייחודי". מורי בתי הספר, שמלמדים בשיטה האנטרופוסופית, הם שכירים של משרד החינוך ויש עליהם פיקוח.
במדינת ישראל יש 30 בתי ספר יסודיים וגם 10 בתי ספר תיכוניים כאלה, כך גם ברוב מדינות העולם.
מורים, שרוצים ללמד בבתי הספר לפי השיטה האנטרופוסופית, לומדים במכללות לחינוך קורס שניקרא "חינוך אנטרופוסופי", בנוסף ללימודים הרגילים לקראת קבלת תואר בהוראה.
מידי שנה, בחופשת הקיץ, המורים מתכנסים ל 4 ימי לימוד אינטנסיביים להכנת שנת הלימודים הבאה. הכנס מתקיים בדרך כלל בקיבוץ הרדוף שבגליל.

בבית הספר "רון" יש קהילת הורים, שמעורבת בכל הנעשה בו. כי המשפחה צריכה לבחור לשלוח את ילדיהם לבית ספר עם אג'נדה מיוחדת זו. ההורים שותפים מלאים לחינוך הזה. מנהל ביה"ס מדגיש כי "צריכה להיות הלימה בין החינוך בבית הספר לבין ההתנהלות בבית ובמשפחה. למשל, טלפון נייד אסור בשימוש עד כיתה ד'. מכיתה ד' מותר להשתמש בטלפון "טיפש", ורק כשהתלמיד מגיע לכיתה ז' מותר לו להשתמש בטלפון "חכם".
ההורים תורמים מכספם לעמותה, שמאפשרת לבית הספר לעשות פעילויות מיוחדות עם התלמידים. למשל, 22 תלמידי כיתה ו' וכיתה ז' יצאו למסע רגלי לאורך שבוע מפתח תקוה לירושלים. ההורים הגיעו מידי ערב לפגוש את ילדיהם, הביאו איתם אוכל ועזרו בהתארגנות ללינה בשטח. כפועל יוצא ממעורבות ההורים בתהליך החינוכי בבית הספר, אוכלוסיית התלמידים באה מהרף הסוציואקונומי הגבוה.

איך צמח ביה"ס בשיטה האנטרופוסופית, ומהו הרעיון שעומד מאחורי כל התיאורים שהבאנו כאן?

ביה"ס "רון", על שם רון ארד, שבפתח תקוה, נמצא בשכונה שקטה ליד גינה ציבורית.
הוא על - אזורי ומונה 11 כיתות. זהו בית ספר צומח. יש בו כיתות מא' עד ח' עם אופק להמשיך עד כיתה י''ב. בשכונת "אם המושבות" בעיר יש אשכול גנים, שגם הוא מתנהל בשיטה האנטרופוסופית.

 מדע הרוח, או כפי שהוא נקרא האנטרופוסופיה, נוסד על ידי רודולף שטיינר בתחילת המאה ה-20. הוא הגדיר אותו כ"שביל של הדעת, המיועד להדריך את הרוחני שבאדם לקראת הרוחני שבעולם". לדעתו מדע הרוח האנטרופוסופי פותח לפני האדם המודרני דרך להשקפת עולם רוחנית ואנושית חדשה, שבמרכזה נמצאת האישיות החופשית והחושבת של האדם העצמאי, שהוא בעל חירות רוחנית מלאה, המהווה תנאי להתפתחות בריאה.

בשיחתי עם יניב פיטליק, מנהל בית הספר, הוא מסביר: "המחנכים בשיטה זו מאמינים שתחומי האומנויות השונים הינם חלק חיוני בחינוכו של הילד, ולכן יש קשר בינם לבין השעורים האקדמיים. כאן המורים שואפים לפתח את הרגישות האסתטית הרוחנית והבין אישית של הילד בדרכים שונות ומגוונות, המעשירות את הידע האינטלקטואלי שלו. על ידי כך תהליך הלמידה משתף את הילד בשלמותו, הן בליבו והן בראשו וידיו. באמצעות תהליך למידה שכזה הופכים הילדים למעורבים ומתלהבים יותר מהלמידה".

בבית הספר יש גם זוג מתנדבים מ"ידיד לחינוך": יוכבד ומאיר קנטור. הם מתנדבים שנים רבות בעיר, ובשנה זו נענו לקריאה לבוא להתנדב בבית הספר האנטרופוסופי. יוכבד מתנדבת ללמד סריגה תלמידים בכיתה ג'. היא מקבלת קבוצת תלמידים בכיתה, והמורה למלאכת יד מלמדת אותה, איך להדריך את התלמידים בקבוצתה. מאיר מתנדב ללמד מתימטיקה תלמידים בכיתות ז' ח'. הם מגיעים אליו לחדר הספרייה, ושם הוא מלמד בהתאם להנחיות שהוא מקבל מהמורה למתימטיקה. היא נותנת לו משוב על מצב התלמידים בעקבות התמיכה שלו בהם. מאיר מספר על מקרה של תלמידה, שבאה במיוחד אליו, כדי לספר לו עד כמה הלימוד איתו עזר לה לקבל ציון גבוה במבחן במתימטיקה. מחווה יפה זו ריגשה אותו מאוד.
המורה מעדכנת את מאיר, מה היו התגובות של ההורים לגבי הפעילות שלו עם התלמידים. מחווה זו כמעט לא קיימת במסגרות הרגילות.
כשאני שואלת את יוכבד ומאיר, האם יש שוני בין ההתנדבות בבית הספר האנטרופוסופי להתנדבות בבתי הספר הרגילים בהם הם מתנדבים, הם משיבים כי "מתנדב בבית הספר האנטרופוסופי צריך להיות אדם עם ראש, לב ונפש חפצה לסוג מיוחד זה של חינוך", כי בדרך כלל מתנדב, הניכנס לבית הספר כגון זה, לא תמיד מודע לשוני בינו לבין בית ספר רגיל, הן מבחינת המשמעת והן מבחינת תוכנית הלימודים, השונה בתכלית מהתוכנית הרגילה של משרד החינוך.

מן הראוי לציין, שהמשמעת באנטרופוסופי קפדנית. המורה לא מתחיל את השיעור לפני שהשולחן מסודר עם כל מה שצריך, והתלמידים נראים מוכנים לשיעור. יוכבד מספרת שפעם אחת תלמיד שאל אותה בשיעור סריגה לגילה. המורה העירה לו, "בזמן השיעור המרץ והמחשבות הם רק על נושא השיעור. על מה שלא קשור, אפשר לדבר רק בהפסקה".                          

שניהם מדווחים על האוירה המיוחדת שקיימת בבית הספר. המנהל קיבל אותם לראיון, עשה להם סיור ברחבי המקום, והסביר על התוכניות השונות של הלימודים בו. הוא גם סיפר להם שבהפסקה יש פעילויות מגוונות בחצר בית הספר. "אני נימצא בחצר לאורך כל ההפסקות. התלמידים ממושמעים ומתנהלים ברוגע ללא התנגשויות מיותרות", הוא מוסיף.

מאחר ושניהם מתנדבים ותיקים בבתי הספר האחרים בעיר, הם מתלבטים, אם לעזוב את ההתנדבות שם ולעבור להתנדב רק בבית הספר האנטרופוסופי. בבתי הספר האחרים, הם אומרים, אין כלפיהם התייחסות פנים אל פנים עם המורים של התלמידים, בהם הם תומכים. הם מוסיפים גם שלא תמיד יש שם מקום קבוע ומסודר לתמיכה שלהם בתלמידים.

חינוך אנטרופוסופי הוא "חינוך מיוחד" לילדים רגילים בתנאי שיש להם תמיכה, עידוד והכוונה מהוריהם וממשפחתם. החינוך הזה יוכל להתממש בעיר בה יש קבוצת הורים שמתארגנת לדרוש את הקמת בית הספר, ושראש העיר ומחלקת החינוך בעיר תומכים ומעודדים, כפי שמתקיים בעיר פתח תקוה.